מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויחי
פָּרָשַׁת וַיְחִי
מִקְרָא עַל־פִּי הַמָּסוֹרָה · "וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא" (אוֹדְיוֹ)
מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ"י · מִקְרָא מְבוֹאָר
מִקְרָא וְתַרְגּוּם · שְׁנַֽיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם
הבהרה: הטקסט מיובא כאן מתוך הדפים המקוריים של מקרא, תרגום (תאג') ו/או רש"י. נא להציע תיקונים והערות בדף השיחה בלבד.
ראשון
עריכהפָּרָשַׁת הַשְׁבָּעַת יוֹסֵף |
מז כח | וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃ | יַעֲקֹב חַי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יְמֵי יַעֲקֹב – שְׁנוֹת חַיָּיו הָיוּ מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנָה. |
כט | וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃ | יְמֵי מוֹתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִתְקָרְבוּ, הוּא קָרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וְאָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים בְּבַקָּשָׁה אֶת יָדְךָ מִתַּחַת לִירֵכִי כְּמִנְהַג הַנִּשְׁבָּעִים לַאֲדוֹנָם, וְתַעֲשֶׂה אִתִּי חֶסֶד אֲמִתִּי – בְּבַקָּשָׁה, אַל תִּקְבּוֹר אוֹתִי בְּמִצְרַיִם. |
ל | וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֙נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃ | אֶשְׁכַּב בְּמוֹתִי עִם אֲבוֹתַי, וְתִקַּח אוֹתִי מִמִּצְרַיִם וְתִקְבּוֹר אוֹתִי בְּקִבְרֵיהֶם. אָמַר לוֹ: אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת בַּקָּשָׁתְךָ. |
לא | וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ | אָמַר לוֹ: הִשָּׁבַע לִי! וְהוּא נִשְׁבַּע לוֹ, וְיִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּחֲוָה עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה. |
פ | פָּרָשַׁת בִּרְכַּת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה |
מח א | וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃ | אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמְרוּ לְיוֹסֵף: הִנֵּה אָבִיךָ חוֹלֶה. הוּא לָקַח אֶת שְׁנֵי בָּנָיו אִתּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרַיִם. |
ב | וַיַּגֵּ֣ד לְיַעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃ | סִפְּרוּ לְיַעֲקֹב, וְאָמְרוּ: הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ, יִשְׂרָאֵל הִתְחַזֵּק וְהִתְיַשֵּׁב עַל הַמִּטָּה. |
ג | וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃ | יַעֲקֹב אָמַר לְיוֹסֵף: אֵל-שַׁדַּי הִתְגַּלָּה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וּבֵרֵךְ אוֹתִי. |
ד | וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃ | וְאָמַר לִי: אֶתֵּן לְךָ בָּנִים וְאַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ וְאֶעֱשֶׂה מִמְּךָ חֲבוּרַת עַמִּים, וְאֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְצֶאֱצָאֶיךָ אַחֲרֶיךָ לַאֲחֻזָּה לְעוֹלָם. |
ה | וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶ֩יךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֙יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃ | וְעַכְשָׁיו, שְׁנֵי בָּנֶיךָ שֶׁנּוֹלְדוּ לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לִפְנֵי שֶׁבָּאתִי אֵלֶיךָ לְמִצְרַיִם נֶחְשָׁבִים הֵם לִי כְּבָנַי, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִהְיוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים וְיִירְשׁוּ כְּמוֹ רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן. |
ו | וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃ | וְהַיְּלָדִים שֶׁתּוֹלִיד אַחֲרֵיהֶם יִהְיוּ כְּבָנִים שֶׁלְּךָ –הֵם יְקַבְּלוּ נַחֲלָה מִתּוֹךְ הַחֵלֶק שֶׁל אֲחֵיהֶם. |
ז | וַאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃ | וַאֲנִי כְּשֶׁבָּאתִי מִפַּדָּן, רָחֵל מֵתָה לְצַעֲרִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, כְּשֶׁעוֹד הָיְתָה דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְהַגִּיעַ לְאֶפְרָת, לָכֵן קָבַרְתִּי אוֹתָהּ שָׁם בַּדֶּרֶךְ לְאֶפְרָת – הִיא בֵּית לֶחֶם. |
ח | וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה׃ | יִשְׂרָאֵל רָאָה אֶת בְּנֵי יוֹסֵף, וְאָמַר: מִי אֵלֶּה? |
ט | וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרְﬞכֵֽם׃ | אָמַר יוֹסֵף לְאָבִיו: אֵלֶּה בָּנַי שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לִי כָּאן בְּמִצְרַיִם, אָמַר לוֹ: הֲבֵא אוֹתָם אֵלַי בְּבַקָּשָׁה וַאֲבָרֵךְ אוֹתָם. |
שני
עריכהי | וְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְא֑וֹת וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם׃ | וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל נֶחְלְשׁוּ מֵרוֹב זִקְנָה וְהוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת הֵיטֵב, הוּא הִגִּישׁ אוֹתָם אֵלָיו וְהוּא נִשֵּׁק וְחִבֵּק אוֹתָם. |
יא | וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־זַרְעֶֽךָ׃ | יִשְׂרָאֵל אָמַר לְיוֹסֵף: לֹא תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיךָ, וְהִנֵּה אֱלֹהִים הֶרְאָה לִי גַּם אֶת צֶאֱצָאֶיךָ! |
יב | וַיּוֹצֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃ | יוֹסֵף הוֹרִיד אוֹתָם מִבִּרְכָּיו, וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל פָּנָיו עַל הָאָרֶץ. |
יג | וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ | יוֹסֵף לָקַח אֶת שְׁנֵיהֶם – אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ – מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת מְנַשֶּׁה בִּשְׂמֹאלוֹ – מִימִין יִשְׂרָאֵל, וְהִגִּישׁ אוֹתָם אֵלָיו. |
יד | וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃ | יִשְׂרָאֵל הוֹשִׁיט אֶת יַד יְמִינוֹ וְשָׂם עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם – וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה, הוּא הֶחֱלִיף אֶת יָדָיו כִּי יָדַע שֶׁמְּנַשֶּׁה הַבְּכוֹר וְיוֹסֵף יַעֲמִידוֹ לִימִינוֹ. |
טו | וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ | הוּא בֵּרֵךְ אֶת יוֹסֵף וְאָמַר: הָאֱלֹהִים שֶׁאֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק הִתְהַלְּכוּ בִּדְרָכָיו – הָאֱלֹהִים שֶׁמַּנְהִיג אוֹתִי מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, |
טז | הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ | יִשְׁלַח אֶת הַמַּלְאָךְ שֶׁגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע, שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וּכְשֶׁיַּזְכִּירוּ אֶת יִחוּסָם יַזְכִּירוּ אֶת שְׁמִי וְאֶת שֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְהֵם יוֹלִידוּ וְיִתְרַבּוּ בְּתוֹךְ הָאָרֶץ. |
שלישי
עריכהיז | וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ | יוֹסֵף רָאָה שֶׁאָבִיו שָׂם אֶת יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְזֶה נִרְאָה לוֹ לֹא טוֹב, הוּא תָּמַךְ בְּיַד אָבִיו כְּדֵי לְהָסִיר אוֹתָהּ מֵעַל הָרֹאשׁ שֶׁל אֶפְרַיִם וְלָשִׂים אוֹתָהּ עַל הָרֹאשׁ שֶׁל מְנַשֶּׁה. |
יח | וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ׃ | יוֹסֵף אָמַר לְאָבִיו: לֹא כָּךְ אָבִי, אֶלָּא זֶה הַבְּכוֹר, שִׂים אֶת יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. |
יט | וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃ | אָבִיו סֵרֵב וְאָמַר: יָדַעְתִּי בְּנִי יָדַעְתִּי, גַּם הוּא יִהְיֶה לְעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל, אֲבָל אָחִיו הַקָּטָן יִגְדַּל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְצֶאֱצָאָיו יִהְיוּ רַבִּים כְּעַמִּים שְׁלֵמִים. |
כ | וַיְבָ֨רְﬞכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ | הוּא בֵּרֵךְ אוֹתָם בַּיּוֹם הַהוּא וְאָמַר: אֶתְכֶם יִקְחוּ יִשְׂרָאֵל כְּדוּגְמָה לִבְרָכָה, וְיֹאמְרוּ: אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה אוֹתְךָ כְּמוֹ אֶפְרַיִם וּכְמוֹ מְנַשֶּׁה, וְהוּא הִזְכִּיר אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה. |
כא | וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃ | יִשְׂרָאֵל אָמַר לְיוֹסֵף: הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לָמוּת, וֶאֱלֹהִים יִהְיֶה אִתְּכֶם וְיַחֲזִיר אֶתְכֶם לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם. |
כב | וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֙חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי׃ | וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ חֵלֶק אֶחָד יוֹתֵר מִלְּאַחֶיךָ, בַּנַּחֲלָה שֶׁאֶקַּח מִיַּד הָאֱמוֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. |
רביעי
עריכהפ | פָּרָשַׁת בִּרְכוֹת הַשְּׁבָטִים |
מט א | וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ | יַעֲקֹב קָרָא לְבָנָיו וְאָמַר: הִתְכַּנְּסוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם אֶת מַה שֶּׁיִּקְרֶה לָכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. |
ב | הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃ | הִתְכַּנְּסוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, שִׁמְעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. |
ג | רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃ | רְאוּבֵן אַתָּה בְּכוֹרִי, אַתָּה כּוֹחִי – הָרִאשוֹן שֶׁנּוֹלַד מִכּוֹחִי, לָכֵן הָיָה רָאוּי לְךָ יוֹתֵר נְשִׂיאוּת וְיוֹתֵר עוֹז. |
ד | פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ | אַל תּוֹסִיף לְהִתְנַהֵג בְּקַלּוּת דַּעַת וּפְזִיזוּת כְּמוֹ הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁעָלִיתָ עַל מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, אָז טִמֵּאתָ אֶת מִטָּתִי בַּעֲלִיָּתְךָ עָלֶיהָ. |
פ |
ה | שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ | שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, הִתְחַבְּרוּתָם זֶה לָזֶה מְבִיאָה לְגֶזֶל. |
ו | בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר׃ | לֹא אֶשְׁתַּתֵּף בְּהִתְיַעֲצֻיּוֹתֵיהֶם, וּכְבוֹדִי לֹא יוּשְׁפַּל לִהְיוֹת בְּחֶבְרָתָם, כִּי בְּכַעֲסָם הֵם הָרְגוּ אִישׁ וּבִהְיוֹתָם מְרוּצִים הֵם עָקְרוּ עִיר חוֹמָה. |
ז | אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ | כַּעֲסָם אָרוּר כִּי הוּא עָז, וְרוֹגְזָם מְקוּלָּל כִּי הוּא קָשֶׁה, אֲחַלֵּק אוֹתָם בֵּין שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וַאֲפַזֵּר אוֹתָם בֵּין נַחֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
פ |
ח | יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ | יְהוּדָה, אַתָּה – יוֹדוּ אַחֶיךָ שֶׁלְּךָ רְאוּיָה הַמַּלְכוּת, יָדְךָ מַכָּה בְּעוֹרֶף אוֹיְבֶיךָ שֶׁבּוֹרְחִים, בְּנֵי אָבִיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ. |
ט | גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ | יְהוּדָה, כְּשֶׁאַתָּה עוֹלֶה מִלִּטְרוֹף טֶרֶף אַתָּה כְּמוֹ גּוּר אַרְיֵה, בְּנִי; כּוֹרֵעַ וְרוֹבֵץ כְּאַרְיֵה, וּכְמוֹ אַרְיֵה – מִי יָכוֹל לַהֲקִימוֹ. |
י | לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃ | לֹא יָסוּר שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה מִיְּדֵי יְהוּדָה וְהַמְּחוֹקֵק יִהְיֶה תָּמִיד מִצֶּאֱצָאָיו, עַד שֶׁתָּבוֹא שַׁלְוָה וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ לוֹ גַּם הָעַמִּים. |
יא | אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃ | הוּא קוֹשֵׁר לַגֶּפֶן אֶת הָעַיִר שֶׁלּוֹ – בְּנִי קוֹשֵׁר אֶת אֲתוֹנוֹ לַעֲנַף הַגֶּפֶן, כִּבֵּס בַּיַּיִן אֶת לְבוּשׁוֹ וּבְמִיץ עֲנָבִים אֶת בִּגְדוֹ, מֵרוֹב גְּפָנִים בְּנַחֲלָתוֹ. |
יב | חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ | אֲדוֹם עֵינַיִם מֵרוֹב יַיִן, וּבַעַל שִׁנַּיִם לְבָנוֹת מֵרוֹב חָלָב. |
פ |
יג | זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיֹּ֔ת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן׃ | זְבוּלוּן יִשְׁכּוֹן לְחוֹף יַמִּים, וְהוּא יַפְלִיג לְחוֹפִים בָּאֳנִיּוֹת, וּגְבוּל נַחֲלָתוֹ יִהְיֶה עַל יַד צִידוֹן. |
פ |
יד | יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃ | יִשָּׂשכָר כְּמוֹ חֲמוֹר בַּעַל עֲצָמוֹת חֲזָקוֹת, שֶׁרוֹבֵץ בְּשַׁלְוָה בֵּין גְּבוּלוֹת נַחֲלוֹת אֶחָיו. |
טו | וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ | הוּא רָאָה אֶת הַמְּנוּחָה שֶׁהִיא טוֹבָה, וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁהִיא נְעִימָה, וְהִטָּה אֶת שִׁכְמוֹ לִהְיוֹת סַבָּל, וְנִהְיָה עוֹבֵד נֶאֱמָן כְּמוֹ מִי שֶׁחַיָּיב מַס. |
ס |
טז | דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ | דָּן יָדוּן וְיִשְׁפּוֹט אֶת עַמּוֹ כְּמוֹ שְׁאָר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, לַמְרוֹת שֶׁהוּא מִבְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת. |
יז | יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃ | דָּן יִהְיֶה כְּמוֹ נָחָשׁ שֶׁזּוֹחֵל עַל דֶּרֶךְ, כְּמוֹ נָחָשׁ הַשְּׁפִיפוֹן עַל שְׁבִיל, שֶׁנּוֹשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וְרוֹכְבוֹ נוֹפֵל אֲחוֹרַנִּית. |
יח | לִישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃ | לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'! |
חמישי
עריכהס |
יט | גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ | גָּד יִשְׁלַח גְּדוּד לַקְּרָב, וְיָשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ. |
פ |
כ | מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ | מֵאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר תִּצְמַח תְּבוּאָה שְׁמֵנָה, וְהִיא תַּצְמִיחַ מַעֲדַנֵּי מְלָכִים. |
פ |
כא | נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃ | נַפְתָּלִי מָהִיר כְּמוֹ אַיָּלָה שְׁלוּחָה, וּמְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת שֶׁל נִצָּחוֹן. |
פ |
כב | בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃ | יוֹסֵף הוּא בֵּן מְגַדֵּל יְלָדִים, כְּמוֹ גֶּפֶן נְטוּעָה עַל מַעְיַן, הַבָּנוֹת שֶׁל מִצְרַיִם צָעֲדוּ עַל הַחוֹמָה לִרְאוֹת אֶת יָפְיוֹ. |
כג | וַֽיְמָרְﬞרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃ | מֵרְרוּ אֶת חַיָּיו וְרָבוּ אִתּוֹ, וּבַעֲלֵי חִצִּים שֶׁל רִיב שָׂנְאוּ אוֹתוֹ. |
כד | וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃ | קַשְׁתּוֹ נִמְתְּחָה בְּחָזְקָה עַד שֶׁרָעֲדוּ זְרוֹעוֹת יָדָיו, כּוֹחוֹ בָּא לוֹ מִיְּדֵי ה' – הַמַּנְהִיג שֶׁל יַעֲקֹב, מִשָּׁם – מֵהַמַּנְהִיג שֶׁל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. |
כה | מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ | מֵהָאֵל שֶׁל אָבִיךָ הָיְתָה הַצָּלַתְךָ וְהוּא יַעֲזוֹר לְךָ, עִם שַׁדַּי הָיִיתָ וְהוּא יְבָרֵךָ אוֹתְךָ, בִּרְכוֹת שָׁמַיִם מִמְּרוֹמִים וּבְרָכוֹת שֶׁנּוֹבְעוֹת מֵהַתְּהוֹם שֶׁרוֹבֶצֶת מִתַּחַת, בְּרָכוֹת שֶׁל שָׁדַיִם נוֹבְעוֹת חָלָב וְרֶחֶם שֶׁתּוֹלִיד יְלָדִים. |
כו | בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ | בִּרְכוֹת אָבִיךָ שֶׁמְּבָרֵךְ אוֹתְךָ חֲזָקוֹת יוֹתֵר מִבִּרְכוֹת הוֹרַי שֶׁבֵּרְכוּ אוֹתִי, הֵן מַגִּיעוֹת עַד לַגְּבָעוֹת שֶׁבְּסוֹף הָעוֹלָם, הֵן יָחוּלוּ עַל רֹאשׁ יוֹסֵף וְעַל הַקָּדְקוֹד שֶׁל הַמֻּבְחָר מִבֵּין אֶחָיו. |
ששי
עריכהפ |
כז | בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ | בִּנְיָמִין הוּא זְאֵב טוֹרֵף, בַּבּוֹקֶר יֹאכַל בִּזָּה וּבָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל. |
כח | כׇּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹ֠את אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃ | כָּל אֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם וּבֵרֵךְ אוֹתָם, הוּא בֵּרֵךְ כָּל אֶחָד בַּבְּרָכָה שֶׁמַּתְאִימָה לוֹ. |
כט | וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶ֨ל־הַמְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃ | וְצִוָּה אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם: אֲנִי נֶאֱסָף אֶל מְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת, קִבְרוּ אוֹתִי עִם אֲבוֹתַי, בַּמְּעָרָה שֶׁבִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי. |
ל | בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ | בַּמְּעָרָה שֶׁבִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה שֶׁמּוּל הַמִּישׁוֹר שֶׁל מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן – הַשָּׂדֶה שֶׁקָּנָה אַבְרָהָם מֵעֶפְרוֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת קֶבֶר. |
לא | שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃ | שָׁם קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, שָׁם קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֶת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ, וְשָׁם קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה. |
לב | מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי־חֵֽת׃ | קִנְיַן הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה שֶׁבּוֹ הָיְתָה מֵאֵת בְּנֵי חֵת. |
לג | וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ | יַעֲקֹב סִיֵּם לְצַוּוֹת אֶת בָּנָיו וְאָסַף אֶת רַגְלָיו לַמִּטָּה, נִשְׁמָתוֹ יָצְאָה וְנֶאֱסְפָה לִמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. |
פָּרָשַׁת קְבוּרַת יַעֲקֹב |
נ א | וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃ | יוֹסֵף נָפַל עַל פְּנֵי אָבִיו וּבָכָה עָלָיו וְנָשַׁק לוֹ. |
ב | וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ | יוֹסֵף צִוָּה אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרוֹפְאִים לַחֲנוֹט אֶת אָבִיו, הָרוֹפְאִים חָנְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל. |
ג | וַיִּמְלְאוּ־לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃ | נִשְׁלְמוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כָּךְ הֵם יְמֵי הַחֲנִיטָה בִּמְלוֹאָם, מִצְרַיִם בָּכוּ עָלָיו שִׁבְעִים יוֹם. |
ד | וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל־בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאׇזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃ | עָבְרוּ יְמֵי בְּכִיָּתוֹ, יוֹסֵף דִּבֵּר אֶל אַנְשֵׁי פַּרְעֹה וְאָמַר: בְּבַקָּשָׁה, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ בְּבַקָּשָׁה בְּאָזְנֵי פַּרְעֹה וְאִמְרוּ: |
ה | אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃ | אָבִי הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי וְאָמַר: הִנֵּה אֲנִי מֵת, בְּקִבְרִי שֶׁחָפַרְתִּי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן – שָׁם תִּקְבּוֹר אוֹתִי, וְעַכְשָׁיו אֶעֱלֶה בְּבַקָּשָׁה וְאֶקְבּוֹר אֶת אָבִי וְאָשׁוּב. |
ו | וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃ | פַּרְעֹה אָמַר: עֲלֵה וּקְבוֹר אֶת אָבִיךָ כְּמוֹ שֶׁהוּא הִשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ. |
ז | וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כׇּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃ | יוֹסֵף עָלָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו, וְעָלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַּרְעֹה הַיּוֹעֲצִים הַחֲכָמִים שֶׁבְּבֵיתוֹ, וְכָל חַכְמֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם, |
ח | וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ | וְכָל מִשְׁפַּחַת יוֹסֵף וְאֶחָיו וּמִשְׁפַּחַת אָבִיו, רַק אֶת יַלְדֵיהֶם וְצֹאנָם וּבְקָרָם הֵם הִשְׁאִירוּ בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן. |
ט | וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם־רֶ֖כֶב גַּם־פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ | עָלוּ אִתּוֹ גַּם מֶרְכָּבוֹת וְגַם פָּרָשִׁים, הַמַּחֲנֶה הָיָה גָּדוֹל מְאוֹד. |
י | וַיָּבֹ֜אוּ עַד־גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ | הֵם בָּאוּ עַד 'גּוֹרֶן הַקּוֹצִים' שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְסָפְדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וּמְכֻבָּד מְאוֹד, הוּא עָשָׂה לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעָה יָמִים. |
יא | וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֙רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ | יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים רָאוּ אֶת הָאֵבֶל בְּגוֹרֶן הַקּוֹצִים, וְאָמְרוּ: זֶה אֵבֶל גָּדוֹל לְמִצְרַיִם! לָכֵן נִקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם 'אָבֵל מִצְרַיִם' שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. |
יב | וַיַּעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו ל֑וֹ כֵּ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם׃ | כָּךְ עָשׂוּ לוֹ בָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא צִוָּה אוֹתָם. |
יג | וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ | בָּנָיו סָחֲבוּ אוֹתוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בַּמְּעָרָה שֶׁבִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, בַּשָּׂדֶה שֶׁמּוּל מַמְרֵא שֶׁאַבְרָהָם קָנָה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵעֶפְרוֹן הַחִתִּי. |
פָּרָשַׁת בַּקָּשַׁת הַסְּלִיחָה |
יד | וַיָּ֨שׇׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֙יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכׇל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קׇבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃ | יוֹסֵף חָזַר לְמִצְרַיִם הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעוֹלִים אִתּוֹ לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו, אַחֲרֵי שֶׁקָּבַר אֶת אָבִיו. |
טו | וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃ | אֲחֵי יוֹסֵף רָאוּ שֶׁאֲבִיהֶם מֵת וְאָמְרוּ: אוּלַי יוֹסֵף יִשְׂנָא אוֹתָנוּ וְיַחֲזִיר לָנוּ עַל כָּל הָרָעָה שֶׁעָשִׂינוּ לוֹ! |
טז | וַיְצַוּ֕וּ אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר׃ | הֵם צִוּוּ לִשְׁלִיחִים לוֹמַר לְיוֹסֵף: אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ וְאָמַר: |
יז | כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃ | כָּךְ תֹּאמְרוּ לְיוֹסֵף: אָנָּא סְלַח בְּבַקָּשָׁה לְפֶשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם שֶׁשִּׁלְּמוּ לְךָ רָעָה, וְעַכְשָׁיו סְלַח בְּבַקָּשָׁה לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ! יוֹסֵף בָּכָה כְּשֶׁהֵם דִּבְּרוּ אֵלָיו. |
יח | וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃ | גַּם אֶחָיו הָלְכוּ בְּעַצְמָם וְנָפְלוּ לְפָנָיו, וְאָמְרוּ: הִנֵּה אֲנַחְנוּ לְךָ לַעֲבָדִים! |
יט | וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃ | יוֹסֵף אָמַר לָהֶם: אַל תִּפְחֲדוּ! וְכִי אֲנִי בִּמְקוֹם אֱלֹהִים שֶׁאַעֲנִישׁ אֶתְכֶם?! |
כ | וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃ | אָמְנָם אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֲבָל אֱלֹהִים חָשַׁב אֶת זֶה לְטוֹבָה כְּדֵי לְהָבִיא לַמַּצָּב הַזֶּה – לְהַחֲיוֹת אֲנָשִׁים רַבִּים. |
שביעי
עריכהכא | וְעַתָּה֙ אַל־תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אוֹתָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לִבָּֽם׃ | וְעַכְשָׁיו אַל תִּפְחֲדוּ, אֲנִי אֲפַרְנֵס אֶתְכֶם וְאֶת יַלְדֵיכֶם, הוּא נִחֵם אוֹתָם וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁיִּתְקַבְּלוּ בְּלִבָּם. |
פָּרָשַׁת סוֹף חַיֵּי יוֹסֵף |
כב | וַיֵּ֤שֶׁב יוֹסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַיְחִ֣י יוֹסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ | יוֹסֵף הִתְיַשֵּׁב בְּמִצְרַיִם הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, יוֹסֵף חַי מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים. |
מפטיר
עריכהכג | וַיַּ֤רְא יוֹסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף׃ | יוֹסֵף זָכָה לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי נְכָדָיו שֶׁל אֶפְרַיִם, וְגַם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נוֹלְדוּ וְגֻדְּלוּ בִּידֵי יוֹסֵף. |
כד | וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ | יוֹסֵף אָמַר לְאֶחָיו: אֲנִי עוֹמֵד לָמוּת, וֵאלֹהִים יִזְכּוֹר אֶתְכֶם וְיַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵהָאָרֶץ הַזֹּאת לָאָרֶץ שֶׁנִּשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. |
כה | וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃ | יוֹסֵף הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: כְּשֶׁאֱלֹהִים יִזְכּוֹר אֶתְכֶם, תַּעֲלוּ אֶת עַצְמוֹתַי מִכָּאן. |
כו | וַיָּ֣מׇת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם׃ | יוֹסֵף מֵת בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים, חָנְטוּ אוֹתוֹ, וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בַּאֲרוֹן קְבוּרָה בְּמִצְרַיִם. |