מקור:חוק הקאדים

<שם> חוק הקאדים, תשכ״א–1961

<מאגר 2000514 תיקון 575712>

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס״ב, תשס״ב–2)

בחוק זה –

- ”הנציב” – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002;

- ”קאדי” – דיין של בית דין שרעי או של בית הדין השרעי לערעורים.

@ 2. כשירות (תיקון: תשס״ב, תשע״ז–2)

(א) כשיר להתמנות לקאדי כל מוסלמי שהוא –

(1) בעל תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך, ושהוא בעל רישיון להיות טוען שרעי ועסק בטיעון שרעי, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, או עורך דין שהוא חבר בלשכת עורכי הדין ועסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים;

(2) בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי במדינת ישראל;

(3) מלאו לו שלושים שנים לפחות;

(4) עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן (ב).

(ב) חברי הועדה הבוחנת יהיו, נשיא בית הדין השרעי לערעורים והוא יהיה היושב ראש, חבר כנסת מוסלמי שתבחר הוועדה לבחירת קאדים, ואדם נוסף שכיהן בעבר כקאדי או שהוא עורך דין שעסק בעריכת דין כאמור בסעיף קטן (א)(1), שימנה שר המשפטים.

(ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, יקבע את סדרי הבחינה.

((פורסמו תקנות הקאדים (סדרי בחינות בכתב), התשס"ד-2003.))

@ 2א. אזרחות (תיקון: תשכ״ד)

(א) לא יתמנה לקאדי מי שאינו אזרח ישראלי.

(ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

@ 2ב. כשירות להתמנות לקאדי בבית הדין השרעי לערעורים (תיקון: תשע״ז–2)

כשיר להתמנות לקאדי בבית הדין השרעי לערעורים כל מוסלמי העומד בתנאים הקבועים בסעיף 2(א)(2) עד (4) ושמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא כיהן בבית הדין השרעי לא פחות מארבע שנים;

(2) הוא בעל תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם, מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך, והוא בעל רישיון להיות טוען שרעי ועסק בטיעון שרעי, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים;

(3) הוא עורך דין חבר בלשכת עורכי הדין, ועסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים.

@ 3. דרך המינוי (תיקון: תשס״ב, תשע״ז–2)

הקאדים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת הוועדה לבחירת קאדים שתובא לפני הנשיא על ידי שר המשפטים.

@ 4. הוועדה לבחירת קאדים (תיקון: תשנ״ח, תשס״ב, תש״ע, תשע״ז–2)

(א) הוועדה לבחירת קאדים (להלן – הועדה) תהיה של תשעה חברים: נשיא בית הדין השרעי לערעורים וקאדי נוסף שיבחר חבר הקאדים לשלוש שנים; שר המשפטים וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה ובאין חבר ממשלה מוסלמי – רשאית הממשלה לבחור סגן שר מוסלמי; שלושה חברי כנסת, מהם לפחות שניים מוסלמים, שייבחרו על ידי הכנסת בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ״ד–1994; שני עורכי דין, מהם לפחות אחד מוסלמי, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים.

(א1) מבין חברי הוועדה שהם חברי הממשלה או חברי הכנסת, לא ייבחר יותר מחבר אחד מכל מפלגה כהגדרתה בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992, ובלבד שייבחרו לפחות שני חברי הכנסת שהם מוסלמים, כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) הרכב הועדה יפורסם ברשומות,

(ג) שר המשפטים ישמש יושב ראש הועדה.

(ד) הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה.

@ 4א. סייג למינוי קאדי (תיקון: תשנ״א)

הועדה לא תציע מינוי של קאדי, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

@ 4ב. הצבעה בועדה (תיקון: תשס״ד–2)

חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

@ 5. סדרי עבודת הועדה (תיקון: תשס״ב)

(א) ראה שר המשפטים שיש למנות קאדי, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.

(ב) אלה רשאים להציע מועמדים: שר המשפטים; כל אחד מן הקאדים; שלושה חברי הועדה כאחד.

(ג) הצעת הועדה על מינויו של קאדי תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.

(ד) שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.

((פורסמו כללי הקאדים (סדרי דיון ועבודה של הועדה למינוי קאדים), התשנ"ו-1996.))

@ 5א. מינוי קאדי לבית הדין השרעי לערעורים (תיקון: תשס״ב)

(א) מינוי קאדי לבית הדין השרעי לערעורים ייעשה בדרך הקבועה בסעיפים 3, 4 ו־5.

(ב) שר המשפטים, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, רשאי למנות קאדי לכהונה בפועל בבית הדין השרעי לערעורים; כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה לתקופה של יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.

(ג) קאדי שנתמנה לכהונה בפועל והתחיל בדיון, מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו וכן הוא יהיה מוסמך לדון גם בענין הנתון לסמכות בית הדין שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

@ 6. נשיא בית הדין השרעי לערעורים (תיקון: תש״ס, תשס״ב)

(א) שר המשפטים, באישור הועדה, ימנה נשיא לבית הדין השרעי לערעורים מקרב הקאדים של בית הדין השרעי לערעורים.

(ב) מינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה של עשר שנים.

(ג) הסתיימה כהונתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים לפי הוראות סעיף 11 או שהוא נפטר, רשאי שר המשפטים למנות נשיא זמני לבית הדין השרעי לערעורים מקרב הקאדים של בית הדין השרעי לערעורים לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

@ 6א. בית הדין השרעי לערעורים – הרכב והכרעות (תיקון: תשס״ב)

(א) בית הדין השרעי לערעורים ידון בשלושה, ואולם אם מספר הקאדים המכהנים בו פחת משלושה או שנבצר מאחד מהם לשבת בדין, רשאי בית הדין לערעורים לדון בשניים.

(ב) נחלקו דעות הקאדים בבית הדין השרעי לערעורים, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת – תכריע דעתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים ואם הוא אינו יושב בדין באותו הרכב, תכריע דעתו של הותיק שבקאדים ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(ג) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, מוסמך לדון כדן יחיד נשיא בית הדין השרעי לערעורים או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים שנשיא בית הדין הסמיכו לכך.

@ 6ב. עילות פסלות (תיקון: תשס״ב, תשס״ד)

(א) קאדי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קאדי לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הקאדי או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2) יש לקאדי ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הקאדי יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3) בטרם התמנה לקאדי היה הקאדי מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;

לענין סעיף קטן זה –

- ”בן משפחה” – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי או שהקאדי היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

- ”בן משפחה מדרגה ראשונה” – בן זוג, הורה, ילד, אח ובן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי או שהקאדי היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

- ”עד מרכזי” – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.

(א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) קאדי רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני קאדי אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.

(א3) על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), קאדי רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל קאדי אחר לא תשנה את עילת הפסלות.

(ב) נטענה טענת פסלות נגר קאדי, יחליט בה אותו קאדי לאלתר, ולפני שייתן כל החלטה אחרת.

(ב1) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת קאדי; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הקאדי שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

(ג) החלטת קאדי או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין השרעי לערעורים; בערעור ידון נשיא בית הדין השרעי לערעורים, או הרכב כאמור בסעיף 6א או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, הכל כפי שיקבע הנשיא.

(ד) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת קאדי או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הקאדי או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין השרעי לערעורים או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת ההליך עד להחלטה בערעור.

@ 6ג. העברת ענין למקום אחר (תיקון: תשס״ב)

ענין שהובא או שיש להביאו לפני בית דין שרעי במקום אחר, רשאי נשיא בית הדין השרעי לערעורים או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, שנשיא בית הדין הסמיכו לכך, להורות שיהיה נידון בבית דין שרעי במקום אחר, ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת הקאדי שדן בענין.

@ 7. הצהרת אמונים

מי שנתמנה קאדי חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה הצהרה זו:

”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים”.

@ 8. כוחו של מינוי

קאדי שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.

@ 9. אי־תלות

אין על קאדי מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.

@ 9א. מקומות מושב ואזורי שיפוט (תיקון: תשס״ב)

(א) מקום מושבו של בית הדין השרעי לערעורים הוא ירושלים.

(ב) שר המשפטים יקבע את מקומות מושבם ואת אזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים וכן רשאי הוא לקבוע מקום מושב נוסף של בית הדין השרעי לערעורים.

((פורסמו תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים), התשע"ז-2017.))

(ג) בית דין שרעי רשאי לשבת לדין בענין מסוים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון.

@ 10. סדרי מינהל ומינוי מנהל (תיקון: תשס״ב, תשס״ח)

(א) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים ועם חבר הקאדים, יקבע את סדרי המינהל של בתי הדין השרעים וימנה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, מנהל לבתי הדין, בין שהוא קאדי ובין שאינו קאדי, שיהיה אחראי בפניו על ביצוע סדרי המינהל.

(ב) לא ימונה מנהל לבתי הדין השרעיים מי שאינו קאדי, אלא אם כן הוא עורך דין שעסק בעריכת דין כאמור בסעיף 2(א)(1).

(ג) מינויו של מנהל בתי הדין השרעיים אינו טעון מכרז.

(ד) משכורתו של מנהל בתי הדין השרעיים והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, יהיו כשל קאדי בדרגה ובתפקיד שייקבעו בהחלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.

((פורסמה החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981.))

(ה) מנהל בתי הדין השרעיים, דינו לעניין חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969, כדינו של קאדי בדרגה ובתפקיד שנקבעו לפי סעיף קטן (ד).

(ו) על אף הוראות סעיף 2(1) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 (בסעיף זה – חוק המינויים), יחול חוק המינויים על מנהל בתי הדין השרעיים שאינו קאדי, ודינו יהיה כדין עובד המדינה אשר נתמנה לפי חוק המינויים.

@ 11. תקופת כהונת של הקאדים (תיקון: תשנ״א–2, תשס״ב)

כהונת קאדי תתחיל ביום שיצהיר אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:

(1) בצאתו לקיצבה או בסיום תקופת כהונתו כאמור בסעיף 6(ב);

(2) בהתפטרותו;

(3) בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;

(4) על־פי החלטת הועדה למינוי קאדים כאמור בסעיף 13א;

(5) על־פי החלטה של בית הדין המשמעתי.

@ 12. התפטרות (תיקון: תשס״ב)

קאדי רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא יסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

@ 13. קיצבה (תיקון: תשע״ז–2)

(א) קאדי יצא לקיצבה –

(1) בהגיעו לגיל שבעים;

(2) משקבעה הוועדה לבחירת קאדים, על יסוד חוות דעת רפואית, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

(ב) קאדי רשאי לצאת לקיצבה –

(1) לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;

(2) לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

(3) אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי הוועדה לבחירת קאדים.

(ג) בחישוב תקופת כהונתו של קאדי לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כקאדי כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

@ 13א. סיום כהונת קאדי (תיקון: תשנ״א–2, תשס״ב, תשס״ב–2, תשע״ז–2)

(א) הוועדה לבחירת קאדים רשאית על פי הצעת יושב ראש הועדה או קאדי המכהן כנשיא בית הדין השרעי לערעורים או הנציב, להחליט ברוב של שבעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של קאדי.

(ב) הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של קאדי, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.

(ג) הועדה וכן ועדת המשנה אם נתמנתה, יאפשרו לקאדי לעיין בחומר שלפניהן, ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.

(ד) החליטה הועדה על סיום כהונתו של קאדי, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן לפי שיקול דעתה, את שיעור הגמלה שיקבל.

(ה) קאדי שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק־הדין בענינו, לפי הענין.

(ו) קאדי שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה, ברוב של שבעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.

@ 13ב. סמכות קאדי לסיים דיון (תיקון: תש״ס)

(א) קאדי שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.

(ב) קאדי שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת או מחמת שנתמנה לתקופה מסוימת, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

(ג) לענין סעיף זה, ”תחילת דיון” – שמיעת עדות או טענות בעל דין.

@ 14. משכורת ותשלומים אחרים (תיקון: תשכ״ט)

משכורתו של קאדי והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

((פורסמה החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981.))

@ 14א. הצהרת הון (תיקון: תשע״ז)

[[סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]], יחולו על קאדי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) במקום ”נשיא בית המשפט העליון” יקראו ”נשיא בית הדין השרעי לערעורים”;

(2) בסעיף 21ג(א), במקום האמור בפסקה (1) יקראו ”בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד”;

(3) בסעיף 21ז, במקום האמור בסעיף קטן (ב) יקראו ”נשיא בית הדין השרעי לערעורים יהיה מוסמך, אם מצא לנכון לעשות כן, לנקוט את האמצעים המנויים בסעיף 18א(1) עד (3), ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי כמשמעותו בסעיף 17”.

@ 15. ייחוד הכהונה (תיקון: תשס״ב)

קאדי לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים ושר המשפטים.

@ 16. העברת קאדי למקום אחר (תיקון: תשס״ב)

ראה שר המשפטים צורך בכך מסיבות מינהליות, רשאי הוא, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, להעביר קאדי דרך קבע לבית דין שרעי במקום אחר.

@ 16א. כללי אתיקה לקאדים (תיקון: תשס״ח–2)

נשיא בית הדין השרעי לערעורים, בהסכמת חבר הקאדים של בית הדין השרעי לערעורים ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לקאדים.

((פורסמו כללי הקאדים (אתיקה לקאדים), תשע"ח-2018.))

@ 16ב. ועדת אתיקה (תיקון: תשס״ח–2)

(א) נשיא בית הדין השרעי לערעורים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם –

(1) קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, והוא יהיה היושב ראש;

(2) שני קאדים של בית דין שרעי, ויכול שאחד מהם יהיה קאדי של בית דין שרעי שיצא לקצבה.

(ב) ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בענייני אתיקה של קאדים, לפי פנייה של קאדי שכללי האתיקה לקאדים שנקבעו לפי סעיף 16א חלים עליו – בעניין הנוגע אליו.

(ג) חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה של שש שנים, וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות ובלבד שהתקופות לא יהיו רצופות.

(ד) ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

(ה) ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 17. בית דין משמעתי (תיקון: תשס״ב)

(א) כל קאדי יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.

(ב) בית הדין המשמעתי יהיה של שלושה שהם: נשיא בית הדין השרעי לערעורים ואם נבצר מנשיא בית הדין השרעי לערעורים לדון בענין – הקאדי בעל הותק הגדול בבית הדין השרעי לערעורים; שופט מחוזי או שופט מחוזי שיצא לקצבה, שימנה נשיא בית המשפט העליון; אדם הכשיר להיות שופט מחוזי, שיתמנה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; שניים לפחות מבין חברי בית הדין יהיו מוסלמים.

(ג) נשיא בית הדין השרעי לערעורים או הקאדי בעל הותק הגדול ישמש אב בית הדין המשמעתי.

@ 18. קובלנה על קאדי (תיקון: תשס״ב, תשס״ח–2, תשע״ז–2)

(א) שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על קאדי על יסוד אחד מאלה:

(1) נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

(2) נהג באופן שאינו הולם את מעמדו של קאדי במדינת ישראל;

(3) הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

(4) הוועדה לבחירת קאדים מצאה שהקאדי השיג את מינויו שלא כדין;

(5) הפר כלל מכללי האתיקה לקאדים שנקבעו לפי סעיף 16א.

(ב) שר הדתות רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו.

@ 18א. אמצעי המשמעת (תיקון: תשס״ב)

אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל הם:

(1) הערה;

(2) התראה;

(3) נזיפה;

(4) העברה למקום כהונה אחר;

(5) העברה מן הכהונה.

@ 19. מסקנות בית הדין המשמעתי (תיקון: תשס״ב)

(א) בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה, לפני שר המשפטים.

(ב) מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי ראוי להמשיך בתפקידו, יביא שר המשפטים את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הקאדי מכהונתו.

@ 20. גימלאות של קאדי שהועבר מכהונתו

מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי ראוי להמשיך בתפקידו, לא יהא הקאדי זכאי לגימלה; ואולם אם נמצא הקאדי אשם בהתנהגות בניגוד לפסקאות (1) או (2) לסעיף 18(א), ובית הדין המשמעתי הגיע, מטעמים מיוחדים שיפרט, לידי מסקנה, כי אף על פי שהקאדי אינו ראוי להמשיך בתפקידו, מן הראוי שתשולם לו גימלה, רשאי הוא לקבוע את שיעור הגימלה שתשולם לקאדי, ובלבד שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו על פי החלטת הכנסת או ועדת הכספים לפי סעיף 14, אילו חדל מכהן מרצונו ביום שבו הועבר מכהונתו.

@ 21. השעיית קאדי (תיקון: תשס״ב)

(א) הוגשה על קאדי קובלנה על פי סעיף 18 או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, להשעות את הקאדי לתקופה שימצא לנכון.

(ב) בית הדין המשמעתי רשאי, לפי בקשת הקאדי, לבטל את השעייתו.

@ 22. פרסום ברשומות

הודעה על מינוי קאדי ועל גמר כהונתו של קאדי תפורסם ברשומות.

@ 23. תביעה פלילית (תיקון: תשמ״א, תשמ״ו, תש״ן)

(א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד קאדי אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד קאדי, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק.

@ 24. הוראות מעבר

מי שכיהן כקאדי ערב תחילתו של חוק זה –

(1) רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה;

(2) יצהיר אמונים לפי סעיף 7 תוך שני חדשים מיום תחילתו של חוק זה;

(3) סעיף 13(א)(1) יחול עליו כאילו הגיל הנקוב בו היה שבעים וחמש.

@ 25. ביטול

צו הנציב העליון לא״י מיום 20 בדצמבר 1921 – בטל.

@ 26. (תיקון: תשס״ב) : (((בוטל).))

@ 27. : ((הנוסח שולב בחוק בתי הדין השרעיים (אישור מינויים), תשי״ד–1953.))

@ 28. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס״ב)

(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין שרעיים; שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, לקבוע בתקנות –

(1) את סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי;

((פורסמו תקנות הקאדים (סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי), תשל"א-1971.))

(2) את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי הדין השרעיים על ידי מי שאינו עורך דין.

((פורסמו תקנות הטוענים השרעיים, תשכ"ג-1963.))

(ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, יקבע את סדרי הדין והנוהג לפני בתי הדין השרעיים.

((פורסמו תקנות בתי הדין השרעיים (אגרות), תשכ"ח-1968.))

((פורסמו תקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע"ו-2016.))

((פורסמו תקנות הקאדים (סדרי דין בבתי הדין השרעיים בעת מצב חירום מיוחד), התש״ף–2020.))

((פורסמו תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ״ג–2022.))

<פרסום> נתקבל בכנסת ביום ז׳ בסיון תשכ״א (22 במאי 1961).

<חתימות>

לוי אשכול, שר האוצר, ממלא מקום ראש הממשלה
לוי אשכול, שר האוצר, ממלא מקום שר הדתות
יצחק בן־צבי, נשיא המדינה