מרחביה ישתרע נכחו הלאה, הלאה

מֶרְחַבְיָה יִשְׂתָּרַע נִכְחוֹ הָלְאָה, הָלְאָה,
כַּעֲתִידוֹת-יָמַי לוּטֶה בָּעֲרָפֶל,
מִבְּלִי כּוֹכָב אֶחָד וְאֵין מְעַט מִלְמָעְלָה
לִי, הַנּוֹדֵד-וָעֶד תּוֹךְ יְשִׁימוֹן אָפֵל.
 
לֹא נְשִׁיקוֹת חַמּוֹת, בִּרְכוֹת רֵעַ אוֹהֵב
אַף לֹא דִמְעוֹת רַעְיָה, אַנְחוֹת אֵם אוֹהָבֶת –
מַקְלוֹ יִשְׁלַח אַחֲרַי וּמְאֵרָתוֹ – אוֹיֵב
אֱלֵי מַעֲמַקֵּי מִדְבַּר הַצַּלְמָוֶת.
 
אֶפֶס מַה תִּרְעָדִי, נַפְשִׁי הַכּוֹאָבֶת ?
מַלָּךְ, לִבִּי חוֹלֶה, תָּרִיד מִבְּלִי שָׁבֶר ?
שָׁם, בְּלֵב הָרַחַב יָאִיר יוֹם הַמָּוֶת –
נֵלְכָה-נָא לְאוֹרוֹ עַד בּוֹאֵנוּ קָבֶר !..

מאת אורי ניסן גנסין

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).