מקור:תקנות-שעת-חירום (עיבוד אדמות מוברות)

<שם> תקנות-שעת-חירום (עיבוד אדמות מוברות), תש"ט-1948 <שם אחר> פקודת הארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (עיבוד אדמות מוברות), תש"ט-1948

תקנות-שעת-חירום לעיבוד אדמות מוברות ולשימוש במקורות מים בלתי מנוצלים

עריכה

<מאגר 2158910 תיקון 0>

<מקור> ((ע"ר תש"ט, תוס' ב', 3|תקנות-שעת-חירום לעיבוד אדמות מוברות|0027)); ((תוס' א, 94|פקודת הארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (עיבוד אדמות מוברות)|0041)); ((ס"ח תשי"א, 26|תיקון|1:209841)); ((תשכ"ו, 62|תיקון|6:209842)); ((תשמ"ד, 94|חוק לביטול דינים שנושנו|10:210144)).

<מבוא> ((לפי סעיף 1 לפקודת הארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (עיבוד אדמות מוברות), תש"ט-1949, תקפן של תקנות-שעת-חירום (עיבוד אדמות מוברות), תש"ט-1948 הוארך עד שתפורסם הכרזה של מועצת-המדינה הזמנית, בהתאם לסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כי חדל מצב החירום להתקיים. לפי סעיף 1 לחוק לביטול דינים שנושנו, התשמ״ד–1984, תקנות-שעת-חירום (עיבוד אדמות מוברות), תש"ט-1948 בוטלו ביום 30.3.1984.))

@ 1. פירושים

בתקנות אלה -
- "אדמה" פירושה אדמה מכל סוג שהוא, פרט לאדמה בתחום עירוני לפי כוונת פקודת העיריות, 1934, וכוללת מטע וכל דבר מחובר לאדמה המשמש או המסוגל לשמש לעיבוּדה, וכן המים הראוּיים לעיבוד האדמה;
- "אדמה מוברה" פירושה אדמה הראויה לתת יבול, ואשר לדעת שר החקלאות עזובה ללא עיבוד;
- "בעל אדמה" כולל אדם הידוע ברבים כבעל אדמה;
- "יבול" כולל תבואות, פירות וירקות מכל הסוגים;
- "מים הראויים לעיבוד האדמה" פירושם המים הנמצאים על אותה אדמה, או בתוכה, או עוברים בה, או משמשים כרגיל להשקאת האדמה, וכוללים קידוחים, בארות, מעיינות, צינורות, בריכות ומיכלי מים אחרים המפיקים או מכילים מים כאלה או שמים כאלה עוברים בהם;
- "מעבד" פירושו אדם שאדמה מוברה נמסרה לו לעיבוד בהתאם לתקנות אלה, וכולל את שר החקלאות אם הוא בעצמו מעבד אדמה מוברה בהתאם לתקנה 7(א);
- "עיבוד" פירושו הפעולות הדרושות להוצאת יבול מהאדמה לפי שיטה שבעיני שר החקלאות תיראה כיעילה, וכולל את הפעולות הדרושות למניעת התנוונותו של מטע.

@ 2. התראה לבעל אדמה מוברה

(א) שר החקלאות רשאי להתרות בבעל אדמה מוברה, שיעבד את האדמה, או ידאג לעיבודה.
(ב) ההתראה תהיה בכתב, חתומה על ידי שר החקלאות, ואפשר לפרסמה באחת הדרכים הבאות, כפי ששר החקלאות ימצא למתאים בכל מקרה ומקרה:
(1) על ידי מסירה לבעל אדמה; או
(2) על ידי הדבקה במקום מגוריו של בעל האדמה, או - אם מקום מגוריו של בעל האדמה לא ידוע - במקום, או בקרבת המקום, בו התגורר לאחרונה; או
(3) על ידי הדבקה במקום בולט באדמה או בכניסה אליה; דרך פרסום זו כוחה יפה גם במקרה שבעל האדמה אינו ידוע.
(ג) אין לפסול פעולה בנוגע לאדמה מוברה שנעשתה בהתאם לתקנות אלה, בטענה שההתראה לא הגיעה לידיעת בעל האדמה.

@ 3. התנגדות

בעל האדמה המוברה רשאי לפנות תוך 14 יום מפרסום ההתראה, לשר החקלאות לפי כתובת שתצויין לשם כך בהתראה, ולהמציא לו הוכחות שכבר התחיל, או עומד להתחיל בהקדם האפשרי, בעיבוד האדמה המוברה ושימשיך בעיבוד זה.

@ 4. קבלת אדמה מוברה לחזקת שר החקלאות

אם בעל האדמה לא פנה לשר החקלאות כאמור בתקנה 3, או אם שר החקלאות לא שוכנע שבעל האדמה התחיל, או עומד להתחיל בעיבוד האדמה, או ימשיך בעיבודה, רשאי שר החקלאות לקבל את האדמה המוברה לחזקתו, כדי להבטיח את עיבודה.

@ 5. תקופת החזקה

(א) שר החקלאות לא יחזיק באדמה מוברה ולא ימסרנה לעיבוד משך תקופה העולה על חמש שנים מיום קבלת האדמה לחזקתו.
(ב) קיבל שר החקלאות אדמה מוברה לחזקתו, או מסרה לעיבוד, אין הוראות פקודת העברת קרקעות (((פרק פ"א))) חלות על קבלת חזקה ומסירה לעיבוד כאלה.

@ 6. הודעה על קבלת החזקה; רשימת אדמות מוברות

(א) שר החקלאות יודיע לבעל אדמה מוברה את דבר קבלתה לחזקתו, בדרך שימצאנה למתאימה בכל מקרה ומקרה, וינהל רשימה של האדמות המוברות שקיבל לחזקתו, ובה תיאור האדמות לפרטיהן.
(ב) הרשימה תתנהל במשרד החקלאות ותהיה פתוחה לעיון, חינם אין כסף, בפני כל אדם המעונין באדמה.

@ 7. עיבוד אדמות מוברות

לשם הבטחת עיבודה של אדמה מוברה אשר קיבל לחזקתו, רשאי שר החקלאות לנהוג באחד משני האופנים הבאים:
(א) לעבד את האדמה בעצמו, באמצעות פועלים שהוא יעסיקם; או
(ב) למסור את האדמה, לשם עיבוּדה, לאדם אחר.

@ 8. נאמנות

(א) שר האוצר ישמש בתור נאמן עבור בעל האדמה המוברה והרכוש האחר, ששר החקלאות קיבל לחזקתו לפי תקנות אלה.
(ב) שר האוצר רשאי להעביר את סמכויותיו לפי תקנת משנה (א) לאדם אחר, כולן או מקצתן.

@ 9. הסכמי עיבוד

התנאים שלפיהם תימסר אדמה מוברה לעיבוד בהתאם לתקנה 7(ב), ייקבעו בהסכם בכתב, אשר ייעשה בין שר החקלאות, המעבד ושר האוצר בתור נאמן עבור בעל האדמה.

@ 10. הכנסה מאדמה מוברה

(א) בעל האדמה זכאי לכל ההכנסה הנקיה שתתקבל מן המעבד בהתאם להסכם העיבוד האמור.
(ב) פרט לאמור בתקנת משנה (א), אין בעל האדמה זכאי לפיצוי או תשלום בעד השימוש באדמתו על ידי המעבד.

@ 11. יבול אדמה מוברה

(א) כל היבול אשר אדמה מוברה נותנת הודות לעיבודו של מעבד, יהיה רכושו של המעבד, ואין לכל אדם אחר זכויות בו.
(ב) מבלי לפגוע באמור בתקנת משנה (א), יכול שר החקלאות, בסוף העונה, להעניק לבעל האדמה חלק מיבול האדמה, או מערך יבולה; גודל החלק או ערכו ייקבע על ידי שר החקלאות.

@ 12. שימוש במים

במשך תקופת העיבוד, תוך שמירה על הוראות ההסכם שייערך לפי תקנה 9, תהיה למעבד הזכות להשתמש במים הראויים לעיבוד האדמה.

@ 13. שימוש בכלי עבודה וכו'

(א) לשר החקלאות, או למעבד אחר באישורו בכתב של שר החקלאות, תהיה הזכות להשתמש, במשך תקופת העיבוד, בבנינים, מכונות, כלי רכב, בעלי חי, מיתקנים, מכשירים ויתר כלי עבודה, כולם או מקצתם, הנמצאים על האדמה המוברה והמשמשים כרגיל לצרכי עיבודה.
(ב) תמורת השימוש בדברים אלה ישלם המעבד לבעליהם פיצוי בשיעור שייקבע בכל מקרה ומקרה על ידי הועדה שתוקם לפי תקנה 21.

@ 14. השקעת עבודה וכספים

אם שר החקלאות, או מעבד אחר באישורו בכתב של שר החקלאות, השקיע עבודה או כספים בקשר לאדמה מוברה למען אחת המטרות הבאות או כמה מהן:
(א) הכנת כרבּים, זיבול, חריש עמוק, השקאה, טיפול במטע או פעולות דומות לאלה;
(ב) תיקונים ושכלולים טכניים הדרושים לעיבוד האדמה המוברה;
(ג) הקמת בניני קבע או בנינים ארעיים לצרכי עיבוד האדמה או שיכון האנשים המעבדים אותה;
(ד) השבחת הקרקע, המים או המטע בכל דרך אחרת -
תקבעה ועדה שתוקם לפי תקנה 21, אחרי גמר תקופת העיבוד, אם, ובאיזה סכום, השקעות אלה מביאות תועלת גם לבעל האדמה, ותחייב את בעל האדמה לשלם את אותו הסכום למעבד.

@ 15. פקודת האריסים (הגנה) אינה חלה

הוראות פקודת האריסים (הגנה) (((פרק ל"ח))) לא תחולנה על אדמות מוברות המעובדות לפי תקנות אלה, והמעבד לא יהיה זכאי להגנה הניתנת לפי הוראות אותה פקודה.

@ 16. אמצעי עיבוד חקלאי בלתי מנוצלים

(א) שר החקלאות רשאי לקבל לחזקתו, למשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים, כל בעל חי, מכונה, מכשיר או כלי המתאימים לשמש לצרכי חקלאות, וכל בנין בשטח כפרי, אשר אינם משמשים את צרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור, ואינם מנוצלים, לדעתו, במידה מספקת, ולהשתמש בהם בדרכים ובתנאים שייראו לו לצרכי עיבוד אדמות מוברות, תמורת תשלום פיצוי לבעליהם בשיעור שייקבע בכל מקרה ומקרה על ידי ועדה שתוקם לפי תקנה 21.
(ב) קיבל שר החקלאית בנין בשטח כפרי לחזקתו לפי תקנת משנה (א), אין הוראות פקודת העברת קרקעות (((פרק פ"א))) חלות על קבלת חזקה כזאת.

@ 17. מקורות מים בלתי מנוצלים

(א) שר החקלאות רשאי לקבל לחזקתו, למשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים, מקורות מים ומיתקני מים, שלדעתו אינם מנוצלים במידה מספקת ולהשתמש בהם לצרכי חקלאות בדרכים ובתנאים שייראו לו.
(ב) בעל מקור המים או מיתקן המים רשאי, תוך החודש השנים עשר, העשרים וארבעה, השלושים וששה והארבעים ושמונה להחזקתם על-ידי שר החקלאות, לפנות לועדה שתוקם לפי תקנה 21, בבקשה כי מקור המים או מיתקן המים יוחזרו לחזקתו, בשלמותם או בחלקם, מאחר שהוא נזקק להם לצרכי חקלאות במשקו. הועדה תחליט בדבר החזרת מקור המים או מיתקן המים לחזקת המבקש, אם, ובמידה תשוכנע כי החזרת החזקה דרושה לו למטרה האמורה.
(ג) בעל מקור המים או מיתקן המים יהיה זכאי להכנסה הנקיה שתתקבל מהשימוש במקור המים או במיתקן המים, ולא יהיה זכאי לכל פיצוי אחר עבור השימוש בהם. חשבון ההכנסה ייעשה מדי ששה חדשים מיום קבלת מקור המים או מיתקן המים לחזקת שר החקלאות, או לתקופות יותר קצרות.
(ד) קיבל שר החקלאות מקור מים או מיתקן מים לחזקתו, אין פקודת העברת קרקעות (((פרק פ"א))) חלות על קבלת חזקה כזאת.

@ 18. קידוחים

(א) שר החקלאות רשאי לגמור קידוחים בלתי גמורים, ולתכלית זו לקבל לחזקתו מכונות, מכשירים וכלים, תמורת תשלום דמי שימוש לבעליהם בשיעור שייקבע בכל מקרה ומקרה על ידי הועדה שתוקם לפי תקנה 21,
(ב) לאחר שאדמה בה הושלמה עבודת קידוח בהתאם לתקנה זו הוחזרה לבעליה, תקבע הועדה שתוקם לפי תקנה 21, אם, ובאיזה סכום, עבודות הקידוח שנעשו על ידי שר החקלאות מביאות תועלת גם לבעל האדמה, ותחייב את בעל האדמה לשלם את אותו הסכום לשר האוצר. חוב זה יהווה מאליו שעבוד ראשון על המיתקן שהוקם או הושלם בעבודות קידוח אלה ועל השטח שעליו הוקם או הושלם.

@ 19. תשלומים

(א) כל התשלומים וטובות ההנאה אשר בעל אדמה מוברה או בעל רכוש אחר זכאי להם בהתאם לתקנות 10, 11 ו-13 ישולמו ויימסרו לשר האוצר. כל התשלומים המגיעים מבעל מה מוברה למעבד בהתאם לתקנה 14 ישולמו למעבד על ידי שר האוצר, אולם רק עד לגבול ההכנסה הנקיה שנתקבלה על ידו בקשר לאותה אדמה.
(ב) שר האוצר רשאי למכור כל חלק של היבול אשר נמסר לו בהתאם לתקנה 11(ב).
(ג) אם בגמר החזקה של כל רכוש ששר החקלאות קיבל לחזקתו לפי תקנות אלה, נשאר בידי שר האוצר עודף של הכנסה נקיה בקשר לאותו הרכוש, ייזקף העודף לזכות בעל הרכוש.
(ד) כל סכום שמגיע למעבד מבעל האדמה לפי תקנות אלה, ולא סולק לו בסוף תקופת החזקה בהתאם לתקנת משנה (א), רשאי המעבד לגבותו מבעל האדמה, וחוב זה יהווה מאליו שעבוד ראשון על אותה אדמה.

@ 20. החזרת דברים בתום תקופת החזקה

(א) כל אדמה מוברה וכל דבר אחר אשר נמצא ברשות שר החקלאות בתוקף תקנות אלה, יוחזר בתום תקופת החזקתו לאדם אשרי רשאי להחזיק בו באותו זמן.
(ב) ועדה שתוקם לפי תקנה 21, תקבע אם, ואיזה סכום, יש לשלם לבעלים עבור כל דבר שנמסר לחזקת מעבד לפי תקנות אלה ואשר אבד, הושחת, או קולקל (פרט לפחת רגיל) בתקופת החזקה, ותקבע מי חייב בתשלום אותו סכום.
(ג) הועדה תתחשב במסיבות כל מקרה ומקרה ולא תקבע תשלום לבעלים עבור דבר שאבד, הושחת או קולקל, אם במסיבות המקרה אין החוק מטיל אחריות על שוכר כלפי משכיר עבור אבידה, השחתה או קלקול כזה.

@ 21. ועדות (תיקון: תשכ"ו)

(א) תוקמנה ועדות שכל אחת מהן תהיה מורכבת משלושה חברים אשר יתמנו על ידי שר המשפטים בהתיעצות עם שר החקלאות ושר המיעוטים, מהם אחד בעל נסיון או השכלה חקלאית שישמש יושב-ראש הועדה, ושני נציגי ציבור.
(ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה בנושא הערעור רשאי לערער עליה לפני בית-המשפט המחוזי; לענין הגשת הערעור ובכל הנוגע להוצאה לפועל, דינן של החלטות הועדה כדין פסקי-דין של בית-משפט שלום במשפטים אזרחיים; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות הקובעות סדרי דין בערעורים לפי תקנת-משנה זו.
(ג) אם אדמה מוברה או איזה רכוש אחר, העובר לחזקתו של שר החקלאות, בהתאם לתקנות אלה, הוחכר או הושכר על ידי בעליו, למשך כל תקופת החזקה של שר החקלאות, או חלק ממנה, תחלק הועדה בין הבעל ובין החוכר או השוכר כל סכום או יבול המגיע לבעל האדמה, וכל סכום המגיע ממנו בהתאם לתקנות אלה כפי שהועדה תמצא לנכון, ותזכה או תחייב אותם בהתאם לכך.

@ 22. איסור שימוש באדמה מוברה ללא רשות שר החקלאות

(א) לא יתפוס אדם, לא יעבד ולא ישתמש שלא בהתאם לתקנות אלה, באדמה מוברה, מקור מים או מיתקן מים או רכוש אחר ששר החקלאות קיבל לחזקתו, מבלי שנטל מקודם רשות בכתב מאת שר החקלאות.
(ב) כל העובר על הוראות תקנה זו, דינו מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה לירות, או שני הענשים כאחד.

@ 23. סילוק יד אדם המשתמש באדמה מוברה ללא רשות

(א) כל אדם התופס, מעבד או משתמש שלא בהתאם לתקנות אלה באדמה מוברה, או ברכוש אחר ששר החקלאות קיבל לחזקתו לפי תקנות אלה, מבלי שנטל לכך מקודם רשות בכתב מאת שר החקלאות, רשאי שר החקלאות להתרות בו בכתב שיפנה את האדמה או הרכוש האחר תוך שבעה ימים מיום מסירת ההתראה. אם האדם שאליו הופנתה ההתראה, אינו ממלא אחריה תוך הזמן הקצוב, תסולק ידו מהאדמה, או הרכוש, ולתכלית זו על המשטרה לפעול לפי הוראות שר החקלאות, ובשעת הצורך היא רשאית להשתמש בכוח לסילוק ידו של אותו אדם.
(ב) הוראות תקנה זו חלות גם כשאדם תפס, עיבד או השתמש באדמה מוברה, או ברכוש אחר, עוד לפני עברם לחזקת שר החקלאות, או לפני פרסום תקנות אלה.

@ 24. אישור פעולות קודמות

שר החקלאות רשאי לאשר פעולות, כולן או מקצתן, הקשורות בעיבוד אדמה מוברה, שנעשו על ידי אדם ללא רשות לפני או אחרי היכנס התקנות האלה לתקפן, ולהורות שהוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, תחולנה על היבול שהאדמה תתן כתוצאה מפעולות אלה, על רכוש ממין הרכוש הנזכר בתקנה 13, ועל השקעות ממין ההשקעות הנזכרות בתקנה 14, כאילו נמסרה האדמה לאותו אדם לעיבוד לפי תקנה 7(ב).

@ 24א. העברת סמכויות (תיקון: תשי"א)

שר החקלאות רשאי להעביר כל סמכות מסמכויותיו לפי תקנות אלה לאדם או לועדה שימונו על ידיו לשם כך.

@ 25. שם

לתקנות אלה ייקרא "תקנות-שעת-חירום (עיבוד אדמות מוברות), תש"ט-1948".

<פרסום> ח' בתשרי תש"ט (11 באוקטובר 1948) <חתימה> אהרן ציזלינג שר החקלאות