מקור:חוק ארגון הפיקוח על העבודה

<שם> חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד–1954

<מאגר 2000104 תיקון 2204663>

פרק ראשון: שירות הפיקוח

@ 1. הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו (תיקון: תשע״ד)

יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו –

(1) לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו;

(2) לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים;

(3) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה.

((פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 (י"פ תשנ"ב, 36); חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (י"פ תשנ"ב, 4053; י"פ תשנ"ד, 2960); חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (י"פ תשנ"ד, 2960); חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (י"פ תשנ"ד, 2960).))

@ 2. מנגנון השירות (תיקון: תשמ״ב)

(א) מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים.

(ב) שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי.

(ג) הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי.

@ 3. סמכויות מפקח עבודה (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)

בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה:

(1) להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – בפרק זה – מקום עבודה);

(2) לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה;

(3) לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה;

(4) לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו־4 לאותה פקודה חלים עליו;

(5) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם;

(6) ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה;

(7) באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח;

(8) להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.

@ 4. העתק דינים וחשבונות

לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי.

@ 5. עזרת מומחים

היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן.

@ 6. צווי בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–2, תשע״ו–2)

(א) שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה:

(1) להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה;

(2) לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה.

(ב) מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.

(ג) צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור.

(ד) מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה.

@ 6א. צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה (תיקון: תשע״ו–2)

(א) בסעיף זה –

- ”אתר בנייה שאינו מוסדר” – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988;

- ”מחזיק במקום העבודה” – כהגדרתו [[בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]];

- ”פעילות באתר” – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה);

- ”צו הפסקת עבודה” – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב);

- ”שכר רגיל” – כהגדרתו בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001.

(ב) נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה.

(ג) נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה.

(ד) ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי סעיף 6 או 8א לשם הבטחת הבטיחות.

(ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה.

(2) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה.

(ו) המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה.

(ז) עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו.

(ח) הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו.

(ט) נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.

(י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי סעיפים 6 ו־8א.

@ 7. תוקף צו בטיחות (תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב)

(א) צו לפי סעיף 6 יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969 (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה.

(ב) נאסר בצו לפי סעיף 6 שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי סעיף 6(ד).

@ 8. ביצוע צו בטיחות (תיקון: תשע״ו–2)

(א) ניתן צו לפי סעיף 6 או 6א, רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו.

(ב) לא קויים צו שניתן לפי סעיף 6, דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ב1)(1) לא קוים צו שניתן לפי סעיף 6א(ב) או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות סעיף 6א(ג), דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק האמור לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(2) עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(ג) מתן צו לפי סעיף 6 או 6א וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר.

@ 8א. צו שיפור (תיקון: תשמ״ב)

(א) נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות סעיף 6(ג) יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך.

(ב) המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו.

@ 8ב. ערעור (תיקון: תשמ״ב)

המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות בסעיף 6(ג), ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו.

@ 8ג. עונשין וקנס מינהלי (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ו)

(א) מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו –

(1) מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים;

(2) קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור.

(ב) (((בוטל).))

(ג) (((בוטל).))

(ד) (((בוטל).))

(ה) (((בוטל).))

(ו) (((בוטל).))

(ז) (((בוטל).))

(ח) הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 8ד. תכנית בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט)

(א) המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה.

(ב) תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות:

(1) נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה;

(2) נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה.

(ג) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות.

(ד) המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה.

(ה) מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים.

(ו) מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות סעיף 8ג יחולו בשינויים המחוייבים.

(ז) תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

(ח) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז).

((פורסמו תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013.))

@ 8ה. מידע והכשרה בטיחותית (תיקון: תשמ״ב)

שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

@ 8ו. תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל (תיקון: תשמ״ב, תשס״ה)

לענין סעיפים 3, 4 ו־6 עד 8ג, רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה.

פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות

@ 9. הגדרות (תיקון: תשמ"ב, תשע"ד)

לענין פרק זה –

- „מפעל” – מקום שחלה עליו [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]] כולה או חלקה;

- „המעסיק” – המחזיק במפעל;

- „נאמן בטיחות” – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח הסעיפים 19 או 20.

@ 10. הקמת ועדות בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)

(א) מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

(ב) לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות.

(ג) לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה.

@ 11. הרכבת ועדת בטיחות (תיקון: תשע"ד)

(א) נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות.

(ב) נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות.

(ג) תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות.

((פורסמו תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960.))

@ 12. הודעה על ועדת בטיחות

(א) הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה.

(ב) העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי סעיף 26.

@ 13. סדרי עבודה של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)

(א) ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה.

(ב) בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני.

(ג) מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור בפרק השלישי רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה.

(ד) הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.

@ 14. חובות וסמכויות של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)

(א) אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות:

(1) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן;

(2) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות;

(3) לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם;

(4) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.

(ב) לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק.

(ג) מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות סעיף 8ג יחולו בשינויים המחוייבים.

@ 15. קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה (תיקון: תשע״ד)

(א) מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה.

(ב) מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו.

@ 16. פגיעה בכללי בטיחות (תיקון: תשע״ד)

(א) ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה:

(1) ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע;

(2) הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים;

(3) במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין.

(ב) סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק.

@ 17. חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)

(א) המעסיק –

(1) יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה;

(2) לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין.

(ב) שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

@ 18. העברת סמכויות (תיקון: תשמ״ב)

שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי סעיף 17(א), והודעה על כך תפורסם ברשומות.

@ 19. נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות

מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל.

@ 20. נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות

(א) מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי.

(ב) דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות.

((פורסמו תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960.))

@ 21. הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו (תיקון: תשע״ד)

מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק.

@ 22. חובות וסמכויות של נאמן בטיחות (תיקון: תשע״ד)

ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות:

(1) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם;

(2) להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות;

(3) להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי;

(4) לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה;

(5) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.

@ 23. חובות המעסיק (תיקון: תשע״ד)

המעסיק –

(1) יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו;

(2) ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי.

@ 24. הגנה על נאמן בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)

לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות סעיף 17(א)(2) יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור.

@ 25. ממונה על בטיחות (תיקון: תשמ״ט, תשע״ד)

(א) שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו בסעיף 8ד(ח) תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.

(ב) לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי סעיף 26.

(ג) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו.

((פורסמו תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996.))

פרק שני1: עוזרי בטיחות - הוראת שעה (תיקון: תשע״ט, תשפ"ד)

(((הוראת שעה מיום 28.5.2019 ועד יום 27.8.2026):))

@ 25א. הגדרות – פרק שני1 (תיקון: תשע״ט)

בפרק זה –

- ”אתר בנייה” – כל אחד מאלה:

(1) אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה, ובלבד שמדובר בבנייה של מבנה שגובהו מעל 7 מטרים ושטחו מעל 1,000 מטרים רבועים;

(2) אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה הנדסית ומפקח עבודה אזורי קבע כי הוא אתר בנייה לעניין פרק זה;

- ”בנייה” ו”בנייה הנדסית” – כהגדרתן בפקודת הבטיחות בעבודה;

- ”הוראות הבטיחות” – הוראות הדין המפורטות בתוספת;

- ”מבצע בנייה” – כמשמעותו בתקנות 1 ו־6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988;

- ”מנהל עבודה” – מי שמבצע הבנייה מינה אותו כמנהל עבודה לפי תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988;

- ”עוזר בטיחות” – כמשמעותו בסעיף 25ב;

- ”פנקס המפעל” – כמשמעותו בסעיף 198 לפקודת הבטיחות בעבודה;

- ”פקודת הבטיחות בעבודה” – [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]].

@ 25ב. מינוי עוזר בטיחות, תפקידיו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ט, תשפ"ד)

(א) חלה חובה למנות מנהל עבודה באתר בנייה, ימנה מבצע הבנייה עוזר בטיחות שיסייע למנהל העבודה באתר הבנייה, ויבצע לשם כך תפקידים אלה:

(1) בדיקה באתר הבנייה של התקיימות הוראות הבטיחות, לפי רשימת תיוג;

(2) דיווח למנהל העבודה בעל פה ובכתב על הפרה של הוראות הבטיחות באתר הבנייה, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה;

(3) הודעה לעובד באתר הבנייה כי הוא מפר הוראת בטיחות או מופרת לגביו הוראת בטיחות, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה;

(4) סיוע למנהל העבודה במעקב אחר תיקון הפרה של הוראת בטיחות שהחובה לקיימה מוטלת על מנהל העבודה.

(ב) עוזר בטיחות רשאי לדווח למנהל העבודה על הפרות של חיקוקים אחרים בענייני בטיחות נוסף על הוראות הבטיחות.

(ג) מינויו של עוזר בטיחות יירשם באופן מיידי בפנקס המפעל, וכל עוד לא נרשם – המינוי לא ייכנס לתוקף; לעניין עוזר בטיחות שמונה לפי סעיף 25ג(א)(1), יכלול רישום המינוי כאמור גם את תיעוד ההדרכה שקיבל ממבצע הבנייה, כאמור באותו סעיף.

(ד) לשם מילוי תפקידו, רשאי עוזר בטיחות לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים להוראות הבטיחות שחובה לנהלם, לקיימם או להגישם, לפי העניין, לפי חיקוק ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצועו.

(ה) מפקח עבודה ראשי יפרסם רשימת תיוג לעניין תפקיד עוזר הבטיחות לפי סעיף קטן (א)(1), ורשאי הוא לפרסם רשימות תיוג שונות לסוגים שונים של מבנים (בפרק זה – רשימת תיוג).

((פורסמו הוראות ארגון הפיקוח על העבודה (קביעת רשימת תיוג לעניין עוזר בטיחות), התשע״ט–2019.))

@ 25ג. תנאים למינוי (תיקון: תשע״ט, תשפ"ד)

(א) לעוזר בטיחות ימונה אחד מאלה:

(1) מי שמתקיים בו אחד מאלה, ובלבד שקיבל ממבצע הבנייה הדרכה בדבר תפקידיו של עוזר בטיחות וסמכויותיו, כאמור בסעיף 25ב:

(א) הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית או הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית;

(ב) הוא בעל הכישורים להתמנות למנהל עבודה לפי תקנה 3(א)(1) או (2) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988, ובלבד שלא נמסרה למפקח עבודה אזורי הודעה על מינויו למנהל עבודה באותו אתר בנייה;

(ג) הוא בעל כשירות לפי תקנה 3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996, ובלבד שלא נמסרה למפקח עבודה אזורי בקשה לאשר את מינויו לממונה על הבטיחות באותו אתר בנייה;

(2) מי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(א) הוא בגיר;

(ב) בידו תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות בנושא בדיקת התקיימותן של הוראות הבטיחות באתר הבנייה בהתאם לרשימת התיוג, לפי תוכנית שקבע מפקח עבודה ראשי; ההכשרה תבוצע על ידי משרד העבודה או על ידי מוסד לימודים שמפקח עבודה ראשי הכיר בו לביצוע תוכנית ההכשרה, לאחר שהמוסד הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה ראשי, את יכולתו לבצע את ההכשרה ברמה נאותה; ההכשרה תהיה בהיקף שבין 100 ל-150 שעות כפי שיורה מפקח עבודה ראשי, ולעניין בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בביצוע עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית - בהיקף שבין 45 ל-100 שעות.

(ב) מבצע הבנייה יתעד את ההדרכה שניתנה למי מהמנויים בסעיף קטן (א)(1), יחתימו על תיעוד כאמור וישמור את התיעוד בפנקס המפעל.

(ג) שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את היקפי השעות האמורים בסעיף קטן (א)(2)(ב).

(ד) בסעיף זה -

- "הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית" - הנדסאי רשום כהגדרתו בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012, בענף הנדסה אזרחית;

- "מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית" - מהנדס רשום כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, בענף הנדסה אזרחית.

@ 25ד. העסקת עוזר בטיחות באתר בנייה (תיקון: תשע״ט)

(א) מבצע בנייה אחראי לכך שבכל עת שבה מתבצעות עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית באתר בנייה יהיה נוכח באתר עוזר בטיחות.

(ב) עוזר הבטיחות יועסק באתר הבנייה רק בתפקידים המנויים בסעיף 25ב(א) ו־(ב).

(ג) מבצע בנייה יציג במקום בולט לעין באתר הבנייה שלט שבו יצוין שמו של עוזר הבטיחות שמונה ותפקידו.

@ 25ה. חובות דיווח ותיקון הפרות של הוראות הבטיחות (תיקון: תשע״ט)

(א) מנהל עבודה ינקוט אמצעים מתאימים העומדים לרשותו לתיקון הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן, ככל שהחובה לקיים את הוראת הבטיחות מוטלת עליו לפי כל דין.

(ב) מנהל עבודה ידווח למבצע הבנייה, אחת לשבוע, על הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן והן לא תוקנו ועל האמצעים הנדרשים לדעתו לתיקונן; ואולם, דיווח עוזר הבטיחות למנהל העבודה על הפרות כאמור שעלולות לדעת מנהל העבודה לסכן חיי אדם והן לא תוקנו, יודיע על כך מנהל העבודה למבצע הבנייה, בכתב ובעל פה, מיידית.

(ג) מבצע בנייה ידאג לתיקון ההפרות של הוראות הבטיחות שמנהל העבודה דיווח לו עליהן כאמור בסעיף קטן (ב).

@ 25ו. הגנה על עוזר בטיחות (תיקון: תשע״ט)

מבצע בנייה, מנהל עבודה או מעסיק לא יפגע בתנאי עבודתו של עוזר בטיחות ובמעמדו בעבודה, לא יפטרו או יגרום לפיטוריו בשל מילוי תפקידו כיאות בהתאם להוראות פרק זה, יעמיד לרשותו את האמצעים הנדרשים למילוי תפקידו ויאפשר לו לבצע את עבודתו.

@ 25ו1. מרשם (תיקון: תשפ"ד)

(א) מוסד לימודים שקיים הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות, כאמור בסעיף 25ג(א)(2)(ב), יעביר למפקח העבודה הראשי את השם ומספר הזהות של כל מי שקיבל ממוסד הלימודים תעודה המעידה על כך שהוא סיים בהצלחה את תוכנית ההכשרה, ואת המועד שבו סיים את תוכנית ההכשרה.

(ב) מפקח העבודה הראשי ינהל מרשם שיכלול את הפרטים לגבי עוזרי הבטיחות, שהועברו אליו לפי סעיף קטן (א).

(ג) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע.

@ 25ז. שמירת דינים ואחריות (תיקון: תשע״ט)

אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על מבצע בנייה או מנהל עבודה, בעניין הנוגע לבטיחות באתר הבנייה.

@ 25ח. שינוי התוספת (תיקון: תשע״ט)

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

@ 25ט. תוקף (תיקון: תשע״ט, תשפ"ד)

הוראות פרק זה והתוספת יעמדו בתוקפן שבע שנים מיום תחילתו של חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 11 - הוראת שעה), התשע"ט-2018 (((תחילתו של התיקון ביום 25.5.2019))).

פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות

@ 26. המוסד לבטיחות ולגיהות

(א) מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית.

(ב) המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר.

@ 27. פעולות המוסד

המוסד –

(1) ינהל פעולות הסברה;

(2) יערוך ויפרסם מחקרים;

(3) יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה;

(4) יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו;

(5) ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות;

(6) יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל.

@ 28. מועצת המוסד (תיקון: תשע״ד)

(א) הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר.

((פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י"פ תשס"א, 869).))

(ב) חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר.

(ג) שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה.

((פורסמו תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963.))

(ד) הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות.

@ 29. ועדות

המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 30. יושב ראש המועצה

שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה.

@ 31. נוהל

המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

((פורסמו תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963.))

@ 32. מינהלת המוסד (תיקון: תשע"ד)

(א) המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת.

(ב) לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים.

(ג) המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

@ 33. תקציב המוסד

(א) המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה.

(ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה.

(ג) שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה.

@ 34. הכנסות המוסד

תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות.

@ 34א. משלוח מסמכים למוסד (תיקון: תשמ״ב)

לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי סעיפים 15(ב), 21 או 23, ישלח העתק ממנו גם למוסד.

פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז)

@ 34ב. פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז)

(א) משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה.

((פורסמו תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס"א-2001.))

(ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה.

פרק רביעי: שונות

@ 35. שמירת סוד

לא יגלה מומחה הפועל מכוח סעיף 5 או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין.

@ 36. עונשין (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)

(א) מי שעשה אחד מאלה:

(1) הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או

(2) סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או

(3) עבר על הוראות סעיף 35;

דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד.

(ב) מעסיק שעבר על הוראות הסעיפים 16(ב) או 23(2) או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי סעיף 7(ב), למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי סעיף 25(א), דינו – קנס 500 לירות.

(ג) מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות.

(ד) מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי סעיף 3(7) או שעבר על הוראות סעיף 8ד(א), דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים.

(ה) נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו.

@ 37. העברה מכהונה (תיקון: תשע״ד)

נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק.

@ 38. משלוח חינם בדואר

כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה „פיקוח על עבודה”.

@ 39. קיום מינויים

(א) מי שנתמנה להיות מפקח לפי פקודת מחלקת העבודה, 1943, רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה.

(ב) מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי.

@ 40. הגבלת תחולה

בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון.

@ 41. ביטול

בטלים –

(1) ((הנוסח שולב בפקודת מחלקת העבודה, 1943;))

(2) ((הנוסח שולב בפקודת בתי חרושת, 1946.))

@ 42. שמירת דינים וחובות (תיקון: תשמ״ב)

(א) חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.

(ב) הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו.

@ 43. תקנות

שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 43א. אגרות (תיקון: תשע״ו)

(א) שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע –

(1) אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה;

(2) אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;

(3) אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות.

(ב) בסעיף זה, ”הרשאה” – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית.

@ 44. הוראות מעבר (תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח)

(א) פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973 (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי סעיף 34ב, בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997).

(ב) בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור בתקנות.

(ג) על אף האמור בסעיף 34ב ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי חוק מס מקביל, התשל״ג–1973, בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997).

(ד) המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998).

תוספת (תיקון: תשע״ט)

(((סעיף 25א)))

הוראות הבטיחות

(((הוראת שעה מיום 28.5.2019 ועד יום 27.8.2026):))

@ 1. : [[סעיף 204 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]]. @ 2. : תקנות 2, 3, 6 ו־7 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ״ט–1999. @ 3. : תקנה 1 לתקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ״ו–1995, לגבי פרט 15 בחלק הראשון לתוספת לתקנות האמורות. @ 4. : תקנות 79, 80 ו־164(א) עד (ג) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988, וכן תקנות 9 עד 11 ו־81, ככל שקיומן נדרש לשם מילוי הוראות תקנות 79 ו־80 לתקנות האמורות. @ 5. : תקנה 2(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992. @ 6. : תקנה 5(1) ו־(2) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007.

<פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954). <חתימות>

משה שרת, ראש הממשלה
גולדה מאירסון, שרת העבודה
יצחק בן־צבי, נשיא המדינה