מקרא ותרגום ורש"י/ספר ויקרא/פרשת בהר

ראשון עריכה

פ פָּרָשַׁת הַשְּׁמִטָּה

כה א וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃ וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בְּטוּרָא דְּסִינַי לְמֵימַר׃
בְּהַר סִינַי – מָה עִנְיַן שְׁמִטָּה אֵצֶל הַר סִינַי, וַהֲלֹא כָּל הַמִּצְוֹת נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי? אֶלָּא מַה שְּׁמִטָּה נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי, אַף כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ כְלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי. כָּךְ שְׁנוּיָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ספרא פרשתא א,א), וְנִרְאֶה לִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשָׁהּ: לְפִי שֶׁלֹּא מָצִינוּ שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת שֶׁנִּשְׁנֵית בְּעַרְבוֹת מוֹאָב בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, לָמַדְנוּ שֶׁכְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי. וּבָא הַכָּתוּב וְלִמֵּד כַּאן עַל כָּל דִּבּוּר שֶׁנִּדְבַּר לְמֹשֶׁה, שֶׁמִּסִּינַי הָיוּ כֻלָּם, כְּלָלוֹתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן, וְחָזְרוּ וְנִשְׁנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב.

ב דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָֽה׃ מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי תֵיעֲלוּן לְאַרְעָא דַּאֲנָא יָהֵיב לְכוֹן וְתַשְׁמֵיט אַרְעָא שְׁמִטְּתָא קֳדָם יְיָ׃
שַׁבָּת לַה' – לְשֵׁם ה', כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית (שמות כ,י; ספרא פרק א,ב).

ג שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ שֵׁית שְׁנִין תִּזְרַע חַקְלָךְ וְשֵׁית שְׁנִין תִּכְסַח כַּרְמָךְ וְתִכְנוֹשׁ יָת עֲלַלְתַּהּ׃

ד וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר׃ וּבְשַׁתָּא שְׁבִיעֵיתָא נְיָח שְׁמִטְּתָא יְהֵי לְאַרְעָא דְּתַשְׁמֵיט קֳדָם יְיָ חַקְלָךְ לָא תִזְרַע וְכַרְמָךְ לָא תִכְסַח׃
יִהְיֶה לָאָרֶץ – לַשָּׂדוֹת וְלַכְּרָמִים.
לֹא תִזְמֹר – שֶׁקּוֹצְצִין זְמוֹרוֹתֶיהָ. וְתַרְגּוּמוֹ "לָא תִכְסָח", וְדוֹמֶה לוֹ "קוֹצִים כְּסוּחִים" (ישעיהו לג,יב), "שְֹרֻפָה בָאֵשׁ, כְּסוּחָה" (תהלים פ,יז).

ה אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצ֔וֹר וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּת֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃ יָת כָּתֵי חֲצָדָךְ לָא תִחְצוּד וְיָת עִנְּבֵי שִׁבְקָךְ לָא תִקְטוּף שְׁנַת שְׁמִטְּתָא יְהֵי לְאַרְעָא׃
אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ – אֲפִלּוּ לֹא זְרַעְתָּהּ, וְהִיא צָמְחָה מִן הַזֶּרַע שֶׁנָּפַל בָּהּ בְּעֵת הַקָּצִיר, הוּא קָרוּי "סָפִיחַ".
לֹא תִקְצוֹר – לִהְיוֹת מַחֲזִיק בּוֹ כִּשְׁאָר קָצִיר, אֶלָּא הֶפְקֵר יִהְיֶה לַכֹּל.
נְזִירֶךָ – שֶׁהִנְזַרְתָּ וְהִפְרַשְׁתָּ בְנֵי אָדָם מֵהֶם וְלֹא הִפְקַרְתָּם.
לֹא תִבְצֹר – אוֹתָם אֵינְךָ בּוֹצֵר, אֶלָּא מִן הַמֻּפְקָר (ספרא פרק א,ג).

ו וְ֠הָיְתָ֠ה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאׇכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ׃ וּתְהֵי שְׁמִטַּת אַרְעָא לְכוֹן לְמֵיכַל לָךְ וּלְעַבְדָךְ וּלְאַמְתָּךְ וְלַאֲגִירָךְ וּלְתוֹתָבָךְ דְּדָיְירִין עִמָּךְ׃
וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ וְגוֹמֵר – אַף עַל פִּי שֶׁאֲסַרְתִּים עָלֶיךָ, לֹא בַאֲכִילָה וְלֹא בַהֲנָאָה אֲסַרְתִּים, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִנְהוֹג בָּהֶם כְּבַעַל הַבַּיִת; אֶלָּא הַכֹּל יִהְיוּ שָׁוִים בָּהּ, אַתָּה וּשְׂכִירְךָ וְתוֹשָׁבְךָ.
שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה – מִן הַשָּׁבוּת אַתָּה אוֹכֵל, וְאִי אַתָּה אוֹכֵל מִן הַשָּׁמוּר (ספרא פרק א,ה).
לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ" (שמות כג,יא), יָכוֹל יִהְיוּ אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה לַעֲשִׁירִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ" – הֲרֵי בְּעָלִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת אֲמוּרִים כָּאן (ספרא פרק א,ו).
וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ – אַף הַגּוֹיִם (ספרא פרק א,ז).

ז וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּהְיֶ֥ה כׇל־תְּבוּאָתָ֖הּ לֶאֱכֹֽל׃ וְלִבְעִירָךְ וּלְחַיְתָא דִּבְאַרְעָךְ תְּהֵי כָל עֲלַלְתַּהּ לְמֵיכַל׃
וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה – אִם חַיָּה אוֹכֶלֶת, בְּהֵמָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמְּזוֹנוֹתֶיהָ עָלֶיךָ? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלִבְהֶמְתְּךָ"? מַקִּישׁ בְּהֵמָה לְחַיָּה: כָּל זְמַן שֶׁחַיָּה אוֹכֶלֶת מִן הַשָּׂדֶה – הַאֲכֵל לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבַּיִת; כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה – כַּלֵּה לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבָּיִת (ספרא פרק א,ח).

ס פָּרָשַׁת הַיּוֹבֵל

ח וְסָפַרְתָּ֣ לְךָ֗ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔ים שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת הַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה׃ וְתִמְנֵי לָךְ שְׁבַע שְׁמִטָּן דִּשְׁנִין שְׁבַע שְׁנִין שְׁבַע זִמְנִין וִיהוֹן לָךְ יוֹמֵי שְׁבַע שְׁמִטָּן דִּשְׁנִין אַרְבְּעִין וּתְשַׁע שְׁנִין׃
שַׁבְּתֹת שָׁנִים – שְׁמִטּוֹת שָׁנִים. יָכוֹל יַעֲשֶׂה שֶׁבַע שָׁנִים רְצוּפוֹת שְׁמִטָּה וְיַעֲשֶׂה יוֹבֵל אַחֲרֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים" – הֱוֵי אוֹמֵר כָּל שְׁמִטָּה וּשְׁמִטָּה בִּזְמַנָּהּ (ספרא פרשתא ב,א).
וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע וְגוֹמֵר – מַגִּיד לְךָ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ שְׁמִטּוֹת, עֲשֵׂה יוֹבֵל לְסוֹף תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה (ספרא פרשתא ב,ב). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: יַעֲלֶה לְךָ חֶשְׁבּוֹן שְׁנוֹת הַשְּׁמִטּוֹת לְמִסְפַּר תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים.

ט וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכׇל־אַרְצְכֶֽם׃ וְתַעְבַּר שׁוֹפַר יַבָּבָא בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּעֶשְׂרָא לְיַרְחָא בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרַיָּא תַּעְבְּרוּן שׁוֹפָרָא בְּכָל אֲרַעְכוֹן׃
וְהַעֲבַרְתָּ – לְשׁוֹן "וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה" (שמות לו,ו), לְשׁוֹן הַכְרָזָה (ראש השנה ל"ד ע"א).
בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים – מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים" אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ?! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ"? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: תְּקִיעָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ דּוֹחָה שַׁבָּת בְּכָל אַרְצְכֶם; וְאֵין תְּקִיעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה דּוֹחָה שַׁבָּת בְּכָל אַרְצְכֶם, אֶלָּא בְּבֵית דִּין בִּלְבָד (ספרא פרשתא ב,ה).

י וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּר֛וֹר בָּאָ֖רֶץ לְכׇל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יוֹבֵ֥ל הִוא֙ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּת֔וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ תָּשֻֽׁבוּ׃ וּתְקַדְּשׁוּן יָת שְׁנַת חַמְשִׁין שְׁנִין וְתִקְרוֹן חֵירוּתָא בְּאַרְעָא לְכָל יָתְבַֽהָא יוֹבֵילָא הִיא תְּהֵי לְכוֹן וּתְתוּבוּן גְּבַר לְאַחְסָנְתֵיהּ וּגְבַר לְזַרְעִיתֵיהּ תְּתוּבוּן׃
וְקִדַּשְׁתֶּם – בִּכְנִיסָתָהּ. מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין, וְאוֹמְרִים: "מְקֻדֶּשֶׁת הַשָּׁנָה" (ספרא פרק ב,א; ראש השנה ח' ע"ב).
וּקְרָאתֶם דְּרוֹר – לַעֲבָדִים: בֵּין נִרְצָע, בֵּין שֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים מִשֶּׁנִּמְכַּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַהוּ לְשׁוֹן "דְּרוֹר"? כִּמְדַיֵּיר בֵּי דַיָּירָא (=כְּמִי שֶׁדָּר בְּמָלוֹן) וּמְסַחֵר בְּכָל מְדִינָה – שֶׁדָּר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה וְאֵינוֹ בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים (ספרא פרק ב,ב; ראש השנה ט' ע"ב).
יוֹבֵל הִוא – שָׁנָה זֹאת מֻבְדֶּלֶת מִשְּׁאָר שָׁנִים בִּנְקִיבַת שֵׁם לָהּ לְבַדָּהּ. וּמַה שְּׁמָהּ? "יוֹבֵל" שְׁמָהּ, עַל שֵׁם תְּקִיעַת שׁוֹפָר.
וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ – שֶׁהַשָּׂדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן.
וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ – לְרַבּוֹת אֶת הַנִּרְצָע (ספרא פרק ב,ה; קידושין ט"ו ע"א).

יא יוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃ יוֹבֵילָא הִיא שְׁנַת חַמְשִׁין שְׁנִין תְּהֵי לְכוֹן לָא תִזְרְעוּן וְלָא תִחְצְדוּן יָת כָּתַֽהָא וְלָא תִקְטְפוּן יָת שִׁבְקַֽהָא׃
יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְקִדַּשְׁתֶּם" וְגוֹמֵר, כִּדְאִיתָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ח' ע"ב) וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ג,א).[1]
אֶת נְזִרֶיהָ – אֶת הָעֲנָבִים הַמְשֻׁמָּרִים, אֲבָל בּוֹצֵר אַתָּה מִן הַמֻּפְקָרִים. כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּשְּׁבִיעִית כָּךְ נֶאֱמַר בַּיּוֹבֵל (פרק ספרא ג,ב), נִמְצְאוּ שְׁתֵּי שָׁנִים קְדוֹשׁוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ: שְׁנַת תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שְׁמִטָּה וּשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים יוֹבֵל.

יב כִּ֚י יוֹבֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִ֨ן־הַשָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ אֲרֵי יוֹבֵילָא הִיא קוּדְשָׁא תְּהֵי לְכוֹן מִן חַקְלָא תֵּיכְלוּן יָת עֲלַלְתַּהּ׃
קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם – תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ כְּהֶקְדֵּשׁ. יָכוֹל תֵּצֵא הִיא לְחֻלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּהְיֶה" – בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא (ספרא פרק ג,ג; קידושין נ"ח ע"א).
מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ – עַל יְדֵי הַשָּׂדֶה אַתָּה אוֹכֵל מִן הַבַּיִת, שֶׁאִם כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה – צָרִיךְ אַתָּה לְבַעֵר מִן הַבָּיִת; כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּשְּׁבִיעִית כָּךְ נֶאֱמַר בַּיּוֹבֵל (ספרא פרק ג,ד).

יג בִּשְׁנַ֥ת הַיּוֹבֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֽוֹ׃ בְּשַׁתָּא דְּיוֹבֵלָא הָדָא תְּתוּבוּן גְּבַר לְאַחְסָנְתֵיהּ׃
תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ – וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" (כה,י)? אֶלָּא לְרַבּוֹת הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ וְעָמַד בְּנוֹ וּגְאָלָהּ, שֶׁחוֹזֶרֶת לְאָבִיו בַּיּוֹבֵל (ספרא פרק ג,ו).

שני עריכה

יד וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃ וַאֲרֵי תְזַבֵּין זְבִינִין לְחַבְרָךְ אוֹ תִזְבּוֹן מִיַּד חַבְרָךְ לָא תוֹנוֹן גְּבַר יָת אֲחוּהִי׃
וְכִי תִמְכְּרוּ וְגוֹמֵר – לְפִי פְשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. וְעוֹד יֵשׁ דְּרָשָׁה (ספרא פרשתא ג,א): מִנַּיִן כְּשֶׁאַתָּה מוֹכֵר, מְכוֹר לְיִשְׂרָאֵל חֲבֵרֶךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר – לַעֲמִיתֶךָ" מְכוֹר. וּמִנַּיִן שֶׁאִם בָּאתָ לִקְנוֹת, קְנֵה מִיִּשְׂרָאֵל חֲבֵרֶךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ קָנֹה – מִיַּד עֲמִיתֶךָ".
אַל תּוֹנוּ – זוֹ אוֹנָאַת מָמוֹן (ספרא פרשתא ג,ד; בבא מציעא נ"ח ע"ב).

טו בְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיּוֹבֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה מֵאֵ֣ת עֲמִיתֶ֑ךָ בְּמִסְפַּ֥ר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת יִמְכׇּר־לָֽךְ׃ בְּמִנְיַן שְׁנַיָּא בָּתַר יוֹבֵילָא תִּזְבּוֹן מִן חַבְרָךְ בְּמִנְיַן שְׁנֵי עֲלַלְתָּא יְזַבֵּין לָךְ׃
בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה – זֶהוּ פְשׁוּטוֹ לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא עַל אָפְנָיו: עַל הָאוֹנָאָה בָּא לְהַזְהִיר, כְּשֶׁתִּמְכֹּר אוֹ תִּקְנֶה קַרְקַע דְּעוּ כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ עַד הַיּוֹבֵל, וּלְפִי הַשָּׁנִים וּתְבוּאוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁהִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת יִמְכּוֹר הַמּוֹכֵר וְיִקְנֶה הַקּוֹנֶה, שֶׁהֲרֵי סוֹפוֹ לְהַחֲזִירָהּ לוֹ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל. וְאִם יֵשׁ שָׁנִים מֻעָטוֹת וְזֶה מוֹכְרָהּ בְּדָמִים יְקָרִים, הֲרֵי נִתְאַנָּה לוֹקֵחַ. וְאִם יֵשׁ שָׁנִים מְרֻבּוֹת וְאָכַל מִמֶּנָּה תְּבוּאוֹת הַרְבֵּה, הֲרֵי נִתְאַנָּה מוֹכֵר. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִקְנוֹתָהּ לְפִי הַזְּמַן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאוֹת יִמְכָּר לָךְ" – לְפִי מִנְיַן שְׁנֵי הַתְּבוּאוֹת שֶׁתְּהֵא עוֹמֶדֶת בְּיַד הַלּוֹקֵחַ תִּמְכּוֹר לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מִכַּאן שֶׁהַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ אֵינוֹ רַשַּׁאי לִגְאוֹל פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁתַּעֲמוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים בְּיַד הַלּוֹקֵחַ מִיּוֹם לְיוֹם; וַאֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת בְּאוֹתָן שְׁתֵּי שָׁנִים, כְּגוֹן שֶׁמְּכָרָהּ לוֹ בְּקָמוֹתֶיהָ. וּ"שְׁנֵי" אֵינוֹ יוֹצֵא מִפְּשׁוּטוֹ, כְּלוֹמַר: מִסְפַּר שָׁנִים שֶׁל תְּבוּאוֹת וְלֹא שֶׁל שִׁדָּפוֹן, וּמִעוּט "שָׁנִים" שְׁנַיִם (ספרא פרשתא ג,י; ערכין כ"ט ע"ב).

טז לְפִ֣י ׀ רֹ֣ב הַשָּׁנִ֗ים תַּרְבֶּה֙ מִקְנָת֔וֹ וּלְפִי֙ מְעֹ֣ט הַשָּׁנִ֔ים תַּמְעִ֖יט מִקְנָת֑וֹ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר תְּבוּאֹ֔ת ה֥וּא מֹכֵ֖ר לָֽךְ׃ לְפוֹם סַגְיוּת שְׁנַיָּא תַּסְגֵּי זְבִינוֹהִי וּלְפוֹם זְעֵירוּת שְׁנַיָּא תַּזְעַר זְבִינוֹהִי אֲרֵי מִנְיַן עֲלַלְתָּא הוּא מְזַבֵּין לָךְ׃
תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ – תִּמְכְּרֶנָּה בְּיוֹקֶר.
תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ – תַּמְעִיט בְּדָמֶיהָ.

יז וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וְלָא תּוֹנוֹן גְּבַר יָת חַבְרֵיהּ וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃
וְלֹא תוֹנוֹ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ – כַּאן הִזְהִיר עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים (ספרא פרק ד,א): שֶׁלֹּא יַקְנִיט אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ, וְלֹא יַשִּׂיאֶנּוּ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ לְפִי דַּרְכּוֹ וַהֲנָאָתוֹ שֶׁל יוֹעֵץ. וְאִם תֹּאמַר: מִי יוֹדֵעַ אִם נִתְכַּוַּנְתִּי לְרָעָה? לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" – הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת הוּא יוֹדֵעַ. כָּל דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, שֶׁאֵין מַכִּיר אֶלָּא מִי שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְלִבּוֹ, נֶאֱמַר בּוֹ: "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (ספרא פרק ד,ב; בבא מציעא נ"ח ע"ב).

יח וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃ וְתַעְבְּדוּן יָת קְיָמַי וְיָת דִּינַי תִּטְּרוּן וְתַעְבְּדוּן יָתְהוֹן וְתִתְּבוּן עַל אַרְעָא לְרֻחְצָן׃
וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח – שֶׁבַּעֲוֹן שְׁמִטָּה יִשְׂרָאֵל גּוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ", "וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ" (ויקרא כו,לד). וְשִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שְׁמִטּוֹת שֶׁבִּטְּלוּ הָיוּ (דה"ב לו,כא).

שלישי (שני במחוברין) עריכה

יט וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃ וְתִתֵּין אַרְעָא אִבַּהּ וְתֵיכְלוּן לְמִשְׂבַּע וְתִתְּבוּן לְרֻחְצָן עֲלַהּ׃
וְנָתְנָה הָאָרֶץ וְגוֹמֵר וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ – שֶׁלֹא תִּדְאֲגוּ מִשְּׁנַת בַּצֹּרֶת.
וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע – אַף בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם תְּהֵא בוֹ בְּרָכָה (ספרא פרק ד,ד; בחקתי פרק א,ז).

כ וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃ וַאֲרֵי תֵימְרוּן מָא נֵיכוֹל בְּשַׁתָּא שְׁבִיעֵיתָא הָא לָא נִזְרַע וְלָא נִכְנוֹשׁ יָת עֲלַלְתַּֽנָא׃
וְלֹא נֶאֱסֹף – אֶל הַבַּיִת.
אֶת תְּבוּאָתֵנוּ – כְּגוֹן יַיִן, וּפֵרוֹת הָאִילָן, וּסְפִיחִין הַבָּאִים מֵאֲלֵיהֶם.

כא וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים׃ וַאֲפַקֵּיד יָת בִּרְכְתִי לְכוֹן בְּשַׁתָּא שְׁתִיתֵיתָא וְתַעֲבֵיד יָת עֲלַלְתָּא לִתְלָת שְׁנִין׃
לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים – לִקְצָת הַשִּׁשִּׁית מִנִּיסָן וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלַשְּׁבִיעִית, וְלַשְּׁמִינִית, שֶׁיִּזְרְעוּ בַשְּׁמִינִית בְּמַרְחֶשְׁוָן וְיִקְצְרוּ בְנִיסָן.

כב וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד ׀ הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן׃ וְתִזְרְעוּן יָת שַׁתָּא תְּמִינֵיתָא וְתֵיכְלוּן מִן עֲלַלְתָּא עַתִּיקָא עַד שַׁתָּא תְּשִׁיעֵיתָא עַד מֵיעַל עֲלַלְתַּהּ תֵּיכְלוּן עַתִּיקָא׃
עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת – עַד חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁל תְּשִׁיעִית, שֶׁהוּא עֵת בּוֹא תְּבוּאָתָהּ שֶׁל שְׁמִינִית לְתוֹךְ הַבַּיִת, שֶׁכָּל יְמוֹת הַקַּיִץ הָיוּ בַּשָּׂדֶה בַּגְּרָנוֹת, וּבְתִשְׁרֵי הוּא עֵת הָאָסִיף לַבָּיִת. וּפְעָמִים שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת לְאַרְבַּע שָׁנִים: בַּשִּׁשִּׁית שֶׁלִּפְנֵי הַשְּׁמִטָּה הַשְּׁבִיעִית, שֶׁהֵן בְּטֵלִין מֵעֲבוֹדַת קַרְקַע שְׁתֵּי שָׁנִים רְצוּפוֹת, הַשְּׁבִיעִית וְהַיּוֹבֵל. וּמִקְרָא זֶה נֶאֱמַר בִּשְׁאָר הַשְּׁמִטּוֹת כֻּלָּן.

כג וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי׃ וְאַרְעָא לָא תִזְדַּבַּן לַחְלוּטִין אֲרֵי דִּילִי אַרְעָא אֲרֵי דַּיָּירִין וְתוֹתָבִין אַתּוּן קֳדָמָי׃
וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר – לִתֵּן לַאו עַל חֲזָרַת שָׂדוֹת לִבְעָלִים בַּיּוֹבֵל, שֶׁלֹא יְהֵא הַלּוֹקֵחַ כּוֹבְשָׁהּ (ספרא פרק ד,ח).
לִצְמִתֻת – לִפְסִיקָה, לִמְכִירָה פְּסוּקָה עוֹלָמִית.
כִּי לִי הָאָרֶץ – אַל תֵּרַע עֵינְךָ בָּהּ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּךְ (ספרא פרק ד,ח).

כד וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ׃ וּבְכֹל אֲרַע אַחְסָנַתְכוֹן פּוּרְקָנָא תִּתְּנוּן לְאַרְעָא׃
וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם – לְרַבּוֹת בָּתִּים וְעֶבֶד עִבְרִי, וְדָבָר זֶה מְפֹרָשׁ בְּקִדּוּשִׁין בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן (כ"א ע"א). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ סָמוּךְ לְפָרָשָׁה שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁהַמּוֹכֵר אֲחֻזָּתוֹ רַשָּׁאִי לְגָאֳלָהּ לְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים, אוֹ הוּא אוֹ קְרוֹבוֹ, וְאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לְעַכֵּב.

רביעי עריכה

ס פָּרָשַׁת גְּאֻלַּת הַקַּרְקָעוֹת

כה כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃ אֲרֵי יִתְמַסְכַּן אֲחוּךְ וִיזַבֵּין מֵאַחְסָנְתֵיהּ וְיֵיתֵי פָרִיקֵיהּ דְּקָרִיב לֵיהּ וְיִפְרוֹק יָת זְבִינֵי אֲחוּהִי׃
כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר – מְלַמֵּד שֶׁאֵין אָדָם רַשָּׁאִי לִמְכֹּר שָׂדֵהוּ אֶלָּא מֵחֲמַת דּוֹחַק עֹנִי (ספרא פרק ה,א).
מֵאֲחֻזָּתוֹ – וְלֹא כֻלָּה. לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְּשַׁיֵּר שָׂדֶה לְעַצְמוֹ (ספרא פרק ה,א).
וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו – וְאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לְעַכֵּב.

כו וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ׃ וּגְבַר אֲרֵי לָא יְהֵי לֵיהּ פָּרִיק וְתַדְבֵּיק יְדֵיהּ וְיַשְׁכַּח כְּמִסַּת פּוּרְקָנֵיהּ׃
וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל – וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְֹרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים? אֶלָּא גּוֹאֵל שֶׁיּוּכַל לִגְאוֹל מִמְכָּרוֹ (ספרא פרק ה,ב; קידושין כ"א ע"א).

כז וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃ וִיחַשֵּׁיב יָת שְׁנֵי זְבִינוֹהִי וְיָתִיב יָת מוֹתָרָא לִגְבַר דְּזַבֵּין לֵיהּ וִיתוּב לְאַחְסָנְתֵיהּ׃
וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ – כַּמָּה שָׁנִים הָיוּ עַד הַיּוֹבֵל? כָּךְ וָכָךְ. וּבְכַמָּה מְכַרְתִּיהָ לְךָ? בְּכָךְ וָכָךְ. עָתִיד הָיִיתָ לְהַחֲזִירָהּ בַּיּוֹבֵל, נִמְצֵאתָ קוֹנֶה מִסְפַּר הַתְּבוּאוֹת כְּפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל כָּל שָׁנָה. אָכַלְתָּ אוֹתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹ אַרְבַּע, הוֹצֵא אֶת דְּמֵיהֶן מִן הַחֶשְׁבוֹן וְטוֹל אֶת הַשְּׁאָר. וְזֶהוּ "וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף" – בִּדְמֵי הַמִּקָּח עַל הָאֲכִילָה שֶׁאֲכָלָהּ, וְיִתְּנֵם לַלּוֹקֵחַ.
לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ – הַמּוֹכֵר הַזֶּה שֶׁבָּא לְגָאֳלָהּ (ספרא פרק ה,ג; ערכין ל' ע"א).

כח וְאִ֨ם לֹֽא־מָצְאָ֜ה יָד֗וֹ דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּר֗וֹ בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹת֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיּוֹבֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃ וְאִם לָא אַשְׁכַּחַת יְדֵיהּ כְּמִסַּת דְּיָתִיב לֵיהּ וִיהֵי זְבִינוֹהִי בְּיַד דִּזְבַן יָתֵיהּ עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וְיִפּוֹק בְּיוֹבֵילָא וִיתוּב לְאַחְסָנְתֵיהּ׃
דֵּי הָשִׁיב לוֹ – מִכַּאן שֶׁאֵינוֹ גוֹאֵל לַחֲצָאִין (ספרא פרק ה,ה; ערכין ל' ע"א-ע"ב).
עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל – שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹךְ אוֹתָהּ שָׁנָה כְּלוּם, שֶׁהַיּוֹבֵל מְשַׁמֵּט בִּתְחִלָּתוֹ (ספרא פרק ה,ז; ערכין כ"ח ע"ב).

חמישי (שלישי במחוברין) עריכה

ס

כט וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃ וּגְבַר אֲרֵי יְזַבֵּין בֵּית מוֹתַב קַרְתָּא מַקְּפָא שׁוּר וִיהֵי פוּרְקָנֵיהּ עַד מִשְׁלַם שַׁתָּא דִּזְבִינוֹהִי עִדָּן בְּעִדָּן יְהֵי פוּרְקָנֵיהּ׃
בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה – בַּיִת בְּתוֹךְ עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (ספרא פרשתא ד,א; ערכין ל"ב ע"א).
וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׂדֶה שֶׁיָּכוֹל לְגָאֳלָהּ מִשְׁתֵּי שָׁנִים וָאֵילַךְ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה, וּבְתוֹךְ שְׁתֵּי שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ יָכוֹל לְגָאֳלָהּ, הָצְרַךְ לְפָרֵשׁ בָּזֶה שֶׁהוּא חִלּוּף: שֶׁאִם רָצָה לִגְאוֹל בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה גּוֹאֲלָהּ, וּלְאַחַר מִכַּאן אֵינוֹ גוֹאֲלָהּ.
וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ – שֶׁל בַּיִת.
יָמִים – יְמֵי שָׁנָה שְׁלֵמָה קְרוּיִים "יָמִים", וְכֵן: "תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָה אִתָּנוּ יָמִים" (בראשית כד,נה).

ל וְאִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את לוֹ֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָ֠ם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר אֲשֶׁר־ל֣וֹ לא חֹמָ֗ה לַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹת֖וֹ לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל׃ וְאִם לָא יִתְפְּרֵיק עַד מִשְׁלַם לֵיהּ שַׁתָּא שַׁלְמְתָא וִיקוּם בֵּיתָא דִּבְקַרְתָּא דְּלֵיהּ שׁוּרָא לַחְלוּטִין לְדִזְבַן יָתֵיהּ לְדָרוֹהִי לָא יִפּוֹק בְּיוֹבֵילָא׃
וְקָם הַבַּיִת... לַצְּמִיתֻת – יָצָא מִכֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר, וְעוֹמֵד בְּכֹחוֹ שֶׁל קוֹנֶה.
אֲשֶׁר לֹא חֹמָה – "לוֹ" קָרִינָן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁו, הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ קֹדֶם לָכֵן (ספרא פרשתא ד,ז; ערכין ל"ב ע"א). וְ"עִיר" נְקֵבָה הִיא, וְהָצְרַךְ לִכְתֹּב "לָהּ"! אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב "לֹא" בִּפְנִים, תִּקְּנוּ "לוֹ" בְּמַסֹּרֶת, זֶה נוֹפֵל עַל זֶה.
לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל – אָמַר רַב סָפְרָא: אִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ – לֹא יֵצֵא (ערכין ל"א ע"ב).

לא וּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין־לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל־שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה־לּ֔וֹ וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא׃ וּבָתֵּי פַּצְחַיָּא דְּלֵית לְהוֹן שׁוּר מַקַּף סְחוֹר סְחוֹר עַל חֲקַל אַרְעָא יִתְחַשְׁבוּן פּוּרְקָנָא יְהֵי לְהוֹן וּבְיוֹבֵילָא יִפְּקוּן׃
וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים – כְּתַרְגּוּמוֹ "פַצְחִין": עֲיָרוֹת פְּתוּחוֹת מֵאֵין חוֹמָה. הַרְבֵּה יֵשׁ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ: "הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶם" (יהושע יג,כח ובדומה לו בעוד פסוקים בספר), "בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם" (בראשית כה,טז).
עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב – הֲרֵי הֵן כְּשָׂדוֹת הַנִּגְאָלִים עַד הַיּוֹבֵל, וְיוֹצְאִין בַּיּוֹבֵל לִבְעָלִים אִם לֹא נִגְאֲלוּ (ספרא פרק ו,ב-ג; ערכין ל"ג ע"א).
גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ – מִיָּד אִם יִרְצֶה. וּבָזֶה יָפֶה כֹחוֹ מִכֹּחַ שָׂדוֹת, שֶׁהַשָּׂדוֹת אֵין נִגְאָלוֹת עַד שְׁתֵּי שָׁנִים (ערכין ל"ג ע"א).
וּבַיֹּבֵל יֵצֵא – בְּחִנָּם.

לב וְעָרֵי֙ הַלְוִיִּ֔ם בָּתֵּ֖י עָרֵ֣י אֲחֻזָּתָ֑ם גְּאֻלַּ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לַלְוִיִּֽם׃ וְקִרְוֵי לֵיוָאֵי בָּתֵּי קִרְוֵי אַחְסָנַתְהוֹן פּוּרְקַן עָלַם יְהֵי לְלֵיוָאֵי׃
וְעָרֵי הַלְוִיִּם – אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עִיר שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם.
גְּאֻלַּת עוֹלָם – גּוֹאֵל מִיָּד. אֲפִילּוּ לִפְנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים, אִם מָכְרוּ שָׂדֶה מִשְּׂדוֹתֵיהֶם הַנְּתוּנוֹת לָהֶם בְּאַלְפַּיִם אַמָּה סְבִיבוֹת הֶעָרִים, אוֹ אִם מָכְרוּ בַיִת בְּעִיר חוֹמָה – גּוֹאֲלִין לְעוֹלָם, וְאֵינוֹ חָלוּט לְסוֹף שָׁנָה (ספרא פרק ו,ד-ה; ערכין ל"ג ע"א).

לג וַאֲשֶׁ֤ר יִגְאַל֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם וְיָצָ֧א מִמְכַּר־בַּ֛יִת וְעִ֥יר אֲחֻזָּת֖וֹ בַּיֹּבֵ֑ל כִּ֣י בָתֵּ֞י עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֗ם הִ֚וא אֲחֻזָּתָ֔ם בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וּדְיִפְרוֹק מִן לֵיוָאֵי וְיִפְּקוּן זְבִינֵי בֵיתָא וְקִרְוֵי אַחְסָנְתֵיהּ בְּיוֹבֵילָא אֲרֵי בָתֵּי קִרְוֵי לֵיוָאֵי אִנִּין אַחְסָנַתְהוֹן בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם – וְאִם יִקְנֶה בַּיִת אוֹ עִיר מֵהֶם, וְיָצָא בַּיֹּבֵל אוֹתוֹ מִמְכָּר שֶׁל בַּיִת אוֹ שֶׁל עִיר וְיָשׁוּב לַלֵּוִי שֶׁמְּכָרוֹ, וְלֹא יִהְיֶה חָלוּט כִּשְׁאָר בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל; וּ"גְאֻלָּה" זוֹ לְשׁוֹן מְכִירָה. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם", יָכוֹל לֹא דִּבֶּר הַכָּתוּב אֶלָּא בְּלוֹקֵחַ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּנָה בַיִת בְּעָרֵי הַלְוִיִּם, אֲבָל לֵוִי שֶׁקָּנָה מִלֵּוִי יִהְיֶה חָלוּט? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם"אַף הַגּוֹאֵל מִיַּד לֵוִי גּוֹאֵל גְּאֻלַּת עוֹלָם (ספרא פרק ו,ו; ערכין ל"ג ע"א).
וְיָצָא מִמְכַּר בַּיִת – הֲרֵי זוֹ מִצְוָה אַחֶרֶת: וְאִם לֹא גְּאָלָהּ יוֹצְאָה בַּיּוֹבֵל, וְאֵינוֹ נֶחֱלָט לְסוֹף שָׁנָה כְּבַיִת שֶׁל יִשְֹרָאֵל (ספרא פרק ו,ז; ערכין ל"ג ע"א).
כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם – לֹא הָיוּ לָהֶם נַחֲלַת שָׂדוֹת וּכְרָמִים אֶלָּא עָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם. לְפִיכָךְ הֵם לָהֶם בִּמְקוֹם שָׂדוֹת וְיֵשׁ לָהֶם גְּאֻלָּה כְשָׂדוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא תָפְקַע נַחֲלָתָם מֵהֶם (ספרא פרק ו,ח).

לד וּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם׃ וַחֲקַל רְוַח קִרְוֵיהוֹן לָא יִזְדַּבַּן אֲרֵי אַחְסָנַת עָלַם הוּא לְהוֹן׃
וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר – מֶכֶר גִּזְבָּר, שֶׁאִם הִקְדִּישׁ בֶּן לֵוִי אֶת שָׂדֵהוּ וְלֹא גְאָלָהּ, וּמְכָרָהּ גִּזְבָּר, אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "וְאִם מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר לֹא יִגָּאֵל עוֹד" (ויקרא כז,כ). אֲבָל בֶּן לֵוִי גּוֹאֵל לְעוֹלָם (ספרא פרק ה,ט).

ס פָּרָשַׁת רִבִּית

לה וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃ וַאֲרֵי יִתְמַסְכַּן אֲחוּךְ וּתְמוּט יְדֵיהּ עִמָּךְ וְתַתְקֵיף בֵּיהּ יְדוּר וְיִתּוֹתַב וְיֵיחֵי עִמָּךְ׃
וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ – אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיֵּרֵד וְיִפֹּל וְיִהְיֶה קָשֶׁה לַהֲקִימוֹ, אֶלָּא חַזְּקֵהוּ מִשְּׁעַת מוּטַת הַיָּד. לְמָה זֶה דוֹמֶה? לְמַשְּׂאוּי שֶׁעַל הַחֲמוֹר: עוֹדֵהוּ עַל הַחֲמוֹר, אֶחָד תּוֹפֵס בּוֹ וּמַעֲמִידוֹ. נָפַל לָאָרֶץ, חֲמִשָּׁה אֵין מַעֲמִידִין אוֹתוֹ (ספרא פרשתא ה,א).
גֵּר וְתוֹשָׁב – אַף אִם הוּא גֵּר אוֹ תוֹשָׁב. וְאֵיזֶהוּ תוֹשָׁב? כָּל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת (ספרא פרשתא ה,א).

לו אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃ לָא תִסַּב מִנֵּיהּ חִיבוּלְיָא וְרִבִּיתָא וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ וְיֵיחֵי אֲחוּךְ עִמָּךְ׃
נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית – חַד שַׁוִּינְהוּ רַבָּנָן, וְלַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין (בבא מציעא ס' ע"ב).
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ – לְפִי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם נִמְשֶׁכֶת אַחַר הָרִבִּית, וְקָשֶׁה לִפְרוֹשׁ הֵימֶנּוּ, וּמוֹרֶה לְעַצְמוֹ הֶתֵּר בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו שֶׁהָיוּ בְטֵלוֹת אֶצְלוֹ, הָצְרַךְ לוֹמַר "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ". אוֹ הַתּוֹלֶה מְעוֹתָיו בְּנָכְרִי כְּדֵי לְהַלְווֹתָם לְיִשְֹרָאֵל בְּרִבִּית, הֲרֵי זֶה דָּבָר הַמָּסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, לְכָךְ הָצְרַךְ לוֹמַר: "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (בבא מציעא נ"ח ע"ב; ס"א ע"ב).

לז אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אׇכְלֶֽךָ׃ יָת כַּסְפָּךְ לָא תִתֵּין לֵיהּ בְּחִיבוּלְיָא וּבְרִבִּיתָא לָא תִתֵּין מֵיכְלָךְ׃

לח אֲנִ֗י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן דְּאַפֵּיקִית יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָֽיִם לְמִתַּן לְכוֹן יָת אַרְעָא דִּכְנַֽעַן לְמִהְוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהּ׃
אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי וְגוֹמֵר – וְהִבְחַנְתִּי בֵּין בְּכוֹר לְשֶׁאֵינוֹ בְכוֹר, אַף אֲנִי יוֹדֵעַ וְנִפְרָע מִן הַמַּלְוֶה מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וְאוֹמֵר שֶׁל נָכְרִי הֵם (בבא מציעא ס"א ע"ב). דָּבָר אַחֵר: "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" – עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם מִצְוֹתַי (ספרא פרשתא ה,ג), וַאֲפִלּוּ הֵן כְּבֵדוֹת עֲלֵיכֶם.
לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן – בִּשְׂכַר שֶׁתְּקַבְּלוּ מִצְווֹתָי.
לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים – שֶׁכָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲנִי לוֹ לֵאלֹהִים, וְכָל הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה (ספרא פרשתא ה,ד; כתובות ק"י ע"ב).

ששי (רביעי במחוברין) עריכה

ס פָּרָשַׁת פִּדְיוֹן הַנִּמְכָּרִים

לט וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃ וַאֲרֵי יִתְמַסְכַּן אֲחוּךְ עִמָּךְ וְיִזְדַּבַּן לָךְ לָא תִפְלַח בֵּיהּ פּוּלְחַן עַבְדִּין׃
עֲבֹדַת עָבֶד – עֲבוֹדָה שֶׁל גְּנַאי, שֶׁיְּהֵא נִכָּר בָּהּ כְּעֶבֶד: שֶׁלֹא יוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְלֹא יִנְעוֹל לוֹ מִנְעָלָיו (ספרא פרק ז,ב).

מ כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃ כַּאֲגִירָא כְּתוֹתָבָא יְהֵי עִמָּךְ עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא יִפְלַח עִמָּךְ׃
כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב – עֲבוֹדַת קַרְקַע וּמְלֶאכֶת אֻמָּנוּת כִּשְׁאָר שְׂכִירִים הִתְנַהֵג בּוֹ.
עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל – אִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים, הַיּוֹבֵל מוֹצִיאוֹ (ספרא פרק ז,ד).

מא וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב׃ וְיִפּוֹק מֵעִמָּךְ הוּא וּבְנוֹהִי עִמֵּיהּ וִיתוּב לְזַרְעִיתֵיהּ וּלְאַחְסָנַת אֲבָהָתוֹהִי יְתוּב׃
הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם הוּא נִמְכַּר, בָּנָיו מִי מְכָרָן? אֶלָּא מִכַּאן שֶׁרַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בָּנָיו (ספרא פרשתא פרק ז,ג; קידושין כ"ב ע"א).
וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו – אֶל כְּבוֹד אֲבוֹתָיו, וְאֵין לְזַלְזְלוֹ בְּכָךְ (ספרא פרק ז,ד; מכות י"ג ע"א).
אֲחֻזַּת – חֶזְקַת (ספרא פרק ז,ד).

מב כִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד׃ אֲרֵי עַבְדַּי אִנּוּן דְּאַפֵּיקִית יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָֽיִם לָא יִזְדַּבְּנוּן זִבּוּן עַבְדִּין׃
כִּי עֲבָדַי הֵם – שְׁטָרִי קוֹדֵם (ספרא פרשתא ו,א).
לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד – בְּהַכְרָזָה: כַּאן יֵשׁ עֶבֶד לִמְכּוֹר! וְלֹא יַעֲמִידֶנּוּ עַל אֶבֶן הַלֶּקַח (ספרא פרק ז,ד).

מג לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ׃ לָא תִפְלַח בֵּיהּ בְּקַשְׁיוּ וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ׃
לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ – מְלָאכָה שֶׁלֹא לְצוֹרֶךְ, כְּדֵי לְעַנּוֹתוֹ. אַל תֹּאמַר לוֹ: "הָחֵם לִי אֶת הַכּוֹס הַזֶּה", וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ, "עֲדוֹר תַּחַת הַגֶּפֶן עַד שֶׁאָבוֹא". שֶׁמָּא תֹאמַר: "אֵין מַכִּיר בַּדָּבָר אִם לְצוֹרֶךְ אִם לַאו, וְאוֹמֵר אֲנִי לוֹ שֶׁהוּא לְצוֹרֶךְ" – הֲרֵי הַדָּבָר הַזֶּה מָסוּר לַלֵב, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְיָרֵאתָ" (ספרא פרק ז,ב).

מד וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה׃ וְעַבְדָּךְ וְאַמְתָּךְ דִּיהוֹן לָךְ מִן עַמְמַיָּא דִּבְסַחְרָנֵיכוֹן מִנְּהוֹן תִּקְנוֹן עַבְדִּין וְאַמְהָן׃
וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ – אִם תֹּאמַר: אִם כֵּן בַּמָּה אֶשְׁתַּמֵּשׁ? בַּעֲבָדַי אֵינִי מוֹשֵׁל, בָּאוּמוֹת אֵינִי נוֹחֵל שֶׁהֲרֵי הִזְהַרְתַּנִי "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" (דברים כ,טז). אֶלָּא מִי יְשַׁמְּשֵׁנִי? מֵאֵת הַגּוֹיִם – הֵם יִהְיוּ לְךָ לַעֲבָדִים (ספרא פרשתא ו,ג).
אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם – וְלֹא שֶׁבְּתוֹךְ גְּבוּל אַרְצְכֶם, שֶׁהֲרֵי בָּהֶם אָמַרְתִּי "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה".

מה וְ֠גַ֠ם מִבְּנֵ֨י הַתּוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה׃ וְאַף מִבְּנֵי תּוֹתָבַיָּא עַרְלַיָּא דְּדָיְירִין עִמְּכוֹן מִנְּהוֹן תִּקְנוֹן וּמִזַּרְעִיתְהוֹן דְּעִמְּכוֹן דְּאִתְיַלַּדוּ בַּאֲרַעְכוֹן וִיהוֹן לְכוֹן לְאַחְסָנָא׃
וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים – שֶׁבָּאוּ מִסְּבִיבוֹתֵיכֶם לִשָּׂא נָשִׁים [כנעניות] בְּאַרְצְכֶם, וְיָלְדוּ לָהֶם. הַבֵּן הוֹלֵךְ אַחַר הָאָב וְאֵינוֹ בִּכְלָל "לֹא תְחַיֶּה", אֶלָּא אַתָּה מֻתָּר לִקְנוֹתוֹ בְּעֶבֶד (ספרא פרק ז,ד; קידושין ס"ז ע"ב).
מֵהֶם תִּקְנוּ – אוֹתָם תִּקְנוּ.

מו וְהִתְנַחַלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃ וְתַחְסְנוּן יָתְהוֹן לִבְנֵיכוֹן בָּתְרֵיכוֹן לִירוּתַּת אַחְסָנָא לְעָלַם בְּהוֹן תִּפְלְחוּן וּבַאֲחֵיכוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גְּבַר בַּאֲחוּהִי לָא תִפְלַח בֵּיהּ בְּקַשְׁיוּ׃
וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם – הַחֲזִיקוּ בָהֶם לְנַחֲלָה לְצוֹרֶךְ בְּנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ "הַנְחִילוּם לִבְנֵיכֶם", שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "וְהִנְחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם". "וְהִתְנַחַלְתֶּם" כְּמוֹ "וְהִתְחַזַּקְתֶּם".
אִישׁ בְּאָחִיו – לְהָבִיא נָשִׂיא בְּעַמָּיו וּמֶלֶךְ בִּמְשָׁרְתָיו שֶׁלֹּא לִרְדּוֹת בְּפָרֶךְ.

שביעי עריכה

ס

מז וְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣ד גֵּ֤ר וְתוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמּ֑וֹ וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תּוֹשָׁב֙ עִמָּ֔ךְ א֥וֹ לְעֵ֖קֶר מִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר׃ וַאֲרֵי תַדְבֵּיק יַד עֲרַל וְתוֹתָב עִמָּךְ וְיִתְמַסְכַּן אֲחוּךְ עִמֵּיהּ וְיִזְדַּבַּן לַעֲרַל תּוֹתָב דְּעִמָּךְ אוֹ לְאַרְמַאי מִזַּרְעִית גִּיּוֹרָא׃
יַד גֵּר וְתוֹשָׁב – גֵּר וְהוּא תוֹשָׁב, כְּתַרְגּוּמוֹ "עָרֵל וְתוֹתָב", וְסוֹפוֹ מוֹכִיח: "וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב".
וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ – מִי גָּרַם לוֹ שֶׁיַּעֲשִׁיר? דִּבּוּקוֹ עִמָּךְ (ספרא פרק ח,א).
וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ – מִי גָּרַם לוֹ שֶׁיָּמוּךְ? דִּבּוּקוֹ עִמּוֹ, עַל יְדֵי שֶׁלָּמַד מִמַּעֲשָׂיו (ספרא פרק ח,א).
מִשְׁפַּחַת גֵּר – זֶה הַגּוֹי. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "לְעֵקֶר" – זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ לִהְיוֹת לָהּ שַׁמָּשׁ; וְלֹא לֵאלָהוּת אֶלָּא לַחְטוֹב עֵצִים וְלִשְאֹב מָיִם (ספרא פרק ח,א; בבא קמא קי"ב ע"ב).

מח אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־לּ֑וֹ אֶחָ֥ד מֵאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ׃ בָּתַר דְּאִזְדַּבַּן פּוּרְקָנָא יְהֵי לֵיהּ חַד מֵאֲחוֹהִי יִפְרְקִנֵּיהּ׃
גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ – מִיָּד, אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיִּטָּמַע (ספרא פרק ח,א).

מט אוֹ־דֹד֞וֹ א֤וֹ בֶן־דֹּדוֹ֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֽוֹ־מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂר֛וֹ מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ יִגְאָלֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשִּׂ֥יגָה יָד֖וֹ וְנִגְאָֽל׃ אוֹ אַחְבּוּהִי אוֹ בַר אַחְבּוּהִי יִפְרְקִנֵּיהּ אוֹ מִקָּרִיב בִּשְׂרֵיהּ מִזַּרְעִיתֵיהּ יִפְרְקִנֵּיהּ אוֹ דְּתַדְבֵּיק יְדֵיהּ וְיִתְפְּרֵיק׃

נ וְחִשַּׁב֙ עִם־קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרוֹ ל֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרוֹ֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔ים כִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִהְיֶ֥ה עִמּֽוֹ׃ וִיחַשֵּׁיב עִם זָבְנֵיהּ מִשַּׁתָּא דְּאִזְדַּבַּן לֵיהּ עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וִיהֵי כְּסַף זְבִינוֹהִי בְּמִנְיַן שְׁנַיָּא כְּיוֹמֵי אֲגִירָא יְהֵי עִמֵּיהּ׃
עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל – שֶׁהֲרֵי כָל עַצְמוֹ לֹא קְנָאוֹ אֶלָּא לְעָבְדוֹ עַד הַיּוֹבֵל, שֶׁהֲרֵי בַיּוֹבֵל יֵצֵא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה: "וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל" (כה,נד). וּבְגוֹי שֶׁתַּחַת יָדְךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא תָבֹא עָלָיו בַּעֲקִיפִין, מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם (ספרא פרק ט,ב-ג; בבא קמא קי"ג ע"א-ע"ב). אֶלָּא כְּשֶׁבָּא לִגָּאֵל יְדַקְדֵּק בַּחֶשְׁבּוֹן, לְפִי הַמַּגִּיעַ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יְנַכֶּה לוֹ הַגּוֹי מִן דָּמָיו: אִם הָיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה מִשֶּׁנִּמְכַּר עַד הַיּוֹבֵל, וּקְנָאוֹ בְּעֶשְׂרִים מָנֶה, נִמְצָא שֶׁקָּנָה הַגּוֹי עֲבוֹדַת שָׁנָה בְּמָנֶה, וְאִם שָׁהָה זֶה אֶצְלוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים וּבָא לִגָּאֵל – יְנַכֶּה לוֹ חֲמִשָּׁה מָנִים וְיִתֵּן לוֹ הָעֶבֶד חֲמִשָּׁה עָשָׂר מָנִים. וְזֶהוּ "וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים, כִּימֵי שָֹכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ" – חֶשְׁבּוֹן הַמַּגִּיעַ לְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה יְחַשֵּׁב, כְּאִלּוּ נִשְׂכַּר עִמּוֹ כָּל שָׁנָה בְּמָנֶה, וִינַכֶּה לוֹ.

נא אִם־ע֥וֹד רַבּ֖וֹת בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּת֔וֹ מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֽוֹ׃ אִם עוֹד סַגְיוּת בִּשְׁנַיָּא לְפוֹמְהוֹן יָתִיב פּוּרְקָנֵיהּ מִכְּסַף זְבִינוֹהִי׃
אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים – עַד הַיּוֹבֵל.
לְפִיהֶן וְגוֹמֵר – הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.

נב וְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־ל֑וֹ כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֽוֹ׃ וְאִם זְעֵיר אִשְׁתְּאַר בִּשְׁנַיָּא עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וִיחַשֵּׁיב לֵיהּ כְּפוֹם שְׁנוֹהִי יָתִיב יָת פּוּרְקָנֵיהּ׃

נג כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמּ֑וֹ לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ׃ כַּאֲגִיר שְׁנָא בִּשְׁנָא יְהֵי עִמֵּיהּ לָא יִפְלַח בֵּיהּ בְּקַשְׁיוּ לְעֵינָךְ׃
לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ – כְּלוֹמַר: וְאַתָּה רוֹאֶה.

נד וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמּֽוֹ׃ וְאִם לָא יִתְפְּרֵיק בְּאִלֵּין וְיִפּוֹק בְּשַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא הוּא וּבְנוֹהִי עִמֵּיהּ׃
וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה – "בְּאֵלֶּה" הוּא נִגְאָל, וְאֵינוֹ נִגְאָל בְּשֵׁשׁ (קידושין ט"ו ע"ב).
הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ – הַגּוֹי חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת בָּנָיו.

מפטיר עריכה

נה כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ אֲרֵי דִּילִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַבְדִּין עַבְדַּי אִנּוּן דְּאַפֵּיקִית יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָֽיִם אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃
כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים – שְׁטָרִי קוֹדֵם.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – כָּל הַמְשַׁעְבְּדָן מִלְּמַטָּה, כְּאִלּוּ מְשַׁעְבְּדוֹ מִלְמַעְלָה (ספרא פרק ט,ד).

כו א לֹֽא־תַעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא־תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת עָלֶ֑יהָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ לָא תַעְבְּדוּן לְכוֹן טָעֲוָן וְצֵילַם וְקָמָא לָא תְקִימוּן לְכוֹן וְאֶבֶן סִגְדָּא לָא תִתְּנוּן בַּאֲרַעְכוֹן לְמִסְגַּד עֲלַהּ אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃
לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם – כְּנֶגֶד זֶה הַנִּמְכָּר לְגוֹי, שֶׁלֹּא יֹאמַר: "הוֹאִיל וְרַבִּי מְגַלֶּה עֲרָיוֹת, אַף אֲנִי כְּמוֹתוֹ!", "הוֹאִיל וְרַבִּי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, אַף אֲנִי כְּמוֹתוֹ!", "הוֹאִיל וְרַבִּי מְחַלֵּל שַׁבָּת, אַף אֲנִי כְּמוֹתוֹ!" – לְכָךְ נֶאֶמְרוּ מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ (ספרא פרק ט,ו). וְאַף הַפָּרָשִׁיוֹת הַלָּלוּ נֶאֶמְרוּ עַל הַסֵּדֶר: בַּתְּחִלָּה הִזְהִיר עַל הַשְּׁבִיעִית, וְאִם חָמַד מָמוֹן וְנֶחְשַׁד עַל הַשְּׁבִיעִית – סוֹפוֹ לִמְכֹּר מִטַּלְטְלָיו. לְכָךְ סָמַךְ לָהּ: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר" (כה,יד). [מַה כְּתִיב בֵּיהּ? "אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ" – דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד.] לֹא חָזַר בּוֹ – סוֹף מוֹכֵר אֲחֻזָּתוֹ. לֹא חָזַר בּוֹ – סוֹף מוֹכֵר אֶת בֵּיתוֹ. לֹא חָזַר בּוֹ – סוֹף לֹוֶה בְּרִבִּית. כָּל אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנוֹת קָשׁוֹת מִן הָרִאשׁוֹנוֹת: לֹא חָזַר בּוֹ – סוֹף מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ. לֹא חָזַר בּוֹ – לֹא דַּיּוֹ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִלּוּ לְגוֹי (קידושין כ' ע"א).
וְאֶבֶן מַשְׂכִּית – לְשׁוֹן כִּסּוּי, כְּמוֹ "וְשַׂכֹּתִי כַפִּי" (שמות לג,כב), שֶׁמְּכַסִּין הַקַּרְקַע בְּרִצְפַּת אֲבָנִים.
לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ – אֲפִלּוּ לַשָּׁמַיִם. לְפִי שֶׁהִשְׁתַּחֲוָאָה בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם הִיא, וְאָסְרָה תּוֹרָה לַעֲשׂוֹת כֵּן חוּץ מִן הַמִּקְדָּשׁ (ספרא פרק ט,ה; מגילה כ"ב ע"ב).

ב אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ יָת יוֹמֵי שַׁבַּיָּא דִּילִי תִטְּרוּן וּלְבֵית מַקְדְּשִׁי תְּהוֹן דָּחֲלִין אֲנָא יְיָ׃
אֲנִי ה' – נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר (ספרא פרק ט,ו).

  1. ^ לשון הספרא: "יובל הִוא שנת החמישים שנה" – שיכול בכניסתה תהיה מקודשת מראש השנה, וביציאתה תהיה מושכת והולכת עד יום הכיפורים, שכן מוסיפים מחול על הקודש. תלמוד לומר: "יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם" – אין קדושתה אלא עד ראש השנה.
    לשון הגמרא במסכת ראש השנה: "יובל היא", מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "וקדשתם את שנת החמישים", יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה, כך מתקדשת והולכת בסופה? ואל תתמה, שהרי מוסיפין מחול על קודש! תלמוד לומר: "יובל היא שנת החמישים" – שנת החמישים אתה מקדש, ואי אתה מקדש שנת החמישים ואחת.