מקור:תקנות החנוך

<שם> תקנות החנוּך

(פרק נ((')), סעיף 14).

<מבוא> ((מכוח האמור בסעיפים 14 ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה "ישראל". סמכויות הנציב העליון הוענקו לשר החינוך והתרבות (י"פ תש"ט, 152). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948 - לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה - מקום בו נאמר "מחלקת הבריאות" או "רשות הבריאות" ייקרא מעתה "משרד הבריאות", במקום בו נאמר "ראש בית האוצר" ייקרא מעתה "אוצר המדינה", במקום בו נאמר "מחלקת החינוך" ייקרא מעתה "משרד החינוך והתרבות", ובמקום בו נאמר "מושל המחוז" ייקרא מעתה "הממונה על המחוז". לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש"ט-1949, בכל מקום בו נאמר בחוק "עתון רשמי" ייקרא מעתה "רשומות".))

((תקנות אלה לא חלות על בית ספר שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969.))

@ 1. השם הקצר

תקנות אלה תקראנה (("))תקנות החנוך((")).

@ 2. פירוש (תיקון: תשי"ב)

בתקנות אלה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –

- ”אושר” פירושו אושר מטעם המנהל;

- ”בית ספר ערבי” פירושו בית ספר שהשפה הערבית היא לשון ההוראה היחידה או העקרית בו;

- ”בית ספר עברי” פירושו בית ספר שהשפה העברית היא לשון ההוראה היחידה או העקרית בו;

- ”גן ילדים” פירושו – בית ספר הנועד לילדים בגיל שלמטה משש;

- ”פקודה” פירושה פקודת החנוך;

- ”שנת למודים” פירושה התקופה המתחילה עם גמר פגרת הקיץ שבשנת חמה אחת ומסתיימת עם גמר פגרת הקיץ בשנת החמה שלאחריה.

חלק א׳ – רשום בתי ספר

@ 3. בקשה לרשום (תיקון: 1938, תש"ח, תשי״ב, תשכ״א–2, תשכ״ז)

(א) בקשה לרשום בית ספר, למעט גן ילדים ולמעט בית ספר על יסודי, תערך בטופס שבתוספת הראשונה לתקנות אלה; עפ״י דרישה מאת המנהל או מרופא משרד הבריאות, עליו להגיש תרשים או תרשימים מבנין בית הספר או מאותו בנין, ככל אשר יפרט המנהל או רופא משרד הבריאות, המציינים את הפרטים הנדרשים.

(ב) בקשה לרישום גן ילדים תהא בטופס שייקבע על ידי שר החינוך והתרבות ושאפשר להשיגו בלשכות מחוזיות של משרד החינוך והתרבות; הבקשה תוגש למפקח המחוז של משרד החינוך והתרבות בשני העתקים בצירוף המסמכים המפורטים בטופס.

(ג) בקשה לרישום בית ספר על יסודי תהא בטופס שבתוספת הרביעית.

@ 4. תקפו של רשום

לכשיגמר רשום בית ספר יהא הרשום בר־תקף רק לגבי הבנין הנקוב בטופס הבקשה, ותקפו יפסק אם נעשו בבנין שנויים יסודיים המשנים את שעור גדלו והתאמתו של המקום המיועד לתלמידים ולמורים או המשנים את תנאי הבריאות של המקום.

@ 4א. פרסומים (תיקון: תשכ״ח–2)

(א) כל עוד לא נרשם בית ספר לא יפרסם בעליו או מנהלו, בין במישרין ובין בעקיפין –

(1) כי בית הספר או כל חלק ממנו רשום, מוּכר או בפיקוח משרד החינוך והתרבות;

(2) את שם בית הספר אם הוא כולל אחת מהמלים: לאומי, עירוני, ממלכתי, עדתי, או לניסוי;

(3) שבבית הספר ניתן שכר לימוד מדורג;

(4) שבבית הספר נערכות בחינות או ניתנים מענקים, מילגות או הטבות כלשהן בשיתוף פעולה עם משרד החינוך והתרבות, בתמיכתו, בידיעתו, בחסותו או בהסכמתו.

(ב) נרשם בית ספר בהתאם לתקנה 4, יהיו בעליו או מנהלו רשאים לפרסם כל אחד מהפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א), רק לאחר קבלת אישורו בכתב של המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות או מי שהוסמך לכך על ידיו, ולפי תנאי אותו אישור.

@ 5. שנויים בבנין בית הספר (תיקון: 1938, תש"ח, תשכ״ח)

אם חפץ בעליו של בית ספר רשום –

(א) להעביר את בית הספר או חלק הימנו לבנין אחר, או

(ב) לעשות בבנין שנויי־מבנה שישנו שנוי ניכר את גודל המקום או מצבו, או את תנאי הבריאות של המקום,

עליו להגיש בקשת רשום חדשה בשביל הבנין הזה בטופס שבתוספת הראשונה, ואם היה מדובר בבית ספר על־יסודי בטופס שבתוספת הרביעית לתקנות אלה, ועליו להגיש תרשימים ככל אשר ידרוש המנהל או רופא משרד הבריאות.

@ 6. גמר הרשום

רשום בית ספר יהא נחשב לגמור עם מסירת הודעה מאת המנהל אל המבקש.

חלק ב׳ – רשום בתי ספר צבוריים

@ 7. בי״ס שבעליו הוא רשות מקומית יהא בי״ס צבורי

בהתחשב עם הוראות תקנה 9, ירשום המנהל בתור בית ספר צבורי כל בית ספר שבעליו הוא רשות־חנוך מקומית.

@ 8. בתי ספר אחרים שיוכלו להיות בתי ספר צבוריים

עפ״י בקשת בעל בית ספר ובהתחשב עם הוראות תקנה 9, יכול המנהל לרשום בתור בית ספר צבורי –

(א) כל בית ספר של עדה;

(ב) כל בית ספר שבעליו הוא אגודה רשומה או מוסד צבורי המוכר מטעם הממשלה, פרט לרשות־חנוך מקומית.

@ 9. תנאי רשום בי״ס בתור בי״ס צבורי (תיקון: תש"ח, תשכ״א)

שום בית ספר לא ירשם ולא יוסיף להיות רשום בתור בית ספר צבורי אלא אם כן –

(א) סבור המנהל שמספר המקומות לתלמידים בבתי ספר צבוריים אחרים אינו מספיק לצרכי האזור;

(ב) לשון ההוראה היא אחת או יותר מאחת השפות הרשמיות, או שלשון ההוראה היא יונית או ארמנית;

(ג) אם נמצא בית הספר בתוך אזור עיריה או אזור מועצה מקומית, יעשו בו סדורים המניחים את הדעת ללמוד שפה רשמית, לבד מלשון ההוראה העיקרית;

(ד) תכנית הלימודים הכללית, ספרי הלימוד וספרי העזר המיועדים לתלמידים ולמורים, אושרו על ידי המנהל בתור תכנית, ספרי לימוד וספרי עזר המתאימים לדרגת בית הספר וסוגו, ובלבד שטיבם של שיעורי הדת בבית ספר של עדה הניתנים לתלמידים מבני אותה עדה יהא תמיד טעון אישורו של בעל בית הספר;

(ה) אם נמצא ביה"ס באזור עיריה, או באזור מועצה מקומית, ינתן בו חנוך גופני במדה מספקת;

(ו) משכרותיהם של המורים הן בדרגה לא נמוכה מהדרגה המינימלית שנתאשרה ע״י המנהל לבתי ספר צבוריים;

(ז) בנוגע לכל מורה שאיננו משמש במשרה ממשלתית בעלת־פנסיה – משלם בעל ביה״ס – כשנדרש לכך ע״י המנהל, ולאחר שהתחשב באמצעים הכספיים שלו – מדי חודש בחדשו לאוצר המדינה לזכות המורה אותה תרומת פנסיה שתקבע ע״י המנהל;

(ח) שום אדם לא יתמנה למורה אם אינו רצוי למנהל, ואם נדרש לכך הבעל מאת המנהל, עליו למנות כמורה אדם שיוצע על ידי המנהל;

בתנאי שאין להציע ערבי כמורה בבית ספר עברי ויהודי כמורה בבית ספר ערבי בלי הסכמה לכך בכתב מאת הבעלים;

ובתנאי שבית ספר הרשום עפ״י תקנה 8, די יהיה אם הבעלים יודיעו למנהל את שמו של האדם שנתמנה כמורה ואת יתר הפרטים שהמנהל ידרוש מהם, ויתחייבו לבטל את המנוי על פי דרישת המנהל; ובבית ספר כזה לא ימנה המנהל מורה שאינו רצוי לבעל;

(ט) שום מורה לא יפוטר ושום מורה לא יענש מלבד בנזיפה, בלי אשור תחלה מאת המנהל;

(י) אם קיימת דרגת שכר הלימוד, הריהי טעונה אשור מטעם המנהל;

(יא) אם הוטל שכר־למוד, יקבעו ויפרישו מקומות לתלמידים בלי תשלום כנדרש ע״י המנהל, אלא שבבית ספר של עדה יהא נתון הדבר להסכם שיחתם בין המנהל והבעלים כדי לשמור על צביונו הדתי של בית הספר.

חלק ג׳ – רשום מורים ומתן רשיונות למורים

@ 10. אפן הבקשה לרשום בתור מורה או לרשיון הוראה

(1) פרט לאמור בתקנות 24 ו־25, תוגש בקשה להרשם כמורה או לרשיון הוראה בבתי ספר צבוריים ונתמכים על גבי הטופס שבתוספת השניה לתקנות אלה, והיא תכיל את כל הפרטים בנידון המבקש שידרוש המנהל.

(2) מכלל מתן הרשיון להוראה יסתבר שהמורה רשום.

@ 11. סוגי הרשיונות

רשיון להוראה בבית ספר צבורי או בבית ספר נתמך יפורש בו –

(א) אם הוא רשיון למורה מוסמך; או

(ב) אם הוא רשיון למורה בלתי־מוסמך.

@ 12. הגבלות ברשיונות

הרשיונות הנתנים לפי תקנה 11 יפורש בהם עוד אם כחם יפה:–

(א) להוראת כל מקצוע; או

(ב) להוראת מקצועות מיוחדים כמותנה בתקנות 14, 30 ו־31 ובתוספת השלישית לתקנות אלה.

@ 13. אפשר לתת רשיונות לגבי כתות מסוימות בלבד

רשיון הניתן לפי תקנה 11 אפשר לפרש בו שכחו יפה להוראה –

(א) בבתי ספר גבוהים; או

(ב) בבתי ספר תיכונים; או

(ג) בבתי ספר עממיים; או

(ד) בגני ילדים, או במחלקות ידועות מהמוסדות הנ״ל,

ואותם רשיונות יהא כחם יפה להוראה בכל בתי־הספר או בכתות שמדרגתם נמוכה מזו שלשמם ניתן הרשיון, חוץ אם פורש ברשיון יוצא מן־הכלל מסוים.

@ 14. תנאי רשיון מיוחד (תיקון: תש"ח)

רשיון מיוחד לא יהא כחו יפה אלא להוראת אותם מקצועות המפורטים ברשיון, ורשיון מיוחד להוראת למודי דת בבית ספר של עדה לפי כל תכנית שאינה תכנית הממשלה לא יהא בר תקף אלא אם כן נתקיים בחתימת ראש העדה שבישראל או בחתימת בא כחו המורשה על ידו בכתב אשר יוגש למנהל.

@ 15. סמכות להגביל רשיון לבתי ספר מסוימים

המנהל יוכל להגביל את תקפו של רשיון רק לאותם בתי הספר שבהם משתמשים בלשון הוראה מסוימת.

@ 16. בטול רשום ורשיונות מחמת התנהגות רעה

אם פוטר מורה עפ״י סעיף 8(3) מהפקודה, יבוטל הרשום או הרשיון שלו החל מהתאריך שיפורש ע״י המנהל.

@ 17. בטול וכו׳ מחמת מסירת פרטים לא נכונים בבקשה

אם נתברר למנהל בכל עת שהיא שהיה סרוס ניכר בפרטים שנרשמו בטופס הבקשה לרשום או לרשיון, יוכל המנהל לבטל אותו רשום או רשיון החל מתאריך שפורש על ידו.

@ 18. בטול וכו׳ מחמת גיל

המנהל יוכל לבטל כל רשיון החל מסוף עונת הקיץ של שנת הלמודים שבה מגיע המורה הנוגע בדבר לשנתו הששים.

@ 19. שטת הבטול (תיקון: תש"ט)

הרשום או הרשיון יבוטלו ע״י מסירת מודעה בכתב מאת המנהל למורה הנוגע בדבר, והודעה זו תפורסם ברשומות.

@ 20. מי ראוי לרשיון של מורה מוסמך?

רשיון למורה מוסמך ינתן ע״י המנהל רק לאדם שנרשם בהתאם לתקנה 28, 29 או 30.

@ 21. זמן תקפו של רשיון למורה מוסמך

רשיון של מורה מוסמך יהא לו תוקף תמיד אלא אם כן בוטל ע״י המנהל בהתאם לפקודה והתקנות האלה.

@ 22. זמן תקפו של רשיון למורה שאינו מוסמך

רשיונו של מורה בלתי מוסמך שניתן עפ״י תקנה 11 יהא זמני, ויפורש בו שהוא ניתן לאותה תקופה שצוינה ברשיון, ובלבד שלא תהא התקופה יתרה משלש שנים.

@ 23. זמן תקפו של רשיון זמני

רשיון זמני, כל עוד לא בוטל עפ״י תקנה 16, 17 או 18, ישאר בר תקף לתקופה שאינה פחותה מהתקופה המפורשת ברשיון, ואז או לאחר מכן לא יסתיים הרשיון אלא בתאריך שמסר עליו המנהל מודעה בכתב לפחות שלשה חדשים מראש לבעל הרשיון, למרות כל הוראה שבתקנה 22 הקובעת את ההפך. ואם ניתן הרשיון עפ״י תקנה 14 תמסר המודעה לאיש המקיים את הרשיון בחתימתו.

@ 24. רשיונות לשעת דחק

רשיון לשעת הדחק שכחו אינו יפה אלא לבית ספר צבורי או נתמך מסוים יוכל להנתן למנהל בית הספר וירשהו להעסיק אדם מסוים ללא יותר משלשה חדשים.

@ 25. בקשה לרשיון לשעת הדחק (תיקון: תש"ח)

בקשה לרשיון כזה יכולה להשלח בכתב לכל פקיד גבוה במשרד החינוך והתרבות או בהנהלת המחוז, והפקיד יוכל ליתן את הרשיון בשמו של המנהל.

@ 26. בטולם או גמר מועדם של רשיונות לשעת דחק

רשיון לשעת הדחק יתם מועדו ויחדל תקפו, בלא הודעה נוספת על כך, בתאריך המפורש בו, בלתי אם בוטל קודם לכן עפ״י תקנה 16.

@ 27. חדושם של רשיונות לשעת דחק

רשיון לשעת הדחק אין לחדשו בלי רשות בכתב מאת המנהל לפקיד מוציא הרשיון עד אם עברו שנים עשר חדש מתאריך גמר הרשיון.

@ 28. רשום מורים מוסמכים ומתן רשיונות להם

המנהל יוכל לרשם וליתן רשיון בתור מורה מוסמך למדרגה מיוחדה של בית ספר או כתה לכל אדם אשר –

(i) או יש לו תעודת הוראה מאושרת ולימד בבית ספר או בכתה מן המדרגה המפורשת לא פחות משנת למודים אחת, או עמד בבחינה עיונית ומעשית במקצוע החנוך שנתאשרה ע"י המנהל, ולימד כדי הנחת דעתו של המנהל בבית ספר או בכתה מן המדרגה המפורשת לא פחות משלש שנות לימוד; וגם

(ii) או הראה הוכחות מספיקות שהוא השלים קורס מאושר מינימלי של חנוך כללי כדלקמן: –

(א) כמורה בגן ילדים – קורס עממי בן שש שנים (לבד מכתות התינוקות או גן הילדים);

(ב) כמורה עממי – קורס תיכוני בן ארבע שנים;

(ג) כמורה בבית ספר גבוה או בבית ספר תיכוני – הקורס לקבלת תאר B.A.‎, של אוניברסיטה מאושרת, או תאר שוה לו או גבוה ממנו;

או עמד בבחינה שנתאשרה ע״י המנהל במקצועות הנלמדים בבית ספר ולימד כדי הנחת דעתו של המנהל בבית ספר או בכתה מן המדרגה המסויימת לא פחות משלוש שנות לימוד.

@ 29. הסמכות לפטור מהוראות תקנה 28

למרות כל דבר האמור בתקנה 28 והקובע את ההפך, יוכל המנהל במקרים יוצאים מן הכלל לרשם, בלי בחינה, בתור מורה מוסמך לבי״ס גבוה או תיכוני כל אדם אשר לפני ה־31 באוגוסט, 1932, הורה בכתות תיכוניות בלבד או בעקר באותן כתות לא פחות משלש שנות למוד, או שקבל תואר אקדימאי גבוה מאוניברסיטה בעלת רמה גבוהה.

@ 30. רשום בתור מורה מוסמך למקצוע מיוחד

רשאי המנהל לרשום כל אדם בתור מורה מוסמך למקצוע מיוחד עפ״י תקנה 12(ב) לאחרי שיבחן את הכשרותיו.

@ 31. רשיונות זמניים ומיוחדים למורים מוסמכים

רשיון זמני ומיוחד שניתן או שחודש לבעל רשיון תמידי ירשם על גבי רשיונו.

חלק ד׳ – רשות חנוך מקומית

@ 32. הרכבתה באזורי עיריות ומועצות מקומיות ובאזורי כפרים

פרט למותנה בתקנות 42 ו־50 יהא ועד חנוך של רשות חנוך מקומית מורכב מלא יותר משלשה עשר חבר באזור עיריה או באזור של מועצה מקומית ולא יותר משבעה חברים באזור כפר.

@ 33. חברים נבחרים

לא יותר מחמשה חברי עיריה או מועצה מקומית ולא יותר משלשה חברים מבין חברי רשות הכפר יהיו חברי הועד, ויבחרו ע״י רשות החנוך המקומית.

@ 34. חברים ממשלתיים (תיקון: תש"ח)

הממונה על המחוז ימנה לא יותר מחמשה מתוך האנשים דלקמן בתור חברים ממשלתיים של ועד החנוך של העיריה או של המועצה המקומית ולא יותר משלשה אנשים כאלה בתור חברים לועד החנוך של רשות הכפר: –

(א) פקיד גבוה מההנהלה הכללית;

(ב) מפקח החנוך הערבי של המחוז;

(ג) מפקח החנוך היהודי של המחוז;

(ד) המנהל של בית ספר צבורי ערבי באזור, שיתמנה מטעם המנהל;

(ה) המנהל של בית ספר צבורי יהודי באזור, שיתמנה מטעם המנהל.

@ 35. חברים נספחים (תיקון: תש"ח)

באישורו של הממונה על המחוז ובאישור רשות החינוך המקומית יוכל ועד חנוך לספח אליו לא יותר משלשה אנשים נוספים שאינם חברים לרשות המקומית.

@ 36. אזורים דו־לשוניים (תיקון: תש"ח)

באותם האזורים שיקבע שר החינוך והתרבות יהיו שני ועדי חנוך ליד רשות החנוך המקומית; האחד יהא הועד הערבי שע״י רשות החנוך המקומית והוא ינהל בתי ספר ערבים בלבד, והשני יהא הועד היהודי שע״י רשות החנוך המקומית והוא ינהל בתי ספר עבריים בלבד.

@ 37. ועד ערבי וועד יהודי

ועד ערבי או יהודי שיורכב עפ״ תקנה 36 יהיו בו לא יותר מתשעה חברים.

@ 38. חברים נבחרים

לא יותר מארבעה חברים של רשות החנוך המקומית יהיו חברי הועד. אלה יהיו ערבים – בועד החנוך הערבי, או יהודים – בועד החנוך היהודי, והם יבחרו על ידי רשות החנוך המקומית.

@ 39. חברים ממשלתיים בועד הערבי (תיקון: תש"ח)

הממונה על המחוז יוכל למנות את הפקידים דלקמן כחברים לועד ערבי שנתכונן עפ״י תקנה 36 –

(א) פקיד גבוה בהנהלה הכללית;

(ב) מפקח החנוך הערבי במחוז;

(ג) מנהל בית ספר צבורי ערבי באזור, שיתמנה מטעם המנהל.

@ 40. חברים ממשלתיים בועד היהודי (תיקון: תש"ח)

הממונה על המחוז יוכל למנות את הפקידים דלקמן כחברים לועד יהודי שנתכונן עפ״י תקנה 36 –

(א) פקיד גבוה בהנהלה הכללית;

(ב) מפקח החנוך היהודי במחוז;

(ג) מנהל בית ספר צבורי יהודי באזור, שיתמנה מטעם המנהל.

@ 41. חברים נספחים (תיקון: תש"ח)

באשור הממונה על המחוז ובאשור הרשות המקומית יוכל ועד ערבי או ועד יהודי לספח אליו לא יותר משני חברים נוספים שלא מבין חברי הרשות המקומית.

@ 42. חבר נוסף (תיקון: תש"ח)

אם באזור של רשות חנוך מקומית יש בית ספר צבורי או קבוצת בתי ספר צבוריים שביסודם או בהחזקתם משתתפת אגודה המנהלת רשת פיקוח על בתי הספר שלה מאושרת מטעם המנהל, תוכל האגודה באישור המנהל ובאישור הממונה על המחוז למנות מפקח או פקיד אחר כחבר לועד המתאים שע״י רשות החנוך המקומית: החבר שנתמנה כך יהא נוסף על החברים שנבחרו, נתמנו ונספחו בהתאם לתקנות 32 עד 41.

@ 43. ועדים משותפים (תיקון: תש"ח)

לשם הדיון בענינים הנוגעים גם לבתי ספר ערבים וגם לבתי ספר יהודים והנהלתם באזור שיש בו שני ועדים, על רשות החנוך המקומית ועל הממונה על המחוז למנות מבין חברי הועדים ועד משותף שיורכב כמותנה בתקנות 32, 33 ו־34, ובאישורם של הממונה על המחוז ורשות החנוך המקומית יוכל הועד המשותף לספח אליו שלשה חברים נוספים מבין החברים הנספחים של הועד הערבי ושל הועד היהודי, אם יש לועדים אלה חברים נספחים.

@ 44. ועדות־משנה (תיקון: תש"ח)

בהתחשב עם תקנה 45 ובאישורו של הממונה על המחוז תוכל רשות חנוך מקומית לבחור ועדת משנה מבין חברי ועד החנוך או מבין חברי הועד הערבי או הועד היהודי, כפי שיהיה מתאים, אשר תפקח על בית ספר צבורי או קבוצת בתי ספר צבוריים הנתמכים ע״י קרן דתית או על ידי מס שהוטל עפ״י פקודת העדות הדתיות (ארגונן).

@ 45. ייסוד ועדות משנה

חברים שנתמנו לועדת־משנה שנוסדה על מנת לפקח על בתי ספר צבוריים ערבים יהיו ערבים, וחברים שנתמנו לועדת־משנה שנוסדה על מנת לפקח על בתי ספר צבוריים עברים יהיו יהודים.

@ 46. חברים נספחים לועדות משנה

ועדת־משנה תוכל לספח אליה לא יותר משני חברים נוספים, אך ספוח זה לא יעשה אותם חברים לרשות חנוך מקומית.

@ 47. מנהלי בתי ספר וחברים ממשלתיים ביחסם לועדות משנה

מנהל בית ספר ערבי או מנהל בית ספר עברי שהוא חבר לועד חנוך מקומי יוכל להיות חבר לועדת המשנה המתאימה ואם נתמנה כך – יהא זכאי בהצבעה; יתר חברי ועד החנוך המקומי הממשלתיים, או סגניהם, יוכלו להשתתף בכל אספה של ועדת־המשנה אך לא יהיו זכאים להצביע, אם אינם חברים בה.

@ 48. ממלאי־מקום של חברים ממשלתיים (תיקון: תש"ח)

בהתחשב עם הוראות תקנה 57, יוכל כל חבר ממשלתי של ועד חנוך מקומי ליפות את כחו של פקיד מפקידי משרדו למלא את מקומו למשך אותה התקופה שהוא יקבענה:

בתנאי שגם אז יוכל החבר הממשלתי להשתתף בכל אספות הועד או ועדת המשנה.

@ 49. אין סגן חבר מצביע כשהחבר משתתף

אם משתתף חבר ממשלתי באספת הועד לא יוכל בא כחו להצביע באותה אספה.

@ 50. חברים ממשלתיים בלי זכות הצבעה (תיקון: תש"ח)

הממונה על המחוז, סגן הממונה על המחוז, מנהל משרד החינוך והתרבות, סגן מנהל משרד החינוך והתרבות, הרופא הממשלתי הראשי ומהנדס המחוז או סגניהם יוכלו להשתתף בכל אספה של ועד או ועדת־משנה אך הצבע לא יצביעו, בלתי אם כפי המותנה בתקנה 54.

@ 51. כמה זמן יכהנו החברים במשרתם (תיקון: תש"ח)

החברים הנבחרים של ועד או ועדת־משנה יכהנו במשרתם כל זמן שהרשות הבוחרת בהם מכהנת במשרה; חברים ממשלתיים יכהנו כל זמן שהם משמשים במשרותיהם הממשלתיות, ובהתחשב עם אישורם של הממונה על המחוז ושל רשות החנוך המקומית; וחברים נספחים – כל זמן שהרשות המספחת תרצה בכך.

@ 52. יו״ר של ועד או ועדת משנה

(1) אם נתמנה פקיד גבוה מההנהלה הכללית להיות חבר בועד או בועדת־משנה, יהיה הוא היו״ר בתוקף משרתו.

(2) אם אין שם פקיד גבוה מההנהלה הכללית, הרי ראש העיריה או נשיא אחר של רשות החנוך המקומית, אם הוא חבר בועד או בועדת־משנה, יהא יו״ר בתוקף משרתו.

(3) אם אין יו״ר בתוקף משרתו, הרי על הועד או על ועדת המשנה לבחור מבין חבריהם יו״ר שבדרך כלל ישב ראש בכל האספות; מנהל בית ספר לא יהיה זכאי להבחר כיו״ר.

(4) למרות ההוראות שנקבעו בסעיפים־קטנים (1), (2) ו־(3), הרי הפקיד הממשלתי הגבוה ביותר מההנהלה הכללית המשתתף באיזו אספה הוא שישמש יו״ר לאותה אספה.

@ 53. סגן היו״ר מ״מ היו״ר

סגן היו״ר יבחר ע״י הועד או ע״י ועדת המשנה מבין חבריהם, בתנאי שמנהל בי״ס לא יהיה כשר לכך; בהעדר היו״ר או פקיד גבוה מההנהלה הכללית ישב סגן היו״ר כיו״ר באספת הועד; אם נעדרו היו״ר וסגן היו״ר, יבחר ממלא מקום ליו״ר באספה.

@ 54. סמכות ההצבעה של היו״ר

בכל אספה של ועד או ועדת־משנה תהיה ליו״ר האספה ההיא, אם הוא חבר בעל זכות הצבעה, גם זכות הצבעה רגילה וגם זכות הצבעה מכרעת, אבל אם איננו חבר בעל זכות הצבעה תהיה לו רק זכות הצבעה מכרעת.

@ 55. מנין חוקי (quorum)

בועד שנוצר עפ״י תקנה 32 או 43 יהוו חמשה חברים הזכאים להצביע מנין חוקי באזור עיריה או באזור מועצה מקומית, ושלשה חברים יהוו מנין חוקי באזור של כפר; בועד שנוצר עפ"י תקנה 36 יהוו מנין חוקי ארבעה חברים הזכאים להצביע.

@ 56. בוחרין או ממנין בא־כח כשנעדר חבר לזמן ארוך (תיקון: תש"ח)

אם נראה לרשות החנוך המקומית שאיזה חבר של ועד או ועדת־משנה לא יוכל מסבה מספקת, כגון מחלה או העדר מישראל, להשתתף באספות במשך תקופה ארוכה, יש לבחור, למנות או לספח בא כח לתקופת העדרו של החבר באותו האפן שבו נבחר, נתמנה, או סופח החבר הנעדר שבמקומו הוא בא.

@ 57. מורה לא יוכל להיות חבר

שום מורה בכל בית ספר שהוא בתוך אזור רשות החנוך המקומית לא יבחר, לא יתמנה ולא יספח כחבר, או כסגן־חבר של ועד או כל ועדת משנה;

בתנאי שהמנהל של בי״ס צבורי שהנהו חבר ממשלתי יוכל, אם יעדר מסבה שלא תהיה לו שליטה עליה, למנות מורה באותו בי״ס בתור ממלא מקומו עפ״י תקנה 48.

@ 58. הודעה על האספות

ליו״ר ועד או ועדת משנה תהיה הסמכות לקרוא לאספה בכל עת, בתנאי שישלח לכל חבר בעל זכות הצבעה הודעה בכתב על דבר אספה כזאת לא יאוחר מעשרים וארבע שעה לפני האספה.

חלק ה׳ – תפקידיה של רשות חנוך מקומית

@ 59. תפקידיה של רשות חנוך מקומית (תיקון: 1943, תש"ח)

לבקשת המנהל ובהתחשב עם הוראות תקנה 63, תמלא רשות החנוך המקומית את התפקידים דלקמן ביחס לכל בי״ס צבורי באזורה: –

(א) תספיק ע״י קניה, שכירות או באפן אחר אדמה לבניני בתי ספר ולמגרשי משחקים;

(ב) תשכור, תבנה, תתקן ותשנה בניני בתי ספר;

(ג) תסדר מגרשי משחקים;

(ד) לסדר הספקת מים מספקת בלא תשלום;

(ה) תסדר נוחיות ומכשירים סניטריים והיגיינים;

(ו) תקצה לתלמידים עניים מספר מקומות שיהא מספיק, לדעת המנהל, בלי תשלום שכר למוד;

(ז) תתן חנם לתלמידים עניים את הספרים, החמרים והמכשירים שיקבעו ע״י המנהל;

(ח) תספיק לכל מקום מכשירים ורהיטים של בתי־ספר עפ״י הפירוטים המאושרים ע״י המנהל;

(ט) תספיק חבר־מורים שמספרם והכשרותיהם יהיו מספיקים לדעת המנהל;

(י) תשלם את משכורת כל המורים שאינם פקידים ממשלתיים בעלי פנסיה;

(יא) תשלם לאוצר המדינה לזכות כל מורה שאינו פקיד ממשלתי בעל זכות פנסיה תרומת פנסיה שתקבע ע״י המנהל.

@ 60. מסי חנוך יוטלו ע״י רשויות מקומיות (תיקון: תש"ח)

(((תקנה זו בוטלה מכללה לפי הפרק השלישי לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949):))

רשות חנוך מקומית תוכל להטיל באישורו של הממונה על המחוז מס חנוך שיועמס נוספות על כל מס או מעשר שהוטל ונגבה ע״י הממשלה או הרשות המקומית עפ״י הוראות כל חק הנוהג מזמן לזמן.

@ 61. הטלתם וכו׳ של מסי חינוך

(((תקנה זו בוטלה מכללה לפי הפרק השלישי לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949):))

כל מסי החנוך יוטלו ע״י הרשות המקומית ויגבו בשמה ע״י הפקידות הגובה את כל המסים והמעשרות שמס החנוך הנ״ל הועמס נוספות עליהם.

@ 62. מה יעשה בשכר הלמוד

(((תקנה זו בוטלה מכללה לפי הפרק השלישי לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949):))

שכר הלמוד הנגבה ע״י כל ועדת משנה ישולם לבנק שנתאשר ע״י רשות החנוך המקומית ויוצא לצרך בתי הספר הנתונים להנהלת אותה ועדת המשנה בלבד.

@ 63. החזקת בתי ספר של עדה

בהתאם לסעיף 11(3) מן הפקודה תוכל רשות חנוך מקומית לחתום על הסכם להחזקת בית ספר של עדה בתנאים אלה: –

(א) ועד להנהלת עסקי בית הספר יתמנה ויורכב מחמשה חברים אשר שלשה מהם יוצעו ע״י בעל בית הספר וחבר אחד יוצע ע״י רשות החנוך המקומית; מי שהוצע ע״י רשות החנוך המקומית צריך להיות חבר העדה המשתתף בועד החנוך המתאים, אם יש בועד החנוך חבר כזה;

(ב) ועד ההנהלה יבחר מתוכו יו״ר שיהא הממונה על בית הספר;

(ג) בית הספר ירשם ע״י המנהל כבית ספר צבורי;

(ד) בנין בית הספר והמגרשים יוחזקו על חשבון הבעלים והספקת שאר הוצאות בית הספר תהיה כפי שיסודר בין רשות החנוך המקומית ובין המנהל, בהתחשב עם הוראות פסקה (ח);

(ה) אם ישנם בבית הספר מקומות פנויים שלא נתמלאו ע״י בני העדה, יקובלו ילדים מיתר העדות האחרות עד למספר שלא יעלה על עשרים וחמשה אחוזים למאה מהמספר הכולל של התלמידים, מלבד אם הוסכם אחרת ע״י ועד ההנהלה;

(ו) שום תלמיד לא יהא נדרש להשתתף בלמוד מקצוע הדת אם אביו או אפוטרופסו דרשו בפירוש שלא ישתתף בכך;

(ז) לתלמידים מעדות אחרות תהא הרשות לשמוע לקח בדתם הם במשך השעות שהוקצו להוראות הדת;

(ח) משכורות המורים המלמדים דת בלבד תשולמנה ע״י עדותיהם;

(ט) אם רוצים לא פחות מחמשה עשר תלמיד מבני עדה אחרת או עדות אחרות להשתתף בשעורי הדת עפ״י תכנית הלמודים הממשלתית, או עפ״י תכנית מאושרת אחרת, ואם יש מורה מתאים לכך מבין מורי בית הספר, יורה אותו מורה את הדת בבית־הספר.

@ 64. עונשין (תיקון: תשכ״ח–2, תשכ״ח–3)

בעליו או מנהלו של בית ספר שפרסם או הרשה פרסום כנזכר בתקנה 4א בניגוד להוראות אותה תקנה, דינו – מאסר חודש או קנס 500 לירות, בעבור כל פרסום כאמור.

התוספת הראשונה

(((תקנה 3)))

טופס בקשה לרישום בית ספר או לרשיון להעביר בית ספר או לרשיון להתקין תוספות או שנויים בבית הספר

@ (תיקון: תש"ח, תשי"ב) : (((הטופס הושמט)))

התוספת השניה

(((תקנה 10)))

טופס בקשה להרשם כמורה ולקבלת רשיון (או לקבלת רשיון) להורות בבתי ספר צבוריים ונתמכים

@ (תיקון: תש"ח) : (((הטופס הושמט)))

התוספת השלישית

(((תקנה 12)))

@ : מקצועות מיוחדים שאפשר ליתן רשיונות עבורם: –

(א) הוראה דתית בעקריה של איזו כת דתית.

(ב) כל שפה שהיא.

(ג) כל אמנות, מלאכה או מקצוע של מלאכה.

(ד) עבודת מחט.

(ה) תורת משק הבית.

(ו) התעמלות.

(ז) חקלאות.

תוספת רביעית (תיקון: תשי״ב, תשכ״א–2, תשכ״ז)

((תקנה 3(ג)))

טופס בקשה לרישום בית ספר על־יסודי

@ : (((הטופס הושמט)))