מקור:חוק להגנת מעגלים משולבים

<שם> חוק להגנת מעגלים משולבים, התש״ס–1999

<מאגר 2000731 תיקון 567248>

<מקור> ((ס"ח תש"ס, 42|חוק להגנת מעגלים משולבים|15:300175)); ((תשע"ז, 1200|חוק העיצובים|20:390481)).

@ 1. הגדרות

בחוק זה –

- ”מעגל משולב” – מוצר, בצורתו הסופית או בצורת הביניים שלו, שמתקיימים בו שני אלה:

(1) רכיביו, אשר לפחות אחד מהם הוא אלמנט פעיל, והקישורים ביניהם, כולם או חלקם, משולבים בתוך או על גבי שכבה או שכבות חומר;

(2) המוצר מיועד לבצע פעולה אלקטרונית;

- ”טופוגרפיה” – מערך צורתו התלת ממדית של מעגל משולב, או מערך צורה תלת ממדית שהוכן לשם ייצור מעגל משולב, בכל דרך שבה הוא מבוטא או מקובע;

- ”מועד היצירה”, של טופוגרפיה – המועד שבו קיבלה הטופוגרפיה ביטוי בכתב או קובעה בתבנית מוחשית;

- ”חוק הפטנטים” – חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967.

@ 2. תחום תחולתו של החוק

(א) הוראות חוק זה יחולו על טופוגרפיה מקורית, אשר מתקיים בה אחד מאלה:

(1) יוצרה, במועד יצירתה, היה אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2) יוצרה הוא אדם או תאגיד שהיה לו בישראל, במועד יצירתה, מפעל פעיל ליצירת טופוגרפיות או לייצור מעגלים משולבים.

(ב) שר המשפטים רשאי להורות בצו כי הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, יחולו על טופוגרפיה מקורית שאין מתקיימות בה הוראות סעיף קטן (א), אם הדבר נקבע באמנה בין־לאומית שישראל צד לה.

((פורסם צו הגנה על מעגלים משולבים (הסכם טריפס), התש״ס–1999.))

@ 3. דרישת המקוריות

טופוגרפיה היא מקורית בהתקיים בה אחד מאלה:

(1) היא פרי פיתוח עצמאי של יוצרה, ובמועד יצירתה לא היתה מקובלת בשימוש בקרב העוסקים ביצירת טופוגרפיות או בייצור מעגלים משולבים;

(2) היא כוללת שילוב של רכיבים וקישורים מקובלים בשימוש, ובלבד שהשילוב כמכלול עונה על דרישת המקוריות שבפסקה (1).

@ 4. הבעל הראשון של הטופוגרפיה

(א) יוצר הטופוגרפיה הוא הבעל הראשון של הטופוגרפיה.

(ב) נוצרה הטופוגרפיה על ידי עובד עקב שירותו ובתקופת שירותו אצל מעביד, ייחשב המעביד כיוצר הטופוגרפיה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה ביניהם.

@ 5. העברה ורשיון – דרישת כתב

חוזה להעברת זכויות בטופוגרפיה או להענקת רשיון לניצול הזכויות בטופוגרפיה ייעשה בכתב.

@ 6. מהות הזכות הבלעדית

לבעלי הטופוגרפיה הזכות הבלעדית לעשות או להרשות לאחר לעשות בטופוגרפיה, כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:

(1) העתקת הטופוגרפיה או חלק ממנה, לרבות בדרך של גילום הטופוגרפיה במעגל משולב;

(2) ייבוא, מכירה, או הפצה אחרת למטרות מסחר של –

(א) הטופוגרפיה;

(ב) מעגל משולב שבו מגולמת הטופוגרפיה;

(ג) חפץ המכיל מעגל משולב כאמור בפסקת משנה (ב), וזאת רק כל עוד מכיל החפץ העתקה של הטופוגרפיה שנעשתה תוך הפרת פסקה (1).

@ 7. טופוגרפיות מקוריות אחרות

לבעל הטופוגרפיה לא תהיה זכות ביחס לכל אחד מאלה:

(1) טופוגרפיה מקורית אחרת שנוצרה על סמך ניתוח והערכה של הטופוגרפיה;

(2) טופוגרפיה מקורית זהה, שנוצרה באופן עצמאי.

@ 8. מיצוי זכויות

הוראות סעיף 6(2)(ב) ו־(ג) לא יחולו לגבי מעגל משולב אשר נמכר או הופץ על ידי בעל הטופוגרפיה או בהרשאתו, בישראל או מחוץ לישראל.

@ 9. תקופת הגנה

(א) תחילתה של הזכות הבלעדית בטופוגרפיה, על פי חוק זה, במועד יצירת הטופוגרפיה.

(ב) הזכות הבלעדית בטופוגרפיה תפקע במועד המוקדם מבין אלה:

(1) בתום עשר שנים מהמועד שבו נמכרו או הופצו כדין לראשונה, באופן מסחרי, בישראל או מחוץ לישראל, הטופוגרפיה או מעגל משולב שבו מגולמת הטופוגרפיה;

(2) בתום חמש עשרה שנים ממועד יצירת הטופוגרפיה.

@ 10. הפרת הזכות הבלעדיות – עוולה

(א) הפרת הזכות הבלעדית היא ביצוע אחת הפעולות המנויות בסעיף 6 לחוק, בלא הרשאת בעל הטופוגרפיה.

(ב) הפרת הזכות הבלעדית היא עוולה בנזיקין [[ופקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] תחול עליה כפוף להוראות חוק זה.

@ 11. פעולות מותרות

על אף הוראות סעיף 10, מותר לבצע את הפעולות המנויות בסעיף זה בלא הרשאת בעל הטופוגרפיה ובלא תשלום:

(1) כל פעולה ביחס לחלקים בלתי מקוריים של הטופוגרפיה;

(2) העתקה למטרות פרטיות;

(3) העתקה לצורך הערכה, ניתוח, מחקר או הוראה;

(4) יצירת טופוגרפיה מקורית אחרת על סמך ניתוח והערכה של הטופוגרפיה.

@ 12. אי ידיעה על הפרה

(א) רכש או הזמין אדם מעגל משולב או חפץ המכיל מעגל משולב כאשר לא ידע ולא היה עליו לדעת, בעת הקניה או ההזמנה, כי המעגל המשולב מהווה העתקה מפרה של טופוגרפיה המוגנת על פי חוק זה, רשאי הוא לבצע בו את הפעולות המנויות בסעיף 6(2)(ב) ו־(ג), ולא יהיה אחראי בשל הפרת זכות בלעדית.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שביצע את הפעולות המנויות בסעיף 6(2)(ב) ו־(ג), ישלם לבעל הטופוגרפיה תמלוגים סבירים בעבורן, וזאת החל ביום שקיבל הודעה כי המעגל המשולב מהווה העתקה מפרה.

@ 12א. סעדים לעניין נכסים שהופקו תוך הפרת הזכות הבלעדית בטופוגרפיה (תיקון: תשע״ז)

(א) בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת הזכות הבלעדית בטופוגרפיה, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על –

(1) עשיית פעולה לגבי הנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות (בסעיף זה – נכסים מפרים) שמטרתה למנוע נזק מבעל הזכות בטופוגרפיה, ובכלל זה העברת הבעלות באותם נכסים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בנכסים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;

(2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של נכסים מפרים שמטרתה למנוע את המשך ההפרה שבה דן בית המשפט, או הפרה אחרת של זכות בטופוגרפיה.

(ב) הוראות סעיף (א) יחולו גם לגבי נכס המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את הזכות כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968.

@ 13. הגבלת הזכות הבלעדית

(א) רשם הפטנטים, כמשמעותו בחוק הפטנטים, רשאי ליתן רשיון כפיה לניצול טופוגרפיה; לענין זה, יראו טופוגרפיה כאמצאה מוגנת בפטנט, מועד יצירת הטופוגרפיה ייחשב כיום שבו ניתן עליה פטנט, והוראות חוק הפטנטים, למעט סעיף 121, יחולו בשינויים המחויבים.

(ב) שר כמשמעותו בפרק ו׳ לחוק הפטנטים רשאי להתיר ניצול הזכויות בטופוגרפיה לטובת המדינה, ולענין זה יחולו הוראות חוק הפטנטים בשינויים המחויבים.

@ 14. תקנות

שר המשפטים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

@ 15. תחילת החוק

תחילתו של חוק זה ביום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000).

@ 16. תחולה והוראות מעבר

הוראות חוק זה יחולו גם על טופוגרפיות שמועד יצירתן קדם לתחילת החוק, ואולם הן לא יחולו על פעולות שבוצעו בטופוגרפיות לפני תחילת החוק.

<פרסום> נתקבל בכנסת ביום י״ב בטבת התש״ס (21 בדצמבר 1999). <חתימות>

• אהוד ברק, ראש הממשלה
• יוסף ביילין, שר המשפטים
• עזר ויצמן, נשיא המדינה
• אברהם בורג, יושב ראש הכנסת