מרכז הפרשה ביהושע שופטים/ספר שופטים/פרשה ט

פרשה ט': גבורותיו של שמשון (י"ג, כד- ט"ו, כ)

פרשות שמשון מחולקות באופן כללי לשלושה נושאים לאחר הפתיח (י"ג, א).
א. הקדשת שמשון (י"ג , ב- כג).
ב. לידתו וגבורתיו של שמשון (י"ג, כד- ט"ו, כ)
ג. נפילתו של שמשון (ט"ז, א- לא)
בפרשה זו פרשה ט' אנו נדון בחלק ב:
לידתו וגבורותיו של שמשון. (בפרשה הבאה , פרשה י', אנו נדון בכל פרשות שמשון כפרשה אחת).
תחום הפרשה

הפרשה פותחת בפסוקי פתיחה המהווים כותרת לכל הפרשה: לידתו של שמשון והדגשת הקשר בינו לבין ה'. כבר בפסוק הראשון: "ותלד האשה בן... ויברכהו ה' ". ומיד: "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן..."(י"ג, כד- כה). נראה, כי פסוקים אלה באו להדגיש כי מקור כוחו של שמשון מאת ה'. וממילא כל גבורותיו ונצחונותיו הם הם תשועת ה', כפי ששמשון אכן יעיד בסוף פרשת גבורתיו "ויקרא אל ה' ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת..."(ט"ו, יח).

להלן פירוט חמישה מעשה הגבורה של שמשון:
א. מעשה האריה
גבורתו הראשונה של שמשון מתגלית בפגישה עם "כפיר אריות", כאשר שמשון והוריו הולכים לתמנתה כדי להיפגש עם האשה הפלישתית. שמשון נפגש עם "כפיר אריות שאג לקראתו"(י"ד, ה). כאן אנו מתוודעים לכוחו של שמשון ולמקור כוחו:"ותצלח עליו רוח ה' וישסעהו כשסע הגדי"'(י"ד, ו).
כאשר שמשון חוזר פעם שניה לתמנתה הוא פוגש את גוית האריה. זו הופכת להיות דבר מועיל, הגויה עם דבש, גם הוא אוכל מהדבש וגם הוריו.

ב. "ויך מהם שלושים איש"
בפעם השלישית אנו פוגשים את האריה בשבעת ימי המשתה של שמשון ואשתו הפלשתית. שמשון מספר חידה לפלשתים כאשר הפיתרון הינו כפיר האריות והדבש. הפלשתים פותרים את החידה בעזרת אשת שמשון. עקב כך שמשון מתחייב לתת לפותרים "שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים". שמשון עומד בהבטחתו: "ותצלח עליו רוח ה' וירד אשקלון ויך מהם שלושים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה..."(י"ד, יט).
מאחר שאשתו גילתה את החידה, שמשון כועס, עוזב אותה, וחוזר לבית אביו.

ג. מעשה השועלים והלפידים
לאחר זמן שמשון מחליט לחזור לאשתו. אולם מתברר לו, כי אביה נתנה לאיש אחר. שמשון מחליט לנקום בפלישתים על כך:"...וילכד שלוש מאות שועלים ויקח לפידים...: ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלישתים..."(ט"ו, ד-ה).

ד. "ויך אותם ...מכה גדולה"
בעקבות שריפת שדותיהם החליטו הפלשתים להינקם משמשון ומאשתו:"וישרפו אותה ואת אביה באש"(ט"ו,ו). שמשון מגיב בחריפות למעשה זה:"ויאמר להם שמשון...כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל: ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה..."(ט"ו, ז-ח).

ה. הקרב בלחי
בהמשך לתגובת הנקמה והנקמה שכנגד הפלשתים עולים לאיזור יהודה כדי ללכוד את שמשון. לפלשתים היה ברור שאם יבואו בהמוניהם מול איש אחד, גיבור ככל שיהיה, הם ודאי ינצחו אותו. אולם כאן שמשון מתגלה בשיא גבורתו:"וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש" בקרב יחיד שמשון מכה אלף איש ומכריע את הקרב.

סיכום

פרשיה זו מסתיימת בהדגשת הקשר בין שמשון לבין ה'. בסוף הקרב "ויצמא שמשון". תגובתו של שמשון "ויקרא אל ה' ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים"(ט"ו, יח). קריאתו זו של שמשון מהווה חוליה חשובה בכל פרשיותיו. בעת מצוקה שמשון מיד קורא לה'. ומצהיר כלפי עצמו, וכלפי העם וודאי כלפי ההסטוריה, כי "אתה נתת..את התשועה הזאת" לא כוחי ועוצם ידי; אלא "אתה נתת את התשועה..." אכן ה' נענה לקריאתו – תפילתו של שמשון, ומזמן לו מעיין: "ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו..."(ט"ו, יט). העובדה שה' נענה לבקשתו של שמשון מחזירה אותנו לראשית פרשות שמשון: ה' ייעד את שמשון לשופט, להושיע את ישראל מיד פלישתים, וה' אתו לאורך כל הדרך.

חתימה

הפרשה מסתיימת בחתימה האופיינית לפרשות השופטים:"וישפוט את ישראל בימי הפלשתים עשרים שנה"(ט"ו, כ).
הגם שעדיין הכתוב ממשיך בתיאור עלילות שמשון עוד 31 פסוקים (ט"ז, א- לא), הרי שאלה עלילות הקשורות לנפילתו.
הכתוב מצא לנכון לחתום בחתימה האופיינית לסיום פרשות השופטים כדי להבחין בין החלק של גבורות שמשון לבין נפילתו של שמשון. על כן בחרנו לחלק כך את הפרשות ואכן התייחסנו לכל גבורותיו כיחידה בפני עצמה.

שרשרת פעולות נקם

מעשי גבורותיו של שמשון הינם שרשרת מעשי נקם של שמשון בפלשתים ושל פלשתים בשמשון וחוזר חלילה. כל מעשיו פותחים בגבורת האריה:וישסעהו כשסע הגדי"(י"ד, ו). והמשך מעשי גבורותיו נראים כתוצאה ממעשה זה. בהתחלה הוא הורג את האריה, אח"כ רודה ממנו דבש, לאחר מכן הוא חד חידה, כאשר הפיתרון הוא מעשה הארי, הריגתו והדבש שנמצא בגוייתו. כאשר הפלישתים "מצליחים" לפתור את החידה בעזרת אשת שמשון, הוא מקיים את הבטחתו לפצות את הפותרים בשלושים חליפות בגדים. קיום ההבטחה נעשה ע"י כך שהוא מכה שלושים פלשתים באשקלון.
מאחר שאשת שמשון גילתה את חידת האריה לפלשתים, שמשון עזב אותה. לאחר זמן כאשר הוא החליט לשוב אליה , מתברר לו כי אביה נתן אותה לאשה לאחד הפלישתים. שמשון מגיב על כך בכעס ונקמה. הוא לוכד 300 שועלים קושר אותם ללפידים ומבעיר את שדות הפלשתים.
בעקבות זאת גורלה של אשת שמשון נחרץ למיתה ע"י הפלשתים. אלה נוקמים בשמשון "וישרפו אותה ואת אביה באש"'. פעולה זו גורמת פעולת נקם מצד שמשון הוא יוצא לנקום בפלשתים:"ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה...". בגלל פעולה זו הפלשתים מתגייסים לנקום בשמשון, בקרב שמתרחש בלחי שמשון מכה בהם אלף איש.
שרשרת פעולות הנקם מסתיימת בהצהרת שמשון "ויקרא אל ה' ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת..." קריאה זו סוגרת מעגל עם ראשית פרשות שמשון כאשר ה' מייעד את שמשון לתפקידו:"...והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים"("ג,ה).

כפיר האריות כסמל
כפי שראינו גבורותיו של שמשון מתחילות בכפיר האריות וכולן תגובות שרשרת ממעשה זה. יש לראות באריה, במותו ובדבש שנמצא בו סמל לכל פרשות שמשון.
א. האריה הינו סמל הכוח והגבורה. ואכן שמשון היה גיבור בעל כוחות פיזיים אדירים. כל פעולותיו היו פעולות יחיד , ואת נצחונותיו השיג הודות לכוחו הפיזי ולא בזכות תושיה, תחכום, שיתוף פעולה וכיו"ב.
ב. כפיר האריות מת ומגוייתו שמשון רדה דבש. הדבש בגוית האריה אולי רומז כי מהעז יצא מתוק. כלומר מגבורתו של שמשון מכוחו הפיזי יצא רווח והצלה לעם ישראל.
ג. שמשון נהג בדרך לא מקובלת , הוא נשא אישה פלשתית. עובדה זו הינה בבחינת האריה המת. (כלומר, האדם החוטא הינו בבחינת מת.) והנה באריה המת נמצא הדבש. והדבר רומז על כך שהגם ששמשון נהג בדרך לא מקובלת , בכל זאת, הוא הצליח להושיע את ישראל מיד פלשתים.
ד. אפשר לאמר כי הארי המת והדבש באים לסמל את סופו של שמשון. הגם ששמשון מתעוור ובסופו של דבר הוא מת בין העמודים, אך במותו הוא מצליח להושיע את ישראל. שמשון מצליח במותו להרוג פלישתים רבים:"ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו"(ט"ז, ל).

מרכז הפרשה

כל הפסוקים בפרשה
פרקים י"ג,כד-כה:2; י"ד:20; ט"ו: 20
סך כל הפסוקים=42

מחצית א':
פרקים י"ג,כד-כה:2; י"ד,א-ח:18
סך כל הפסוקים=20

מרכז:

"ותצלח עליו רוח ה'
 וירד אשקלון
 ויך מהם שלושים אנשים"
               (י"ד, יט)

מחצית ב':
פרקיקם י"ד,כ:1; ט"ו,א-יט:19
סך כל הפסוקים=20
חתימה: ט"ו, כ:1

למשמעות הרעיון המרכזי - ה' הוא מקור כוחו של שמשון

כבר מצאנו פעמים מספר כי במרכז פרשות בספר שופטים מופיע הרעיון שה' הוא המושיע. בפרשות שמשון אנו פוגשים את שמשון כפועל יחידי. הקורא עלול לשגות ולתלות את כל נצחונותיו בחוסנו הגופני. אשר על כן הכתוב דאג להדגיש במרכז הפרשה:"ותצלח עליו רוח ה'". זאת כדי ללמדנו חזור והדגש כי ה' הוא הוא מקור כוחו של שמשון. הכתוב הדגיש רעיון זה ע"י שיבוצו במרכז וכן ע"י חזרה לאורך כל הפרשה:
א. כפתיחה לפרשה:"...ויגדל הנער ויברכהו ה': ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל"(י"ג, כד- כה).
ב. כאשר שמשון פוגש את כפיר האריות:"ותצלח עליו רוח ה' וישסעהו כשסע הגדי..."(י"ד, ו).
ג. כאשר שמשון יוצא להילחם בפלשתים, ומכה מהם 30 איש כדי לתת לפותרי החידה 30 חליפות:"ותצלח עליו רוח ה' וירד אשקלון ויך מהם שלושים איש..."(י"ד, יט).
ד. כאשר שמשון חושש שימות בצמא , בסוף הקרב בו הוא הרג אלף איש:"ויקרא אל ה' ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת".