מרכז הפרשה ביהושע שופטים/הקדמה
הקדמה
החלוקה לפסוקים
החלוקה לפסוקים בספרי יהושע שופטים (כמו בכל ספרי התנ"ך) הינה חלוקת המסורה והיא חלק ממסירת הספרים. כלומר, כפי שהטעמים וחלוקת הפרשות (פתוחה, סתומה) הינם חלק ממסירת הספרים, כך גם החלוקה לפסוקים .
בעקבות כך יש לשאול, האם יש משמעות למס' הפסוקים בפרשה? האם מס' הפסוקים בפרשה יכול להיות כלי עזר להבנת רעיונות ומסרים בפרשה? אין בכוונתנו בשאלה זו לדון ברובד המסטי- קבלי של מס' הפסוקים, ואנו לא באנו אלא לדון בפשוטם של מקראות.
רעיון מרכזי במרכז הפרשה
אכן מתברר כי מס' הפסוקים בפרשה הינו כלי להדגיש רעיונות. כיצד? במקרים רבים אנו נמצא, כי רעיון חשוב מאוד נמצא דווקא במרכז הפרשה מבחינת מס' הפסוקים, רעיון שהוא בעל משמעות רבה לכל הפרשה . בספרים יהושע שופטים בדקנו שלושים וארבע פרשות, ומצאנו כי במרכזן חבוי רעיון מרכזי. ניתן לכנותו "רעיון מרכזי", גם מפני שהוא נמצא במרכז הפרשה מבחינה טכנית, במרכז הפרשה מבחינת מס' הפסוקים וגם בשל היותו בעל משמעות רבה לתוכן הפרשה. להלן מס' דוגמות:
א. פרשת כיבוש הדרום והצפון (יהושע: י', א- י"א, כ) כוללת 63 פסוקים. במרכז הפרשה בין שתי מחציות שוות של 31 פסוקים נמצא הפסוק הבא: "ויתן ה' את לכיש ביד ישראל..." (י', לב). ביטוי זה שה' הוא הנותן את הארץ מופיע כחוט השני בכל ספר יהושע ומודגש ע"י הופעתו בכל פרשות הכיבוש. אין ספק שזהו מסר מרכזי ביחס לכל ספר יהושע. ללמדך שהגם שהעם הוא הנלחם, אך ללא סייעתא דשמיא, ללא השגחת ה', הניצחון אינו מובטח כלל. בבחינת "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר" (תהלים קכ"ז, א).
ב. פרשת כיבוש הארץ (יהושע: ו, א- י"ב, כד) כוללת 205 פסוקים. במרכז הפרשה בין שתי מחציות שוות של 90 פסוקים כל אחת נמצא את פרשת הגבעונים - 25 פסוקים. אין ספק שפרשה זו במרכז פרשות הכיבוש באה לחדד מסרים חשובים מאוד. בין היתר אודות החשיבות הרבה שהעם מייחס לשבועה (וכן ראה בגוף הספר).
ג. פרשת ירושת הארץ וחלוקת הנחלות (יהושע: י"ג, א- כ"ב, ה) כוללת 277 פסוקים. במרכז הפרשה בין שתי מחציות שוות של 138 פסוקים כל אחת נמצא הפסוק הבא: "ויקהלו כל עדת ישראל שילה וישכנו שם את אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם" (י"ח, א). אכן במרכז של חלוקת הנחלות לשבטים מופיעה נחלת ה', משכן שילה. המסר במרכז זה עצום, ובא להדגיש לנו מה אמור להיות במרכז ההויה של עמ"י בארצו.
ד. פרשת גדעון (שופטים: ו', א- ח', כח) כוללת 93 פסוקים. במרכז הפרשה בין שתי מחציות שוות של 46 פסוקים כל אחת נמצא הפסוק הבא: "ויאמר ה' אל גדעון בשלוש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם ילכו איש למקומו" (ז', ז). אכן במרכז הפרשה מודגש הרעיון כי ה' הוא המושיע. רעיון שמופיע מס' פעמים בספר שופטים ובמרכז הפרשות.
שכיחות הרעיון המרכזי במרכז הפרשה
בספרים יהושע ושופטים בדקנו שלושים וארבע פרשות (שבע עשרה ביהושע ו- שבע עשרה בשופטים), ומצאנו כי במרכז הפרשה נמצא רעיון מרכזי בעל חשיבות לכל הפרשה. תופעה זו של רעיון מרכזי במרכז הפרשה אמנם מצויה בפרשות רבות, אך אין הדבר מחוייב המציאות. יש פרשות שלא דנו בהן, כי לא מצאנו במרכזן רעיון מרכזי. המסקנה היא כי השימוש באמצעי זה הינו בבחינת אפשרות ולא בבחינת הכרח. ככל שהעמקנו ובדקנו, דעתנו נוטה לאמר כי זוהי שיטה עקבית, והיא באה לידי ביטוי כמעט בכל פרשה בעלת אופי עלילתי. אשר על כן בספר יהושע דנו בעיקר בפרשות הכיבוש, ואכן כל קרב הינו פרשה עלילתית בפני עצמה. שלוש עשרה מתוך שבע עשרה הפרשות שנדונו בספר יהושע עוסקות בכיבוש הארץ. בספר שופטים התייחסנו לכל שופט כאל פרשה בפני עצמה, מאידך לא דנו בפרקי המבוא לספר שופטים.
מיקומו המדוייק של המרכז
הרעיון המרכזי הנמצא במרכז הפרשה יכול להופיע בשלושה אופנים, כדלקמן:
א. על פי רוב הרעיון המרכזי יופיע בין שתי מחציות שוות, כגון פרשת כיבוש יריחו ( יהושע ה', יג- ו', כז).
מחצית א: 14 פסוקים.
|---- רעיון מרכזי: 2 פסוקים.
מחצית ב: 14 פסוקים.
אגב, הרעיון המרכזי יכול להופיע בפסוק אחד, בשניים או יותר.
ב. לעיתים הרעיון המרכזי מופיע בין שתי מחציות אשר באחת מהן יש פסוק אחד יותר מזולתה, כגון: "פרשת פרקי המבוא" בספר יהושע (א', א- ו', א)
מחצית א: 48 פסוקים.
|---- רעיון מרכזי: 2 פסוקים.
מחצית ב: 49 פסוקים.
ג. לעיתים הרעיון המרכזי מופיע בתחילת מחצית ב', כגון: "פרשת יפתח - המלחמה בבני עמון ובבני אפרים" (י', יז- י"ב, ז).
מחצית א: 25 פסוקים
|---- מחצית ב: 24 פסוקים
הרעיון המרכזי נמצא בפסוק הראשון של המחצית השניה.
תחום הפרשה
חשיבות מכרעת נודעת לקביעת גבולות הפרשה. לפי קביעה זו, אנו מוצאים את מרכז הפרשה ואת הרעיון המרכזי החבוי במרכז. אשר על כן בפרשות הנדונות בספר, בכל פרשה ופרשה, הקדשנו פרק אשר דן ב"תחום הפרשה". בפרק זה אנו קובעים את תחום הפרשה, ומנסים להסביר את ההגיון שבתיחום שנקבע. לפעמים קביעת תחום הפרשה ברור מאוד ואין צורך לנמק. אולם לפעמים יש צורך בנימוק מפורט, לצורך זאת הבאנו את עיקר תוכן הפרשה.
הרעיונות המרכזיים בספרי יהושע ושופטים
כאמור, בספר יהושע נבדקו שבע עשרה פרשות, (מתוכן שלוש עשרה עוסקות בכיבוש הארץ). בתשע פרשות מצאנו במרכז את הרעיון כי ה' הוא הנותן את הארץ. רעיונות אחרים המודגשים במרכז: השוואת יהושע למשה, יהושע פועל כאשר ציוה ה' את משה ועוד. בספר שופטים מצאנו במרכזן של תשע פרשות את הרעיון כי ה' הוא המושיע את העם. בשתי פרשות אחרות מודגש הרעיון כי ה' הוא שהוריש לנו את הארץ. מאידך בשלוש פרשות הודגש במרכז הרעיון של העדר אחדות בעם: פעמיים הדבר הודגש ע"י כך שהמלחמה היא מלחמת יחיד בספר שופטים; פרשת אהוד בן גרא ופרשת שמשון ופעם נוספת הדבר הודגש ע"י מלחמת אחים, מלחמת פילגש בגבעה.
למשמעות המילה פרשה
לאורך כל הספר אנו דנים ב"פרשות". הספר כולו בנוי מפרשות פרשות כגון: פרשת כיבוש יריחו, פרשת כיבוש מרכז הארץ, פרשת הגבעונים, פרשת כיבוש הארץ, פרשת גדעון, פרשת שמשון, פרשת כל ספר שופטים ועוד. אשר על כן יש צורך לברר את פירוש המילה "פרשה" בה אנו דנים בספר. למילה "פרשה" יש פירושים שונים והבנות שונות כדלקמן:
א. פרשה פתוחה ופרשה סתומה: כידוע, התורה והנ"ך מחולקים ליחידות של "פרשה סתומה". ו"פרשה פתוחה". בסוף פרשה פתוחה יש רווח עד סוף השורה, ובסוף פרשה סתומה יש רווח, אך הפסוק הבא מתחיל באותה שורה. בדרך כלל יחידה- פרשה כזו היא קצרה וכוללת עניין אחד.
חלוקה זו לפרשות הינה חלק ממסירת הספר, והדבר הובא ע"י חכמי המסורה. הגמרא אכן כותבת כי "כל פרשה דפסקה משה רבנו –פסקינן. דלא פסקא – משה רבנו- לא פסקינן(ברכות י"ב ע"ב)
ב. פרשת השבוע: חלוקה זו של התורה לפרשות השבוע נעשתה ע"י חז"ל, והיא חלוקה טכנית בעיקרה. כל מטרתה לחלק את התורה למס' שבתות השנה לצורך הקריאה בשבתות. בדרך כלל "פרשת השבוע" כוללת עניינים רבים, ועל פי רוב היא כוללת בתוכה מס' פרשות פתוחות וסתומות.
ג. פרשה- עניין: פרשה במשמעות זו מצויה בתנ"ך רק במגילת אסתר. "ואת פרשת הכסף" (אסתר ד', ז) וכן "פרשת גדלת מרדכי" (אסתר י', ב). גם בגמרא השתמשו חז"ל בהוראה זו, כגון: "פרשת רבית", "פרשת משקולות", "פרשת ציצית" (ברכות י"ב ע"ב). בעברית של ימינו אנו משתמשים במילה פרשה במשמעות זו ליחידת עניין אחת. (לפעמים היא מקבילה ונרדפת למילה "סיפור")
ד. הפרשה הארוכה: למילה פרשה משמעות רביעית והיא: יחידה ארוכה בעלת רעיונות רבים ועניינים שונים, אשר יש קשר ביניהם. יתר על כן יש רעיון אחד המקשר בין הרעיונות והעניינים השונים,
כגון: פרשת יוסף ואחיו, פרשת עשר המכות, פרשת יציאת מצרים ועוד.
בחיבורנו זה דנו בפרשות לפי שתי המשמעויות האחרונות:
1. פרשה- עניין. כגון: פרשת כיבוש יריחו, פרשת הגבעונים, פרשת המלחמה נגד מלכי הדרום ועוד.
2. הפרשה הארוכה. כגון: פרשת פרקי המבוא (בספר יהושע), המלחמה נגד מלכי הדרום והצפון, פרשת כיבוש הארץ, פרשת הכיבוש והנחלה, פרשת כל ספר שופטים ועוד.
ועוד לאופיה של הפרשה
פרשה מתחילה לאו דווקא במקום שהסתיימה קודמתה. יכול להיות שחלק מפרשה יהא חופף; הוא יכול לשמש כסוף פרשה מסויימת וכתחילתה של פרשה אחרת.
כמו כן יתכן שפרשה תהיה מורכבת מפרשות משנה. כלומר,אנו נדון בפרשות קטנות ונתייחס לכל פרשה כאל פרשה עצמאית. אח"כ אנו נדון בפרשות הקטנות כפרשה אחת ארוכה. למשל, בספר יהושע דנו בכל כיבוש וכיבוש עצמאית, ולאחר מכן דנו בכל פרשות הכיבוש כפרשה אחת. יתר על כן, דנו בפרשות הכיבוש והנחלה כפרשה אחת ארוכה מאוד. בספר שופטים לאחר שדנו בכל שופט כפרשה אחת, התייחסנו לכל השופטים יחד כאל פרשה אחת ארוכה.