מקור:חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)

<שם> חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976

<מאגר 2000561 תיקון 2002221>

<מקור> ((ס"ח תשל"ו, 252|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|8:209497)); ((תשמ"ב, 4|תיקון|10:209496)); ((תשמ"ז, 122|תיקון מס' 2|11:210541)); ((תשנ"ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ"ד, 241|תיקון מס' 4|13:211033)); ((תש"ס, 193|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|15:300273)); ((תשס"ד, 127|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס"ה, 750|תיקון מס' 15 לחוק בתי המשפט לענינים מינהליים|16:299627)); ((תשס"ו, 257|ת"ט)).


@ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ד)

בחוק זה -
- "רשות מקומית" - עיריה או מועצה מקומית;
- "המועצה" - מועצה של רשות מקומית;
- "בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (בחוק זה - חוק הסדרים התשנ"ג).

@ 2. מנהל הארנונה

המועצה תמנה אחד מעובדיה להיות מנהל הארנונה לענין חוק זה.

@ 3. השגה (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ז, תשנ"ג, תשנ"ד, תשס"ד)

(א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:
(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;
(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;
(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו־269 לפקודת העיריות;
(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ"ג - שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.
(ב) אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע באי־חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א).
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה.

@ 4. תשובת מנהל הארנונה

(א) מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה.
(ב) לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום - ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה, זולת אם האריכה ועדת הערר האמורה בסעיף 5, תוך תקופה זו, את מועד מתן התשובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שתקופת ההארכה לא תעלה על שלושים יום.

@ 5. ועדת הערר

המועצה תמנה ועדת ערר אחת או יותר, בהרכב של שלושה חברים מבין בעלי הזכות להיבחר כחברי המועצה, ואת היושב ראש שלהן.

@ 6. ערר וערעור (תיקון: תש"ס, תשס"ה)

(א) הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר.
(ב) על החלטת ועדת ערר רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים.
(ג) (((בוטל).))

@ 7. סדרי הדין בערר וערעור (תיקון: תש"ס)

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את דרכי ההגשה של ערר לפי חוק זה ואת סדרי הדין בו.
((פורסמו תקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בוועדת ערר), תשל״ז–1977.))

@ 7א. פירוט בהודעה (תיקון: תשנ"ד)

בהודעת תשלום על ארנונה כללית תפרט הרשות המקומית את הזכויות והמועדים להשגה ולערר האמורים בחוק זה.

@ 8. ביצוע

שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"א בתמוז תשל"ו (19 ביולי 1976).

<חתימות>

  • יצחק רבין, ראש הממשלה
  • יוסף בורג, שר הפנים
  • אפרים קציר, נשיא המדינה

<ויקי> </ויקי>