מקרא מבואר/טקסט גולמי/איכה

פרק א עריכה

קינה ראשונה אֵיךְ הָעִיר שֶׁהָיָה בָּהּ עַם רָב, יָשְׁבָה לְבָד - לְלֹא תּוֹשָׁבֶיהָ, אֵיךְ נִהְיְתָה כְּמוֹ אַלְמָנָה; זֹאת שֶׁהָיְתָה חֲשׁוּבָה בֵּין הָעַמִּים וְהָיְתָה כְּמוֹ שָׂרָה בַּמְּדִינוֹת, אֵיךְ הָפְכָה לִמְשֻׁעְבֶּדֶת. הִיא בּוֹכָה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אוֹהֲבֶיהָ, כָּל יְדִידֶיהָ בָּגְדוּ בָּהּ וְהָפְכוּ לָהּ לְאוֹיְבִים. יְהוּדָה גָּלְתָה וְיָשְׁבָה בֵּין הָעַמִּים, הִיא לֹא מָצְאָה מְנוּחָה מֵהַשִּׁפְלוּת וּמֵרוֹב עַבְדּוּת, כָּל הָרוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ הִשִּׂיגוּ אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הָיְתָה בְּמָקוֹם צָר שֶׁאֵין בּוֹ לְאָן לִבְרוֹחַ. דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת – אֵין בָּאִים לֶחָג, כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמְמִים כּוֹהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים, בְּתוּלוֹתֶיהָ עֲצוּבוֹת, וְהִיא מַר לָהּ. צוֹרְרֶיהָ הָפְכוּ לַחֲשׁוּבִים, אוֹיְבֶיהָ בְּשַׁלְוָה, כִּי ה' צִעֵר אוֹתָהּ עַל פְּשָׁעֶיהָ הָרַבִּים, יְלָדֶיהָ הָלְכוּ בַּשֶּׁבִי בִּידֵי הַצּוֹרֵר. יָצָא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֶהָדָר שֶׁלָּהּ, שָׂרֶיהָ הָיוּ כְּמוֹ אַיָּלִים שֶׁלֹּא מָצְאוּ מִרְעֶה וּבָרְחוּ בְּלִי כֹּחַ מֵהָרוֹדֵף. יְרוּשָׁלַיִם זָכְרָה בִּימֵי שִׁפְלוּתָהּ וְגָלוּתָהּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּחְמָדִים שֶׁהָיוּ לָהּ מִימֵי קֶדֶם, רָאוּ אוֹתָהּ צוֹרְרִים כְּשֶׁעַמָּהּ נוֹפֵל בְּיַד הַצּוֹרֵר וְאֵין מִי שֶׁעוֹזֵר לָהּ וְצָחֲקוּ עַל יְרִידָתָהּ מִגְּדֻלָּתָהּ. יְרוּשָׁלִַם חָטְאָה חֵטְא, לָכֵן נִהְיְתָה כְּמוֹ אִשָּׁה מֻרְחֶקֶת, כָּל מְכַבְּדֶיהָ זִלְזְלוּ בָּהּ כִּי רָאוּ אֶת חֶרְפָּתָהּ, גַּם הִיא נֶאֶנְחָה וְנָסוֹגָה לְאָחוֹר. חֲטָאֶיהָ נִעֲשׂוּ גְּלוּיִים בְּלֹא שֶׁתִּזְכּוֹר מַה יִּקְרֶה בְּאַחֲרִיתָהּ, הִיא יָרְדָה פְּלָאִים אֵין לָהּ מְנַחֵם, רְאֵה ה' אֶת שִׁפְלוּתִי שֶׁהָאוֹיֵב הִגְזִים. הַצּוֹרֵר הֵנִיף אֶת יָדוֹ לָקַחַת אֶת כָּל חֲפָצֶיהָ הַנֶּחְמָדִים, כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה שֶׁגּוֹיִם בָּאוּ אֶל מִקְדָּשָׁהּ – גּוֹיִם שֶׁאָסַרְתָּה לְהִתְחַתֵּן אִתָּם. כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְשִׁים לֶחֶם, נָתְנוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם הַנֶּחְמָדִים תְּמוּרַת אוֹכֶל כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם, רְאֵה ה' וְהַבֵּט שֶׁהָפַכְתִּי לְזוֹלָה. כָּל עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ – שֶׁלֹּא תָּבֹא כָּזֹאת צָרָה אֲלֵיכֶם! הַבִּיטוּ וּרְאוּ, הֲאִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי שֶׁה' עוֹלֵל לִי – שֶׁצִעֵר אוֹתִי בְּיוֹם כַּעֲסוֹ? מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי וְגָרַף אוֹתָהּ, פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי וְהֵשִׁיב אוֹתִי אֲחוֹרָה, עָשָׂה אוֹתִי שׁוֹמֵמָה וְחַלָּשָׁה כָּל הַיּוֹם. הִכְבִּיד בְּיָדוֹ אֶת עוֹל עוֹנֶשׁ פְּשָׁעַי, עָלוּ עַל צַוָּארִי כְּעַנְפֵי גֶּפֶן מִתְלַפְּפִים, הִכְשִׁיל כּוֹחִי, ה' שָׂם אוֹתִי בִּידֵי כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא אוּכַל לָקוּם מֵהֶם. ה' רָמַס אֶת כָּל אַבִּירַי שֶׁבְּקִרְבִּי, הִכְרִיז עַל תַּאֲרִיךְ לְהִתְכַּנְּסוּת הַגּוֹיִם נֶגְדִּי לִשְׁבּוֹר אֶת בַּחוּרַי, ה' דָּרַךְ עַל בְּתוּלַת בַּת יְהוּדָה כְּמוֹ שֶׁדּוֹרְכִים עַל עֲנָבִים בְּגַת. עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי מוֹרִידָה מַיִם, כִּי הִתְרַחֵק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, בָּנַי הָיוּ שׁוֹמְמִים כִּי הָאוֹיֵב גָּבַר. צִיּוֹן פָּרְשָׂה אֶת יָדֶיהָ בִּזְעָקָה, אֵין לָהּ מְנַחֵם, ה' צִוָּה עַל יַעֲקֹב שֶׁצּוֹרְרָיו יַקִּיפוּהוּ סְבִיבָיו, יְרוּשָׁלַיִם הָפְכָה לִשְׂנוּאָה בֵּינֵיהֶם. צַדִּיק הוּא ה' שֶׁמָּרִיתִי אֶת דְּבָרָיו, שִׁמְעוּ נָא כָּל הָעַמִּים וּרְאוּ אֶת מַכְאוֹבִי, בְּתוּלוֹתַי וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַּשֶּׁבִי. קָרָאתִי לִמְאַהֲבַי וְהֵם רִמּוּ אוֹתִי, כּוֹהֲנַי וּזְקֵנַי גָּוְעוּ לָמָוֶת בָּעִיר, כִּי חִפְּשׂוּ לְעַצְמָם אוֹכֶל לְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם, וְלֹא הָיָה לָהֶם. רְאֵה ה' שֶׁצַּר לִי, מֵעַי נִתְכַּוְּצוּ, לִבִּי נֶהְפַּךְ בְּקִרְבִּי כִּי מָרַדְתִּי בְּךָ, מִבַּחוּץ שִׁכְּלָה חֶרֶב וּבַבַּיִת כַּמָּוֶת. כָּל אוֹיְבַי שָׁמְעוּ שֶׁאֲנִי נֶאֱנַחַת וְאֵין לִי מְנַחֵם, שָׁמְעוּ אֶת רָעָתִי וְשָׂמְחוּ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ, תָּבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַיּוֹם שֶׁקָּרָאתָ, וְיִהְיוּ כָּמוֹנִי. תָּבֹא כָּל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וּתְעוֹלֵל לָהֶם כְּמוֹ שֶׁעוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי, כִּי אַנְחוֹתַי רַבּוֹת וְלִבִּי חַלָּשׁ.

פרק ב עריכה

קינה שניה אֵיךְ הֶחְשִׁיךְ ה' בְכַעֲסוֹ אֶת מַמְלֶכֶת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ אֶת תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָכַר בְּיוֹם כַּעֲסוֹ אֶת זְכוּת הָעָם שֶׁהָיָה הַשְּׁרַפְרָף עֲבוּר רַגְלָיו. ה' הִשְׁחִית וְלֹא רִחֵם עַל כָּל הַבָּתִים הַיָּפִים שֶׁל יַעֲקֹב, הָרַס בְּכַעֲסוֹ אֶת מִבְצְרֵי קְהִלַּת יְהוּדָה עַד הַיְּסוֹד, בִּטֵּל אֶת מַלְכוּתָהּ וְאֶת שָׂרֶיהָ. עָקַר בְּכַעַס אֶת כָּל כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל, הֶחֱזִיר אָחוֹרָה אֶת יַד יְמִינוֹ הַמְּגִינָה מֵאוֹיֵב, הוּא בָּעַר בְּיַעֲקֹב כְּמוֹ אֵשׁ לֶהָבָה שֶׁשָּׂרְפָה מִסָּבִיב. דָּרַךְ אֶת קַשְׁתּוֹ כְּמוֹ אוֹיֵב, הֵרִים אֶת יַד יְמִינוֹ כְּמוֹ צוֹרֵר, וְהָרַג אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַנָּאִים, שָׁפַךְ כָּאֵשׁ אֶת כַּעֲסוֹ בְּמִקְדַּשׁ מַמְלֶכֶת צִיּוֹן. ה' הִתְנַהֵג כְּמוֹ אוֹיֵב וְהָרַס אֶת יִשְׂרָאֵל, הָרַס אֶת כָּל אַרְמְנוֹתָיו שִׁחֵת אֶת מִבְצָרָיו, וְהִרְבָּה בְּמַמְלֶכֶת יְהוּדָה אֲבֵילוּת וַאֲנִינוּת. גָּזַם אֶת מִקְדָּשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁגּוֹזְמִים גַּן, הִשְׁחִית אֶת מְקוֹם הָעֲלִיָּה לָרֶגֶל, ה' הִשְׁכִּיחַ בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת, וְקִלֵּל בְּזַעֲמוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן. ה' עָזַב אֶת מִזְבְּחוֹ, נָטַשׁ אֶת מִקְדָּשׁוֹ, וְהִסְגִּיר בְּיַד אוֹיֵב אֶת חוֹמוֹת אַרְמְנוֹתָיו, הָאוֹיְבִים הֵרִיעוּ בְּקוֹל בְּבֵית ה' כִּבְיוֹם מוֹעֵד. ה' תִּכְנֵן לְהַשְׁחִית אֶת חוֹמַת בַּת צִיּוֹן וּכְבָר מָדַד הֵיכָן, הוּא לֹא יַחֲזִיר אֶת יָדוֹ מִלְּהַשְׁחִית, הוּא יַעֲשֶׂה אֶת הַגָּדֵר וְהַחוֹמָה אֲבֵלִים - בְּבַת אַחַת הֵם יֵעָשׂוּ אֻמְלָלִים. אַבְנֵי שְׁעָרֶיהָ שָׁקְעוּ בָּאָרֶץ, ה' אִבֵּד וְשִׁבֵּר אֶת מַנְעוּלֶיהָ, מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ נִמְצָאִים בַּגּוֹיִם בְּלֹא יְכוֹלֶת לִלְמוֹד תּוֹרָה, גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא זָכוּ לִנְבוּאָה מֵה'. זִקְנֵי בַּת צִיּוֹן יוֹשְׁבִים בַּאֲבֵילוּת עַל הָאָרֶץ בִּשְׁתִיקָה, הֶעֱלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם חָגְרוּ שַׂקִּים, בְּתוּלוֹת יְרוּשָׁלַיִם הוֹרִידוּ לָאָרֶץ אֶת רֹאשָׁן. עֵינַי אֵינָן רוֹאוֹת מֵרוֹב דְּמָעוֹת, מֵעַי הִתְכַּוְּצוּ, כְּבֵדִי נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ מֵרוֹב צַּעַר עַל אָסוֹן בַּת עַמִּי, כְּשֶׁיְּלָדִים וְתִנּוֹקוֹת מִתְיַפְּחִים בִּרְחוֹבוֹת עִיר. אוֹמְרִים לְאִמָּם: אֵיפֹה יֵשׁ לֶחֶם וְיַיִן? מִתְיַפְּחִים כְּמוֹ חָלָל בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר כְּשֶׁנַּפְשָׁם גּוֹוַעַת בְּחֵיק אִמָּם. כֵּיצַד אֲסַפֵּר, לְמָה אַשְׁוֶה אֶת שֶׁקָּרָה לָךְ, מַמְלֶכֶת יְרוּשָׁלַיִם? לְמָה אַשְׁוֶה אֶת שֶׁקָּרָה לָךְ לְנַחֵם אוֹתָךְ מַמְלֶכֶת צִיּוֹן, הֲרֵי אֲסוֹנֵךְ גָּדוֹל כַּיָּם, מִי יְרַפֵּא אוֹתָךְ? נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר חָזוּ לָךְ דִּבְרֵי שֶׁקֶר חַסְרֵי טַעַם, וְלֹא גִּלּוּ אֶת עֲוֹנֵךְ לְהַחְזִירֵךְ בִּתְשׁוּבָה, הֵם צָפוּ לָךְ תַּחֲזִיּוֹת שָׁוְא לַהֲסִירֵךְ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. מָחֲאוּ כַּפַּיִם עָלַיִךְ בְּצַעַר כָּל עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ, שָׁרְקוּ בְּהִשְׁתָּאוּת וְהֵנִיעוּ רֹאשָׁם מִצַּד אֶל צַד עַל מַמְלֶכֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְאָמְרוּ: הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ עָלֶיהָ כְּלִילַת יוֹפִי, שִׂמְחָה לְכָל הָאָרֶץ? פָּתְחוּ עָלַיִךְ אֶת פִּיהֶם כָּל אוֹיְבַיִךְ, שָׁרְקוּ בְּצַהֲלָה וְשָׁלְפוּ שִׁנַּיִם וְאָמְרוּ: בָּלַעְנוּ אוֹתוֹ; אָכֵן זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינוּ לוֹ, מָצָאנוּ רָאִינוּ! ה' עָשָׂה אֶת מַה שֶּׁזָּמָם, בִּצֵּעַ אֶת דְּבָרוֹ שֶׁצִּוָּה מִימֵי קֶדֶם, הָרַס וְלֹא חָמַל, שִׂמַּח אֶת אוֹיְבַיִךְ עַל מַפָּלָתֵּךְ, וְהֵרִים אֶת כְּבוֹד עוֹשֵׂי צָרוֹתַיִךְ. לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָעַק אֶל ה'; חוֹמַת בַּת צִיּוֹן הוֹרִידִי כַּנַּחַל דִּמְעָה יוֹמָם וָלַיְלָה, אַל יָפוּג צַעֲרֵךְ, אַל יַפְסִיק גַּלְגַּל עֵינֵךְ מִלְּהַזִּיל דִּמְעָה. קוּמִי וְקוֹנְנִי בַּלַּיְלָה בִּתְחִלַּת אַשְׁמוּרוֹת הַבּוֹקֶר, שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ לְנוֹכַח פְּנֵי ה', שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ בִּתְפִלָּה עַל נֶפֶשׁ יְלָדַיִךְ שֶׁמִּתְיַפְּחִים בְּרָעָב בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת. רְאֵה ה' וְהַבֵּט לְמִי עוֹלַלְתָּ כָּךְ! הֲאִם רָאוּי שֶׁנָּשִׁים תֹּאכַלְנָה אֶת פִּרְיָם – אֶת יַלְדֵיהֶן הַמְּטֻפָּחִים? הֲאִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא?! נַעַר וְזָקֵן שָׁכְבוּ עַל הָאָרֶץ בַּחוּצוֹת, בְּתוּלוֹתַי וּבַחוּרַי נָפְלוּ בָּחֶרֶב, הָרַגְתָּ בְּיוֹם כַּעַסְךָ, טָבַחְתָּ וְלֹא רִחַמְתָּ. קָרָאתָ לַלּוֹחֲמִים בִּי מִסָּבִיב כְּמוֹ בְּיוֹם מוֹעֵד, וְלֹא הָיָה בְּיוֹם כַּעַס ה' פָּלִיט וְשָׂרִיד, אֶת אֵלּוּ שֶּׁטִּפַּחְתִּי וְגִדַּלְתִּי – אוֹיְבִי הִשְׁמִידָם.

פרק ג עריכה

קינה שלישית אֲנִי עַם יִשְׂרָאֵל, רָאִיתִי אֶת עִנּוּיֵי מַקְלוֹ שֶׁל כַּעַס ה'. אוֹתִי הִנְהִיג וְהוֹלִיךְ בְּחוֹשֶׁךְ וְלֹא בְּאוֹר. רַק בִּי חָזַר בּוֹ ה' וְהָפַך אֶת יָדוֹ לְהַכּוֹתִי כָּל הַיּוֹם. קִלְקֵל אֶת בְּשָׂרִי וְעוֹרִי מֵרוֹב מַכּוֹת, שָׁבַר אֶת עַצְמוֹתַי. בָּנָה עָלַי מַעֲרֶכֶת עִנּוּיִם, הִקִּיף אוֹתִי בִּמְרִירוּת וְצָרוֹת. הוֹשִׁיב אוֹתִי בַּחוֹשֶׁךְ, כְּמוֹ מֵתִים שֶׁעָבְרוּ מֵהָעוֹלָם. שָׂם סְבִיבִי גָּדֵר שֶׁלֹּא אוּכַל לָצֵאת, וְשַׁלְשְׁלוֹת נְחוֹשֶׁת כְּבֵדוֹת. גַּם כְּשֶׁאֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ, הוּא סָתַם שַׁעֲרֵי שָׁמַים מִבְּעַד לִתְפִלָּתִי. שָׂם גֶּדֶר אֲבָנִים מְסֻתָּתוֹת בִּפְנֵי דְּרָכַי, עִקֵּם אֶת הַנְּתִיבִים שֶׁלִּי. הוּא אוֹרֵב לִי כְּמוֹ דֹּב, כְּמוֹ אַרְיֵה שֶׁמַּמְתִּין לִי בְּמִסְתּוֹר. מִלֵּא בְּקוֹצִים אֶת דְּרָכַי וַאֲנִי קוֹפֵץ לְהַקִּיפָם, שָׂם אוֹתִי שׁוֹמֵם. דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וְהִצִּיב אוֹתִי כַּמַּטָּרָה לַחֵץ. יָרָה בְּכִלְיוֹתַי אֶת הַחִצִּים שֶׁבְּאַשְׁפָּתוֹ. הָיִיתִי שְׂחוֹק לְכָל עַמִּי, הָיִיתִי נוֹשֵׂא לְשִׁירֵיהֶם כָּל הַיּוֹם. הִשְׂבִּיעַ אוֹתִי בַּמְּרוֹרִים, הִרְוָה אוֹתִי בְּרַעַל. גָּרַם לִי לִלְעוֹס חָצָץ בְּשִׁנַּי, שָׁטַח אוֹתִי בָּאֵפֶר. הַשָּׁלוֹם זָנַח אֶת נַפְשִׁי, הַטּוֹבָה נֶעֶקְרָה מִמֶּנִּי. אָמַרְתִּי בְּצַעֲרִי אָבַד קִיּוּמִי לָנֶצַח, אָבְדָה תִּקְוָתִי מֵה'. זְכוֹר אֶת שִׁפְלוּתִי וְאֶת צַעֲרִי – רַעַל וּמְרִירוּת. זְכוֹר זֹאת, נַפְשִׁי חָשָׁה מֻשְׁפֶּלֶת. אֲבָל אֶת זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי לָכֵן אֲנִי מְקַוֶּה. שֶׁחַסְדֵי ה' לֹא תַּמּוּ – שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ רַחֲמָיו. חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל בּוֹקֶר, גְּדוֹלָה הָאֱמוּנָה בְּךָ. אָמַרְתִּי: יְהֵא חֶלְקִי עִם ה', עַל כֵּן אֲקַוֶּה לוֹ. טוֹב ה' לְאֵלּוּ שֶׁמְּקַוִּים לוֹ, לְנֶפֶשׁ שֶׁדּוֹרֶשֶׁת אוֹתוֹ. טוֹב הוּא לַמְּקַוֶּה בִּדְמָמָה לִתְשׁוּעַת ה'. טוֹב לַגֶּבֶר שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל בִּנְעוּרָיו. יֵשֵׁב לְבָד בִּדְמָמָה כִּי קִבֵּל עָלָיו אֶת עוֹל הַיִּסּוּרִין. יַשְׁפִּיל אֶת פִּיו בֶּעָפָר אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. יַגִּישׁ לֶחִי לְמַכֵּהוּ, יִשְׂבַּע צָרוֹת בְּחֶרְפָּה. כִּי ה' לֹא יַזְנִיחַ אוֹתוֹ לְעוֹלָם. כִּי אִם אָדָם נִמְצָא עַכְשָׁיו בְּיָגוֹן, ה' יְרַחֵם עָלָיו כְּרוֹב חֲסָדָיו. כִּי לֹא מִתּוֹךְ שְׁרִירוּת לֵב ה' עִנָּה וְהֵבִיא יָגוֹן לִבְנֵי אָדָם. לֹא סְתָם הֶחְלִיט לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו אֶת כָּל הָאָרֶץ כַּאֲסִירִים. אֵין לִפְנֵי עֶלְיוֹן כַּוָּנָה לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֶּבֶר. לְעַוֵּת מִשְׁפַּט אָדָם בְּטַעֲנָתוֹ, כְּאִלּוּ ה' לֹא רָאָה. מִי הוּא זֶה שֶׁאָמַר שֶׁיִהְיֶה דָּבָר וְהוּא אָכֵן הָיָה, כְּשֶׁה' לֹא צִוָּה?! מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הַחְלָטָה אִם יַעֲשֶׂה אָדָם רָעוֹת אוֹ טוֹב. מַה יִּתְלוֹנֵן אָדָם חַי – גֶּבֶר עַל תּוֹצְאוֹת חֲטָאָיו? נְחַפֵּשׂ אֵיפֹה טָעִינוּ בִּדְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹר, וְנָשׁוּב אֶל ה'. נִשָּׂא אֶת לְבָבֵנוּ בִּתְפִלָּה לָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲנַחְנוּ פָּשַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ, אַתָּה לֹא סָלַחְתָּ. כִּסִּיתָ אוֹתָנוּ בְּכַעַס וְרָדַפְתָּ אוֹתָנוּ, הָרַגְתָּ וְלֹא רִחַמְתָּ. כִּסִּיתָ אֶת עַצְמְךָ בֶּעָנָן כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּעֲבוֹר אֵלֶיךָ תְּפִלָּה. שַׂמְתָּ אוֹתָנוּ כְּגוֹלִים וּמְאוּסִים בֵּין הָעַמִּים. כָּל אוֹיְבֵינוּ פָּתְחוּ עָלֵינוּ אֶת פִּיהֶם. הָיָה לָנוּ פַּחַד וּנְפִילָה, שׁוֹאָה וְשֶׁבֶר. נְהָרוֹת מַיִם יֵרְדוּ מֵעֵינִי, עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי. עֵינִי זָלְגָה דְּמָעוֹת וְהִיא לֹא תֶּחְדַּל, לְלֹא הַפְסָקוֹת. עַד שֶׁה' יַשְׁקִיף וְיִרְאֶה מֵהַשָּׁמַיִם אֶת צַעֲרִי. עֵינִי הִזִּילָה דִּמְעוֹת צַעַר יוֹתֵר מִכָּל בְּנוֹת עִירִי. אוֹיְבַי צָדוּ אוֹתִי כְּצִפּוֹר לַשָּׁוְא. אָסְרוּ אוֹתִי בְּבוֹר וְיִדּוּ בִּי אֲבָנִים. הֵצִיפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי, חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה סוֹפִי. קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת. קוֹלִי שָׁמַעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אֶת אָזְנְךָ מִשַּׁוְעָתִי לַעֲשׂוֹת לִי רְוָחָה. קָרַבְתָּ אֵלַי בְּיוֹם שֶׁקָּרָאתִי לְךָ, אָמַרְתָּ: אַל תִּפְחַד. נִלְחַמְתָּ ה' אֶת מִלְחֲמוֹתַי, גָּאַלְתָּ אֶת חַיַּי. רָאִיתָה ה' אֶת הָעִוּוּת שֶׁנַּעֲשָׂה לִי, שְׁפוֹט אֶת מִשְׁפָּטִי. רָאִיתָה אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁתִּנְקוֹם, אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם נֶגְדִּי. שָׁמַעְתָּ אֶת עֶלְבְּנוֹתֵיהֶם ה', אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם עָלַי. – אֶת דִּבּוּרֵי הַקָּמִים עָלַי וּמְזִמּוֹתֵיהֶם לְרָעָתִי כָּל הַיּוֹם. הַבֵּט, בִּזְמַן שִׁבְתָּם וְקִימָתָם אֲנִי נוֹשֵׂא שִׂיחָתָם. ה', תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. תִּתֵּן לָהֶם שִׁבְרוֹן לֵב, אֶת קִלְלָתְךָ עֲלֵיהֶם. תִּרְדּוֹף אוֹתָם בְּכַעַס וְתַשְׁמִיד אוֹתָם, מִתַּחַת שְׁמֵי ה'.

פרק ד עריכה

קינה רביעית אֵיךְ הִתְעַמְעֵם בְּרַק הַזָּהָב, נִשְׁתַּנָּה צֶבַע הַתַּכְשִׁיט הַיָּפֶה, נִתְפַּזְּרוּ אַבְנֵי קוֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת. בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים הַשָּׁוִים זָהָב, אֵיךְ נֶחְשְׁבוּ כְּכַדֵּי חֶרֶס שֶׁנִּשְׁבָּר, מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר. אֲפִלּוּ תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד וְהֵינִיקוּ אֶת גּוּרֵיהֶן, אַךְ בַּת עַמִּי הָפְכָה לְאַכְזָר כַּיְעֵנִים שֶׁבַּמִּדְבָּר. לְשׁוֹן יוֹנֵק דָּבְקָה אֶל חִכּוֹ בַּצָּמָא, יְלָדִים רַכִּים בִּקְשׁוּ לֶחֶם, וְאֵין מִי שֶׁיִּפְרוֹס לָהֶם. אֵלּוּ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים מַעֲדַנִּים הָפְכוּ לִשְׁמָמָה בַּחוּצוֹת, הָרְגִילִים בְּבִגְדֵי צֶבַע יָקָר נִצְמְדוּ לְאַשְׁפַּתּוֹת. גָּדַל עֲוֹן בַּת עַמִּי יוֹתֵר מֵחַטַּאת סְדוֹם – הָעִיר שֶׁנֶּהֶפְכָה בְּרֶגַע אַךְ יְדֵי זָרִים לֹא שָׁלְטוּ בָּהּ. נְזִירֶיהָ שֶׁהָיוּ יוֹתֵר זַכִּים מִשֶּׁלֶג וְצַחִים מֵחָלָב, נַעֲשׂוּ אֲדֻמִּים יוֹתֵר מִפְּנִינִים בְּצוּרַת אֶבֶן סַפִּיר. חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר מַרְאָם, עַד שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתָם בַּחוּצוֹת, נִדְבַּק עוֹרָם עַל עַצְמוֹתָם, נַעֲשָׂה יָבֵשׁ כָּעֵץ. עֲדִיפִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב, שֶׁהֵם הָיוּ דְּקוּרִים וְזָבֵי דָּם, אַךְ בִּטְנָם מְלֵאָה מִתְּנוּבוֹת שָׂדֶה. יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ אֶת יַלְדֵיהֶן, הָיוּ לָהֶם לְמַאֲכָל בִּגְלַל הַשֶּׁבֶר שֶׁל בַּת עַמִּי. ה' כִּלָּה בָּהֶם אֶת חֲמָתוֹ וְשָׁפַךְ אֶת חֲרוֹן אַפּוֹ, הוּא הִצִּית אֵשׁ בְּצִיּוֹן שֶׁשָׂרְפָה אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ. מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁיָּבוֹא צוֹרֵר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, בִּגְלַל חַטֹּאת נְבִיאֶיהָ וַעֲוֹנוֹת כּוֹהֲנֶיהָ, שֶׁשּׁוֹפְכִים בְּתוֹכָהּ דַּם צַדִּיקִים. עִוְרִים הִסְתּוֹבְבוּ בַּחוּצוֹת מְגוֹאֲלִים בְּדָם, עַד שֶׁלֹּא נִתָּן הָיָה לִנְגּוֹעַ בִּלְבוּשֵׁיהֶם. קָרְאוּ לָהֶם: 'סוּרוּ טָמֵא!', 'סוּרוּ סוּרוּ אַל תִּגְּעוּ!', הָיוּ רָבִים עִמָּם וְזָזִים בְּחוֹסֶר נוֹחוּת, אָמְרוּ בַּגּוֹיִם: שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ אֵלּוּ לָגוּר אִתָּנוּ. ה' הִפְרִיד אוֹתָם מֵעִם פָּנָיו וְלֹא יוֹסִיף לְהַבִּיט בָּהֵם, כִּי לֹא כִּבְּדוּ פְּנֵי כּוֹהֲנִים, וְלֹא רִחֲמוּ עַל זְקֵנִים. בְּעוֹד שֶׁעֵינֵינוּ הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקוֹת לְעֶזְרַת מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל – בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ לְעָם שֶׁאֵינוֹ מוֹשִׁיעַ, הֵצֵרוּ אֶת צְעָדֵינוּ מִלָּלֶכֶת בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ, קִצֵּינוּ קָרַב, יָמֵינוּ נִתְמַלְּאוּ, כִּי קִצֵּינוּ בָּא. רוֹדְפֵינוּ הָיוּ קַלִּים יוֹתֵר מִנִּשְׁרֵי שָׁמַיִם, רָדְפוּ אַחֲרֵינוּ עַל הֶהָרִים, אָרְבוּ לָנוּ בַּמִּדְבָּר. מַלְכֵּנוּ – רוּחַ אַפֵּינוּ, שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן לִכְבוֹד ה', נִלְכַּד בַּשּׁוּחוֹת שֶׁחָפְרוּ, אוֹתוֹ שֶׁאָמַרְנוּ: בְּצִלּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ נִחְיֶה בַּגּוֹיִם כְּמוֹתָם. שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת אֱדוֹם שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ אֲרָם, גַּם עָלַיִךְ תַּעֲבוֹר כּוֹס תַּרְעֵלָה, תִּשְׁתַּכְּרִי מִמֶּנּוּ וְתָקִיאִי. תַּם עוֹנֶשׁ עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן, ה' לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ; ה' זָכַר אֶת עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם, הוּא יַעֲנִישֵׁךְ לְעֵינֵי כֹּל עַל הַחַטָּאִים שֶׁלָּךְ.

פרק ה עריכה

קינה חמישית זְכוֹר ה' מַה קָּרָה לָנוּ, הַבֵּט וּרְאֵה אֶת בּוּשָׁתֵנוּ. נַחֲלָתֵנוּ הָפְכָה לִרְכוּשׁ זָרִים, בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים. הָפַכְנוּ לִיתוֹמִים לְלֹא אָב, אִמּוֹתֵינוּ כְּמוֹ אַלְמָנוֹת. שָׁתִינוּ אֶת מֵימֵינוּ תְּמוּרַת כֶּסֶף, אֶת עֵצֵינוּ נְקַבֵּל רַק בִּמְחִיר מָלֵא. נִרְדָּפְנוּ בְּעוֹל עַל צַוָּארֵנוּ, יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ. הוֹשַׁטְנוּ יָד לְמִצְרַיִם שֶׁיַּעַזְרוּ לָנוּ, בִּקַּשְׁנוּ מֵאַשּׁוּר לִשְׂבּוֹעַ לֶחֶם. אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, וַאֲנַחְנוּ סָבַלְנוּ מֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם. עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָּנוּ, וְאֵין מִי שֶׁיַּצִּיל מִיָּדָם. נָבִיא אֶת לַחְמֵנוּ בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת, בִּגְלַל אוֹחֲזֵי הַחֶרֶב שֶׁבָּאִים מֵהַמִּדְבָּר. עוֹרֵנוּ נִרְאָה כְּשָׂרוּף בְּתַנּוּר, בִּגְלַל הִתְיַבְּשׁוּת מֵרָעָב. עִנּוּ נָשִׁים בְּצִיּוֹן, וּבְתוּלוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה. שָׂרִים נִתְלוּ בְּיָדָם, פְּנֵי זְקֵנִים לֹא כֻּבְּדוּ. בַּחוּרִים נָשְׂאוּ רֵחַיִם שֶׁל טְחִינָה, וּנְעָרִים אֲסוּרִים בְּטַבְלַת עֵץ בְּצַוָּרָם כָּשְׁלוּ וְנָפְלוּ. זְקֵנִים פָּסְקוּ מִלָּשֶׁבֶת בַּשַּׁעַר, בַּחוּרִים פָּסְקוּ מִנְּגִינָתָם. שִׂמְחַת לִבֵּנוּ הֻשְׁבְּתָה, רִקּוּדֵנוּ הָפַךְ לְאֵבֶל. הַכֶּתֶר שֶׁעַל רֹאשֵׁנוּ נָפַל, אוֹי לָנוּ שֶׁחָטָאנוּ. עַל זֶה הָיָה לִבֵּנוּ עָצוּב, עַל דְּבָרִים אֵלֶּה עֵינֵינוּ חָשְׁכוּ – עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם – שׁוּעָלִים הָלְכוּ בּוֹ. אַתָּה ה' תֵּשֵׁב בְּמַלְכוּתְךָ לְעוֹלָם, כִּסְאֲךָ יִתְקַיֵּם לְדוֹר וָדוֹר. אָז לָמָּה תִּשְׁכַּח אוֹתָנוּ לָנֶצַח, לָמָּה עֲזַבְתָּ אוֹתָנוּ יָמִים אֲרֻכִּים. הֲשִׁיבֵנוּ ה' וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ, חַדֵּשׁ אֶת יָמֵינוּ כְּמוֹ בֶּעָבָר. וְכִי נִמְאַסְנוּ עָלֶיךָ? כָּעַסְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאוֹד?!