ביאור:מקום המקדש
השימוש הפוליטי של מנהיגי האיסלם בהר הבית (המקור דוקטור מרדכי קידר)
על פי ספר של אחד מתלמידי מוחמד מוחמד הקפיד ללכת פעם בחדש ממכה למדינה בדרך הוא היה עוצר בג’יעראנה, בין הערים מכה וטאיף. שם היו שני מסגדים ‘אל־מסג’ד אל־אדנא’ – ‘המסגד הקרוב’, השני, הרחוק יותר, נקרא ‘אל־מסג’ד אל־אקצא’ – ‘המסגד הרחוק’..ומוחמד היה מתפלל בבקר באחד מהם ובערב בשני כך שכל הסיפור על עליה לשמים ממסגד אל אקצה התרחש כולו בחצי האי ערב בלא שום קשר להר הבית בירושלים
כאשר עומר אבן אל חטאב כובש ירושלים וכעאב העוזר שלו מגיעים להר-הבית, כעב מסיר את נעליו. עומר שואל אותו מה פשר מעשיו? כעב עונה כי מדובר במקום קדוש, עומר מתעצבן ואומר לכעאב שהוא מנסה להחדיר רעיונות יהודיים לתוך האיסלם במקום הזה אין שום קדושה לאיסלם וכעאב חוזר בו ונועל את נעליו. מאוחר יותר פונה עומר לכעב ואומר לו הגיע זמן התפילה איפה לדעתך כדאי להתפלל וכעב מציע להתפלל בצד הצפוני של ההר מתוך כוונה שיתפללו למכה דרך מקום המקדש עומר שוב מתעצבן ואומר לכעאב שיפסיק לנסות להחדיר רעיונות יהודיים לתוך האיסלם במקום הזה אין שום קדושה לאיסלם
כאשר החליפים מבית אומיא מעבירים את מרכז השילטון לדמשק עבדאלה האשמי מכריז על מרד ובן היתר חוסם את העליה למכה בתגובה החליפים מבית אומיה ממציאים שכביכול אל אקצה זה המסגד הנמצא בירושלים ותוך מספר שנים מפיצים עשרות אגדות כאילו מחמד ציווה לעלות לרגל לירושלים והוא מבטיח שכל עיוור שיעלה לירושלים תפרחנה עניו וכל חולה יבריא ועוד כהנה וכהנה הבטחות זמן קצר אחר כך יושרו ההדורים ושוב יכלו אנשי דמשק לעלות למכה ומיד יצאו פסקי הלכה האוסרות להתפלל בירושלים והמקום הוזנח לחלוטין
לפני מספר שנים מכון המקדש שכר את שרותיו הטובים של האדריכל שגיב כדי שישרטט להם את בית המקדש כפי שהוא ממוקם על הר הבית לפי תבליט ההר על פי כל השיטות מכון המקדש סיפק לאדריכל את כל הנתונים הידועים אך זמן קצר אחרי שהחל בעבודה הפתיעה שגיב את שולחיו כשטען שבית המקדש לא יכול היה להיות במקום שכולנו חושבים
הטענות שמעלה האדריכל שגיב
1) גובה פתח הצינור שהביא מים מארטס באיזור חברון למקדש נמצא ברחבה היורדת מהרובע היהודי לפני המדרגות היורדות לנקודת הבידוק ברחבת הכותל נמוך מהריצפה של הרחבה של כיפת הסלע בכחמישה מטרים. הכהן טבל במקווה שהיתה על גבי שער המים וכל השערים היו בגובה של כעשרה מטר אז איך המים הגיעו למקווה מעל שער המים שהרי אסור לטבול במים שאובים
אפשר היה לדחות את הקושיה בפשטות ולאמר שאין שום קושיה מהמקוה על שער המים שהרי פלאויוס כותב שבנו מקוואות לאסוף את מי הגשם כך שיתכן להסביר שארבעים סאה מי גשם נשמרו באוצר ואת המקווה שהיה מחובר בהשקה מלאו במים שאובים או על ידי זריעה או כפי שתרץ הרב אריאל שאת המים מלאו בכלים נקובים שאינם הופכים את המים לשאובים .אך מתברר שעל השאלה הזו עונה כבר המאירי שכתב שהמים הגיעו על בסיס של חוק כלים שלובים .מגובה מסוים גבוה מגובה השערים הם הועברו בצינורו ת סגורים בית הבחירה למאירי מסכת יומא דף כח עמוד א היו באים שם מים מעין עיטם במחילה שתחת הקרקע וכשמגעת לשם מעלין אותה על גג אותה לשכה שכך ידוע שהמים יכול אדם להעלותם בגבהות המקום שיוצאת משם ועין עיטם היתה גבוהה יותר מקרקע העזרה כשיעור כ' אמה של גובה הלשכה וג' אמות של רום המקוה ועובי התקרה והמעזיבה
שגיב טען שבלתי אפשר ליצור סיפון מבניה באבן בכזה הפרש גבהים כיוון שהלחץ והזרימה היו מפרקים את החיבורים
גם אם הטענה שלו נכונה יתכן וההסבר פשוט נאמר בבן סירה ששמעון עשה את הצינורות מנחושת יתכן ועד ימי שמעון הטבילה הייתה בבורות בקרקע העזרה ואחר ששמעון העביר את המים בצינורת כנראה כדי ליצור לחץ שיאפשר לנקות את העזרה השתמשו בסיפון גם להביא מים מעל שער המים
[הכהן הגדול שמעון] פרק נ תרגום יצחק פרנקל (א) שמעון בן חוניו כהן הגדול, חיזק בימיו את בדק הבית ואת היכל ה'. (ב) כפלים הגביה יסודם, ואת ההיכל הקיף יציע גבוה. (ג) צינורי המים המעיטו מימיהם, ויעשם נחושת וייזלו שלשתים.
2) מסופר שאגריפס ראה מהארמון שלו את עבודת הכהנים מה שלא מצא חן בעיניהם ולכן הם הגביהו את הקיר המערבי של העזרה. הארמון של אגריפס נמצא באיזור של שער ציון, כדי לראות את עבודת הכהנים משם צריך היה הארמון של אגריפס להיות בגובה של כחמש עשרה קומות
גם טענה זו ניתן להפריך כאמור אגריפס ראה מהארמון שלו עבודת הכהנים ולכן הם הגביהו את הקיר המערבי של העזרה פלאביוס כותב שהארמון של אגריפס היה צמוד לקסיסטוס שזה לשכת הגזית אלא שלשכת הגזית היה בהר הבית בצפון או בדרום , וזה בלתי אפשרי שאגריפס בנה שם את ארמונו שהרי לא יתכן שיבנה ארמון בהר הבית ,וגם אם מסיבה כל שהיא התירו לו לבנות לא ברור מה עזר הגבהת הקיר הצפוני של העזרה שהרי כאמור הלישכה הייתה בצפון או בדרום אלא שבחפירות מנהרת הכותל צפונית מעט מקשת וילסון בצמוד למקום שעל פי הארכיאולגים כנראה היה מקום מושבם של הסנהדרין נמצא ארמון חשמונאי אם כך הארמון היה צריך להיות רק בגובה של מעט מעל עשרה מטר שזה גובה חומת העזרה כדי שיוכל לצפות בעבודת המקדש
3) לפי המסופר בפלאביוס בצד הצפוני היתה גבעה בגובה כשמונה מטר מעל רחבת הר הבית ועליה בנה הורדוס את מצודת אנטוניה. כיום הרחבה של כיפת הסלע היא המקום הגבוה ביותר בהר הבית לאן נעלמה הגבעה?
בתצלום אינפרא נראים יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע שגיב טוען שזה בעצם המצודה ואם כך המקדש צריך להיות נמוך יותר ודרומה משם
על פי פלאביוס בדרום הר הבית היתה גבעה גבוה הרבה יותר ועליה היתה מצודה יונית שנקראת חקרה. הגבעה נעלמה כנראה שימשה כחומר גלם לבניין המקדש זה כנראה מה שקרה גם כאן אדריאנוס נתן אישור לבנות את בית המקדש ועם ישראל החל לחצוב אבנים בהחלט יתכן שהגבעה הזו שימשה מחצב לאבני הבניין
4) לפי פלאביוס ההרחבה היתה רק צפונה שהרי כתוב "אחרי כן פרצו בחומת הצפון והוסיפו על תחום המקדש כמדה אשר היה בה אחרי כן כדי להקים חומה מסביב לכל המקדש שתות בנויים שלוש מדרגות הוקמו על הגבעה מסביב משרשיה למטה עד ראשה למעלה"
הטענה נובעת מהבנה לא נכונה של דברי פלאביוס הרי קדם לכן נאמר שלהר הבית היתה חומה רק בצד המזרחי כמו שכתוב במלחמות פרק ה ככבר דברתי כי נוסד בית המקדש בראש גבעה בצורה ובראשונה נשא המישור אשר במרום הגבעה בקשי את ההיכל והמזבח כי מכל עבריה היתה תלולה על פני התהום המלך שלמה הוא אשר בנה את ההיכל הקיף חלק המזרח חומה והעלה על הסוללה אולם אחד וההיכל נשאר חשוף מיתר צדדיו.וכ"ו ובהמשך נאמר ואחרי כן בנו את החומה העליונה ואת החומה התחתונה סביב למקדש
וכן בהמשך כותב פלאביוס במקום השפל נבנתה החומה על יסוד גבוה שלוש מאות אמה ובמקומות רבים עלתה עוד קומת אושיותיה אולם מוסדות הבניין לא נראו בכל עומקם כי נסתם העמק הרבה למען ישר את רחובות העיר ואבני היסוד היו גדולות ארבעים אמה
כך שברור שהורדוס בנה קירות בגובה רב בצד המערבי ששם הייתה העיר ואכן נמצאו אבנים בגודל עשרים מטר בקיר המערבי הורדוס לא היה צריך לפרוץ חומות אחרות כי לא היו חומות אחרות והחומה הצפונית שנפרצה היא בכלל חומת העיר שכדי להכניס את המצודה אנטוניה לתוך המתחם הורדוס פרץ את חומת העיר הצפונית אבל ההרחבה וקירות התמך נבנו בצד הדרומי והחומות נבנו מכל הצדדים
5) לא מצאנו מקומות אחרים שהורדוס בנה בעזרת אבנים כאלה גדולות ומסותתות במה שנקרא סיתות הרודיאני אפילו את הארומונות שלו הוא בונה באבנים קטנות רגילות
אנדריאנוס בנה הרבה מבנים וגם שם לא רואים אבנים גדולות מסותתות בצורה הזו. כמו כן למה היה צורך להגדיל כלכך את הרחבה לצד צפון שכולו ריק. מלבד זאת אנדריאנוס לא יכל לבנות את הר הבית כיוון שהוא מת פחות משלוש שנים אחרי מרד בר כוכבא לא יתכן שהר הבית שלדעת הארכיאולוגים נבנה במשך כמאה וחמישים שנה נבנה על ידי אנדרינוס בשלוש שנים דווקא הראיה מהמבנה בבעל בק מוכיח שאכן הורדוס בנה את הר הבית שהרי המשותף לבעל בק בלבנון ולמקדש בירושלים זה שלבנונים בנו אותם שהרי מי שבנה את בית המקדש הראשון עבור שלמה היה חירם מלך צור מהלבנון אחרי ששלמה התחיל בצורה כזו הורדוס היה חייב להמשיך לבנות באותה צורה ובמיוחד שפלביוס כותב במפורש על האבנים הענקיות שהיו בגובה כעשרים וחמש מטר ועל שמונה עשר אלף פועלים שעבדו עד ימי אגריפס
6) יהודים לא היו בונים את הכניסה משערי חולדה כך שכל העולים לרגל יעברו תחת קורת גג אחת כיוון שיש איסור לבנות גגות בירושלים מפני הטומאה
לפי המפורש בגמרא הר הבית היה מקורה כמסופר במדרש על חוני שבגלל הגשם עלו כל העם להר הבית
7) פלאביוס כותב שמלאכת המקדש הסתיימה ונותרו לאגריפס שמונה עשר אלף פועלים מובטלים, איך אפשר לאמר שהמלאכה נסתיימה הרי מצאו אבן שלא סיימו לסתת אותה לדעתי השאירו את האבן האחרונה הנוגעת בסלע בלתי מסותת ליצור רושם כאילו האבן ממשיכה את סלע האם
8) מתחת לאבני הכתל בפינה הדרום מערבית של הכתל המערבי נמצא מטבע מתקופת אגריפס
על פי חלק מהארכיאולוגים הורדוס אמנם התחיל אבל אגריפס היה זה שסיים את בניין הר הבית אפשרות שניה היא שאת החלק הזה של החומה הרסו הרומאים בחורבן וכאשר אנדריאנוס נתן אישור לבנות את בית המקדש הקטע הזה נבנה מחדש
9) המשנה אומרת שהר הבית חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון ומעוטו מן המערב. הר הבית גדול בהרבה
נראה שההר שקודש היה הכיפה שעליה נבנה המקדש אורך כולו אלף אמה ורוחב חמש מאות אמה מה שנאמר במשנה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה הכוונה שיהיו שני יחידות של חמש מאות אמה אורך וחמש מאות אמה רוחב אחת מעל השניה מקביל לנאמר בתורה שרוחב המשכן חמישין בחמישים ואולי מכאן גם יצא שהמקדש ממוקם בקצה הדרומי של היחידה הצפונית כמו במשכן שהיה חמישים אמה פנויים
התאור שבא אחר כך רובו בדרום שני לו במזרח וכ"ו בא לתאר את מבנה ההר מבחינה טופוגרפית כפי שרואים השלוחה הדרומית היורדת מההר היא הארוכה מכולם אח"כ השלוחה המזרחית אח"כ הצפונית ולבסוף המערבית בצורה סכמטית זה נראה כך
10) הנוסע מבורדו מספר שאנדריאנוס הציב את הסוס שלו על מקום קדש הקדשים, ובזהר נאמר שמקום המקדש לא סובל בנין ומבנה כיפת הסלע כבר היה קיים אז לא יתכן שהוא על מקום המקדש
מכאן מסיק שגיב שמי שבנה את הר הבית היה אנדריאנוס שבנה גם את המקדש בבעל בק
אם זה נכון אפשר לדעת בקרוב טוב את מקום המקדש שכן מהצד המערבי של העזרה ניתן לראות את
עבודת הכהנים רק מפס צר שהרי המקדש כיסה 50 מטר כך שנשאר היה פס צר של כשמונה מטר
על פי זה נראה שהמקדש צריך להיות מעט דרומה מכיפת הסלע כיוון שאם המקדש היה במקום של כיפת הסלע היו צריכים להגביה גם את הקיר הדרומי כדי לחסום את אגריפס מלראות את עבודת הכהנים
דרך נוספת היא לנסות לזהות את מקום המקדש על פי מיקום שרפת הפרה הכהן השורף את הפרה היה צריך לראות את פתח ההיכל דרך שער העזרה דרך שער ניקנור שכל אחד מהם היה ברוחב חמישה מטר מהמקום בו נשחטה הפרה מה שמאפשר זיהוי מקום המקדש בסטיה של עד מעלה אחת בלבד גם כאן אילו מקום המקדש היה מעט דרומה מכיפת הסלע היה מקום השריפה ממש מול פתח ההיכל
במסכת פרה פ”ג מתואר טקס שרפת פרה האדומה בהר הזיתים. במשנה ג מובאים מספר פרטים על המתקנים שהיו במקום:
“וכבשׁ היו עושים מהר הבית להר המשחה כיפין על גבי כיפין וכיפה כנגד האֹטֶם מפני קבר התהום, שבו כהן השורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה, יוצאין להר המשחה“. כשהגיעו להר הזיתים, מצאו שם מקום מוכן לשרפת הפרה שהיה נקרא “גת”. זו לא שימשה לדריכת ענבים, אלא היתה ריבוע חצוב בסלע דומה לגת יין, ובו מערכה גדולה של עצים, שעליה נתנו את הפרה לשריפה” (שם משניות ח-י). במקום היה “בית טבילה” לשימוש הכהן השורף את הפרה (משנה ז). המתחם כולו היה בנוי על גבי חלל תת-קרקעי, כדי לחצוץ מפני קבר התהום (תוספתא פרה פ”ג ורמב”ם הל’ פרה אדומה ג,א).
לאחר שרפת הפרה, היו כותשים את האפר, וחלק ממנו היה נשמר שם, על הר הזיתים, בקביעות, ומשם לקחו הכהנים אפר להזאת מי חטאת.
מתיאור זה עולה שמדובר במקום מסויים וקבוע. כל המתקנים שהיו שם היו קבועים בקרקע: הגת החצובה, בית הטבילה, המקום להנחת האפר, החלל התת-קרקעי והכבשׁ הבנוי מהר הבית לאותו מתחם בהר הזיתים.
תוספתא: כבש הפרה אבא שאול אומר כהנים גדולים עושים אותו משל עצמן בנאו ראשון ולא שימש עליו ומת אף שלא שימש עליו אן חברו משמש עליו אלא סותרו ובונה אחר תחתיו ויותר משישים ככרות של זהב יוצאות עליו (30 מליון דולר)
כמעט לא מעשי לבנות גשר מעל נחל קידרון שפרושו בנית גשר בגובה עשרות מטרים בלי שישארו אי אלו שרידים ,כך שהאופציות היו או גשרון שעוקב אחרי פני הנחל מה שאומר שרק הכהן היה מסוגל ללכת עליו וגם אז איך יתכן שלא נשאר שריד ,כך שההגיון אומר שהגשר עבר מצפון והקיף את הנחל ואחר כך חזר דרומה עד מול המקדש חיפשתי תמונות ישנות ואכן ממש מול מקום המקדש בערך באותו קו גובה נראים שרידים של גשר על המקום הזה הוקמה כנסיה דומינו פלויט חיפוש בגוגל מגלה שבמקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות בשנות החמישים ואכן במקום נמצאו הרבה מרכיבים שתואמים למסופר על מקום שרפת הפרה
ואכן המקום זוהה על ידי הרב ד"ר יונתן אדלר כמקום שבו שרפו את הפרה אלא שכל הממצאים תוארכו לתקופה הביזנטית מאות שנים אחר החורבן לי נראה שהגשר הוא הגדר המערבית של הכנסיה והוא קיים גם היום וניתן לראות אותו מהתצפית במגדל דוד
מכל האמור לעיל נראה שמקום המקדש טיפה דרומה מכיפת הסלע באזור המוגבה הריק כך שמארמון של אגריפס היה אפשר לראות את הכהנים אך די היה בהגבהת הקיר המערבי כדי לחסום אותו וכן שזה יהיה בקו אחד עם השורף את הפרה ,זה גם מאפשר לקבל את הסיפור של הנוסע מבורדו שעל מקום המקדש עומד הסוס של אנדריאנוס ואת דברי הזהר שמקום המקדש לא סובל בניין
המכה בפטיש כמובן הוא מקום השיתין כידוע בבית שני הגדילו את המזבח הבבלי מלמד שאף ששלמה הקריב אלף עולות ובבית שני רק כמה עשרות היו זקוקים למזבח גדול יותר כיוון שלא היתה להם ברכה
אבל אם כל הבעיה הייתה מקום ההקרבה הרי שלמה קידש את כל ריצפת העזרה כך שיכלו להקריב על גבי רצפת העזרה
לכן נראה לי שהמטרה של הגדלת המזבח ועוד רק לכוון דרום מזרח נועדה לסימון מקום המזבח לדורות הבאים
הנביאים דאגו להגדיל את המזבח עד שפינתו הדרום מערבית תיגע בשיתים
על פי חז"ל השיתים זה סוג של הוטא (פיר טבעי בעומק של עשרות אולי מאות מטרים)
במשך מאות שנים כל יום זרם לתוכו עשרות לטרים של יין הנסכים כך שבוודאי יהיה ניתן למצא ועל פי זה לשחזר את מיקום המזבח ומכאן את מיקום המקדש
הבעיה היא ששום אחד מהבורות המוכרים לא עונה לדרישות עד כדי כך שרבים מהחוקרים טוענים שזו רק גוזמא של חז"ל אבל בפועל היה בור קטן
על פי זה הרב גורן קבוע שהאבן בתוך כיפת הסלע אינה אבן השתיה אלא המקום בו עמד המזבח והחור המצוי בתוכו זה השיתין
הבעיה הגדולה של זיהוי זה הוא שאם נמקם את השיתין בחור שבאבן ההיא יצא שקירות העזרה יצאו מחוץ לחומת הר הבית
אם נבחן את צילום האיפרא שביצע האדריכל שגיב נוכל לראות שבקצה המדרגות היורדות מהרחבה המוגבהת לכיוון הכוס ישנו אזור שחור שככל הנראה מצביעה על כך שבמקום ישנו בור
בחינה של תמונות עתיקות של הר הבית מראה כי אכן ממש באותו מקום ישנו בור כנראה כאשר עם ישראל התחיל לחזור לארץ היו גורמים שרצו להסתיר כל קשר של הר הבית ליהודים ובמסגרת זו השחיתו הרבה ממצאים ארכיאולוגים וכיסו את ההר בריצוף חדש שיסתיר כל סימן אפשרי למיקום המקדש אבל בעזרת אמצעים טכנולוגיים כמו זה שהציעה האדריכל שגיב ניתן לאתר את מקום המקדש גם בלי להזיז אבן אחת
על פי האמור נראה לי שהמבנה המחומש שראה שגיב בתמונת האינפרא מתחת כיפת הסלע זה מבנה לשכת הגזית. (ליצור מעין חצי עיגול למושב הסנהדרין) זה יסביר את המדרגות הרחבות לכוון המבנה הזה וגם את התיאור של הרב גץ שסיפר שמהפתח שהוא פתח שהיה מכוון כלפי כיפת הסלע הוא ראה מנהרה שבשלב מסוים עולים ממנה מדרגות הרבה לפני המקום של כיפת הסלע ,אולי אלו המדרגות לבית המוקד שהיה מערבית ללשכת הגזית זה קצת מסביר את מאמרי חזל על הפסוק שים בסלע קינך שבני יתרו ישבו בלשכת הגזית וכן את מה שנאמר שלשכת הגזית בטבור הארץ ואולי זו הסיבה שהלישכה נקראת כך שהרי כל המקדש היה בנוי מאבני גזית אלא שבה הי סלע גזית