מקרא כפשוטו על בראשית ב ז

וייצר - אחר שעלה אד מן הארץ והשקה את כל פני האדמה והכשירה ליצירת האדם בעשות אפרה כעין חמר, צר ה' צורת אדם של עפר מן האדמה, כמו שעושים החרשים, ובאפי הצורה ההיא נפח נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה.

עפר מן האדמה - עפר מקומו המקום השני כמלמד על חמרו של הפעול, וכיוצא בו ויעש את האפוד זהב (שמות ל"ט ב'). ולעולם לא תבוא "את" עם המלמד על החמר, כי לא תבא את כאות המקום השני כי אם כשהוא מקום הפעול. (את als Zeichen des Accusativs bezeichnet ausschliesslich den Objectsaccusativ) ובאמרו ויבנה את האבנים מזבח (מ"א י"ח ל"ב) נעשה החמר פעול, והפעול צורה.