מקור:פקודת המלט

<שם> פקודת המלט, 1944 (תיקון: תשי"ג) <שם קודם> פקודת מלט פורטלנד, 1944

פקודה הקובעת הוראות להסדרת ייצורו ומכירתו של מלט ולהטלת בלו עליו. (תיקון: תשי"ג)

<מאגר 2000940 תיקון 545715>

<מבוא> הנציב העליון לפלשתינה (א"י) מחוקק בזה, בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א"י) לאמור:-

((מכוח האמור בסעיפים 14 ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה "ישראל". סמכויות הנציב העליון הועברו לשר המסחר והתעשיה (ע"ר תש"ח, 22), ובנוסף לשר האוצר (י"פ תשי"ג, 897). לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש"ח-1948, כל מקום בו נאמר "פונט" הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש"ט-1949, כל מקום בו נאמר בחוק "עתון רשמי" ייקרא מעתה "רשומות". לפי תיקון מס' 2 לחוק השופטים, כל מקום בו נאמר "שופט שלום" ייקרא "שופט של בית משפט שלום".))

@ 1. השם הקצר (תיקון: תשי"ג)

פקודה זו תקרא (("))פקודת המלט, 1944((")).

@ 2. פירוש (תיקון: תש"ח, תשי"ג)

בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, אם לא יחייב ענין הכתוב פירוש אחר:-

- "מלט" פירושו - מלט מכל סוג שהוא;

- "מוברח", ביחס למלט, פירושו -

(א) כל מלט שהובא לתחומי המים הטריטוריאליים שלא עפ"י רשיון יבוא;

(ב) כל מלט שהובא, או שהוא בדרך הבאתו, לארץ שלא עפ"י רשיון יבוא ושלא דרך מקום-כניסה קבוע;

(ג) כל מלט שלא שולם עליו מס בלו (([במקור: מס אקסייז])) או מס-יבוא;

(ד) כל מלט המצוי ברשותו של כל אדם ואשר קבל אותו שלא בהתאם להוראות פקודה זו;

- "רשות מכס" כוללת כל פקיד מכס ובלו (([במקור: אקסייז])) וכל אדם הפועל מכחו;

- "מנהל" פירושו מנהל המכס והבלו (([במקור: מנהל המכס, האקסייז והמסחר]));

- "אמצעי הובלה" כולל כל בהמה, כלי-רכב, ספינה, אוירון או אמצעי-הובלה אחר שמובילים בו או עליו מלט ביבשה, בים או באויר.

@ 3. רשיון לייצור מלט (תיקון: תש"ח, י"פ תשי"ג)

(1) אסור לשום אדם ליצר, או לנסות ליצר, מלט ע"י כל תהליך שהוא בכל מקום שהוא בארץ, אלא אם כן קבל מאת שר המסחר והתעשיה או שר האוצר רשיון המתיר לו לעשות את הדבר הזה.

(2) הרשיון יהא כפוף לאותם תנאים ששר המסחר והתעשיה או שר האוצר יראה צורך להטילם בכל מקרה ומקרה.

(3) אסור לשום אדם להחזיק ברשותו מלט שיוצר בארץ שלא בהתאם לרשיון הניתן לפי סעיף זה.

@ 4. על קמעונאי לקבל מלט רק מבעל רשיון

אסור לשום קמעונאי של מלט להחזיק ברשותו כל מלט, זולת מלט שנוצר בארץ או שיובא לארץ ע"י בעל רשיון עפ"י פקודה זו.

@ 4א. משקלם של שקי מלט (תיקון: תשע"ד, תשע"ד-2)

(א) אדם המייצר מלט ומשווקו באריזות יארוז את המלט בין השאר בשקים שמשקלם אינו עולה על 25 קילוגרם.

(ב) קמעונאי המוכר מלט יאפשר לקונה לרכוש את המלט בין השאר בשקים שמשקלם אינו עולה על 25 קילוגרם.

@ 5. מס בלו (תיקון: תש"ח, י"פ תשי"ג)

מס בלו (([במקור: מס אקסייז])), באותו שיעור שיהיו שר המסחר והתעשיה או שר האוצר רשאים לקבעו בצו, ישולם על כל מלט המיוצר בארץ, פרט למלט המוצא לחו"ל ישר ע"י היצרן.

@ 5א. תחולת חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף) (תיקון: תשי"ג)

הוראות חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש"ט-1949, יחולו כאילו היתה פקודה זו אחד החוקים המפורטים בסעיף 1 לחוק האמור.

@ 6. רשיון להבאת מלט מחו"ל

(1) אסור לשום אדם להביא מלט לארץ אלא אם כן קבל מרשות המכס רשיון להביאו.

(2) אין להביא מלט לארץ אלא דרך מקומות-כניסה קבועים.

(3) מס המכס שישולם על היבוא יהא בשיעורים הקבועים עפ"י פקודת תעריף המכס והפיטורין, 1937, או עפ"י כל פקודה אחרת הקובעת מסי מכס.

@ 7. סמכות לבדוק ולחפש (תיקון: תשכ"ד)

כל פקיד מכס ובלו (([במקור: פקיד מכס ואקסייז])) או כל שוטר רשאי בכל עת ובלא כתב-הרשאה -

(א) להכנס לכל בנין מורשה לייצור מלט, ולחפש בו;

(ב) להכנס לכל בנין או מקום ולחפש בו, אם יש לו יסוד להאמין שמייצרים, מחזיקים או מוכרים בו מלט בניגוד להוראות פקודה זו;

(ג) לבדוק ולחפש בכל אמצעי הובלה או בכל משא הנישא בידי אדם או על בהמת-משא, אם יש לו חשד שהם מכילים מלט מוברח;

(ד) לעלות ולחפש, בחוף או במים הטריטוריאליים, או במימי נהרות ואגמים, בכל ספינה החשודה בהובלת מלט מתוך כוונת הברחה;

(ה) לבדוק כל רשיון שניתן עפ"י פקודה זו:

בתנאי שזכות הכניסה והחיפוש עפ"י סעיף זה אין להשתמש בה לגבי בית דירה, אלא אם כן נתקבל תחילה כתב הרשאה לכך מאת שופט של בית משפט שלום.

@ 8. סמכות לתפוס ולעכב (תיקון: תש"ח)

(1) כל מלט הצפוי להחרמה עפ"י פקודה זו, יהא מותר לכל פקיד מכס ובלו (([במקור: פקיד מכס ואקסייז])) או לכל שוטר לתפסו, וצריך לשימו בבית המכס הקרוב ביותר או בתחנת המשטרה הקרובה ביותר או באותו מקום-מבטחים אחר שיורה המנהל.

(2) כל ספינה או אמצעי-הובלה אחר הצפויים להחרמה עפ"י פקודה זו, יהא מותר לכל פקיד מכס ובלו (([במקור: פקיד מכס ואקסייז])) או שוטר לתפסם, ויש לשמרם באותו מקום שיורה המנהל.

@ 9. עברות ועונשין (תיקון: תש"ח, תש"ח-2)

(1) בעל רשיון ליצר מלט העובר על תנאי מתנאי הרשיון או על תקנה מתקנות שהתקינו עפ"י פקודה זו, יאשם בעברה וצפוי לו קנס בסך חמש מאות לירות.

(2) כל אדם המיצר או מנסה ליצר מלט בלא רשיון, או המחזיק ברשותו מלט שיוצר כך או המסתיר ביודעין, או עוזר ביודעין להסתרת מלט שיוצר כך, או המעורב בהעברת מלט כזה, אשם בעברה וצפוי לו קנס בסך 200 לירות לגבי כל עברה ועברה, וקנס בסך לירה אחת על כל קילוגרם או חלק של קילוגרם מלט שנתפס, ואם לא ישלם את הקנס יהא צפוי למאסר שנתים.

(3) כל אדם המתנגד לפקיד אגב מילוי תפקידו עפ"י סעיף 7 או סעיף 8, אשם בעברה וצפויים לו מאסר לששה חדשים או קנס בסך חמשים לירות או שני הענשים כאחד.

(4) כל אדם שנמצא ברשותו מלט מוברח, אשם בעברה ויהא צפוי לו קנס בסך מאה פרוטה על כל קילוגרם אם היתה כמות המלט שנמצאה ברשותו פחות מחמשים קילוגרם, ואילו אם היתה כמות המלט חמשים קילוגרם או יותר יהא צפוי לו קנס בסך חמש מאות פרוטה על כל קילוגרם; אם עבר עברה שניה או נוספת יהא צפוי לו, נוסף על כך, מאסר לשנה אחת.

(5) אם נתחייב אדם בדין בכל עברה על פקודה זו הרי כל מלט שביחס אליו נעשתה העברה יוחרם לטובת ממשלת ישראל.

(6) חיוב אדם בדין בשל עברה על פקודה זו יגרור עמו החרמת המלט שביחס אליו נעשתה העברה.

(7) בלי לפגוע בהוראות הקודמות של סעיף זה, הרי כל ספינה שמשקל הטונים הרשום שלה אינו עולה על מאתים וחמשים טון, או כל אמצעי הובלה אחר, שהשתמשו בהם בהבאתו, בהעברתו או בהובלתו של מלט מוברח, יוחרמו עפ"י צו בית המשפט לטובת ממשלת ישראל.

(8) בלי לפגוע בהוראות הקודמות של סעיף זה, הרי בעליה של ספינה שמשקל הטונים הרשום שלה עולה על מאתים וחמשים טון ואשר היתה צפויה להחרמה אילו היה משקל הטונים הרשום שלה מאתים וחמשים טון או פחות, יהא צפוי לקנס אלף לירות, ורשאית רשות-מכס לעכב בידה את הספינה עד שלא שולם הקנס או עד שלא ניתנה ערובה לתשלומו.

(9) כל מלט, או כל ספינה או אמצעי-הובלה אחר, שהוחרמו לטובת ממשלת ישראל עפ"י פקודה זו, מותר למכור אותם או לטפל בהם באופן אחר ככל אשר יורה המנהל.

@ 10. חובת ההוכחה (תיקון: תש"ח)

אם בכל משפט בקשר למלט שנתפס בשל אי תשלום מס בלו (([במקור: מס אקסייז])) או בשל עברה על פקודה זו, תתעורר מחלוקת בשאלה אם שולם המס או אם ייצורו או החזקתו של המלט היו כדין, תהא חובת ההוכחה של דברים אלה חלה על הנתבע.

@ 11. מתן פרס (תיקון: תש"ח, י"פ תשי"ג)

רשאי שר המסחר והתעשיה או שר האוצר לצוות לשלם בעד כל תפיסת מלט עפ"י פקודה זו אותו פרס שימצאנו לנכון לאותו אדם או לאותם אנשים שתפסו את המלט או שמסרו ידיעות אשר הביאו לידי חיובו של העברין או לידי כיפור עברה עפ"י סעיף 12.

@ 12. סמכות לכפר עבירות בכסף (תיקון: תש"ח, י"פ תשי"ג)

(1) רשאי המנהל וכל פקיד אחר שהורשה לכך בצו מאת שר המסחר והתעשיה או שר האוצר, לכפר כל עברה או כל פעולה, שנעשתה או שיש חשד סביר כי נעשתה ע"י אדם מתוך הפרת פקודה זו, בקבלו מאותו אדם תשלום כסף שלא יעלה על דמי הענושים המקסימליים שמתחייבים בהם עפ"י פקודה זו בשל אותה עברה או פעולה.

(2) מששולם סכום כסף זה למנהל או לפקיד אחר שהורשה כאמור לעיל, שוב לא ינקטו בשום צעדים משפטיים נוספים כלפי האדם שנתכפר ביחס לאותה עברה מיוחדת או לאותה פעולה מיוחדת, ואם היה אותו אדם נתון במשמר, משחררים אותו.

(3) אסור למנהל או לפקיד אחר שהורשה כאמור לעיל לשחרר או להחזיר כל מלט שנתפס בעטיה של עברה או בעטיו של חשד-עברה על פקודה זו, אם כתנאי לכיפור העברה או חשד-עברה ואם באופן אחר.

(4) כל מלט שנתפס בשל עברה או חשד-עברה על פקודה זו שכופרו עפ"י סעיף זה, יוחרם לטובת ממשלת ישראל ומותר למכור אותו או לעשות בו, ככל אשר יורה המנהל.

(5) כל כיפור יירשם בכתב ויציין ברורות את העברה או את חשד-העברה שביחס אליהם בוצע הכיפור.

(6) כל כסף שנתקבל עפ"י סעיף זה ישולם לקופת ההכנסות הכללית של ישראל.

@ 13. תקנות (תיקון: תש"ח, י"פ תשי"ג)

רשאים שר המסחר והתעשיה או שר האוצר להתקין תקנות בענין -

(א) אופן הגשת בקשות לרשיונות, ונתינתם, צורתם ותנאיהם של רשיונות עפ"י פקודה זו;

(ב) הספרים והפנקסים שינוהלו והדו"חות שיוגשו ע"י בעלי רשיונות.

(ג) הסדרת המקומות המורשים לייצור מלט, הפיקוח עליהם והנהלתם;

(ד) שיטת גבייתו של מס הבלו (([במקור: מס האקסייז]));

(ה) מכירת מלט שנוצר בארץ;

(ו) המקומות שדרכם מותר להביא מלט לארץ;

(ז) כל ענין אחר הדרוש הסדרה עפ"י פקודה זו.

((פורסמו תקנות המלט, תשכ"ו-1966.))

@ 14. תחילת תוקף (תיקון: תש"ט)

פקודה זו תכנס לתקפה ביום שייקבע ע"י הנציב העליון במודעה ברשומות.

((הנציב העליון פרסם מודעה לפיה הפקודה נכנסה לתוקף ביום אחד באפריל, 1944 (ע"ר 1944, תוס' 2, 213).))

<פרסום> 16 במרץ, 1944. <חתימות> הרולד מקמיכאל, נציב עליון.