מציב גבול אלמנה/ו
סימן ו עריכה
ברכת 'מציב גבול אלמנה' על בתי רשעים
א. לדעת הסוברים (לעיל בסימן הקודם) שניתן לברך מציב גבול אלמנה על בתי ישראל (ולא רק על בתי כנסיות) האם מברכים ברכה זו גם על בתי רשעים?
מסופר על הרב מרדכי גימפל יפה מרוז'ינוי ש"כשעלה לארץ ישראל החליט בדעתו ללכת ולסייר את המושבות העבריות שרק מספר שנים לפני בואו התחילו לעסוק בבנינן. בדרך סיורו סר גם לראשון לציון, זאת המושבה שהיתה מוכרת בשעתה כפרוצה בדברים שבין אדם למקום. כשנכנסה העגלה לשערי המושבה, עמד רבי מרדכי גימפל על רגליו, הסתכל לצדדים ואמר: אלמנה וחצופה במקצת, מכל מקום - ברוך מציב גבול אלמנה". משמע שיש לברך על בתי רשעים. מיהו לא ברור שברך כן בשם ומלכות .
עוד מסופר בספר שבחי הראי"ה (עמוד צח): "פעם אחת טייל הרב בחוצות יפו, יחד עם תלמידו הגדול, אהוב נפשו, הרי"מ חרל"פ. בדרכם הגיעו לבית חדש: בית הגימנסיה הרצליה, עמוד התווך של החינוך החילוני בארץ בימים ההם. אמר לו הרב לרי"מ חרל"פ: כאן יש לברך שתי ברכות. האחת: ברוך מציב גבול אלמנה, שהרי נבנה בית חדש בארץ ישראל! והשניה: ברוך שיעקור עבודה זרה מארצנו". אך גם כאן לא ברור שברך כן בשם ומלכות .
הרב אהרן דוד בוראק (מראשי ישיבת ר' יצחק אלחנן) כתב בספרו פרחי אהרן (ניו יורק תשי"ד, ח"ב עמוד 139): "הגר"י כהנמן (שליט"א) [זצ"ל] ראש הישיבה מישיבת פוניווז אמר שעל פי הדין אין אנו מחויבים לבדוק בהבית אם האנשים הדרים שם המה שומרי תורה ומצוות ויראי השם באמת, וצריכים לברך מכל מקום". משמע שניתן לברך על בתי אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות. אך יש לדחות שאין צריך לבדוק, אך אם ידוע בודאי שאינם שומרים תורה ומצוות, אין לברך .
ב. אולם הב"י כותב שבתי ישראל "היינו בתי עשירי ישראל ובעלי צדקות", וכן כתב הב"ח (שם): "משמע דבתי ישראל דקאמר היינו בתי עשירים של ישראל ובעלי צדקה". וערוך השולחן הוסיף (ס"ק ז): "בתי עשירים גדולים שנותנים צדקה הרבה ומתנהגים ביראת השם", וציין שמקורו בב"י, ומכאן שהבין ש'בעלי צדקות' כאן הכוונה להנהגה שבאה על גבי בסיס של יראת שמים. משמע שאין לברך על בתי רשעים! אך המ"ב, בהביאו את דברי הב"י, כתב (ס"ק יד): "בתי ישראל - פירוש בתי עשירי ישראל שמיושבים בתוקף ובגבורה", ולא הביא את המשך דברי הב"י שהיינו "בעלי צדקות", משמע שאין זה מעכב. וכן הלבוש (ס"ק י) סתם וכתב: "הרואה בתי ישראל ביישובן", וכן סתם הגר"ז (שם), ולא ציינו שהברכה היא רק על בתי בעלי צדקה . משמע שאין זה מעכב שהבתים יהיו של צדיקים. אך אפשר שגם לדעתם לא בעינן בעלי צדקות, אך על בתי רשעים אין לברך.
גם מספר האגודה (ברכות פ"ט אות רא) משמע שאין לברך על בתי רשעים. בהמשך אותה ברייתא שהובאה לעיל, נאמר: "בתי אומות העולם, בישובן אומר בית גאים יסח ה', בחורבנן אומר אל נקמות ה' אל נקמות הופיע". בשונה מהגרסה שלפנינו, האגודה גורס: "בתי רשעים בישובן אומר בית גאים יסח ה' בחורבנם אומר אל נקמות הופיע". משמע שלא רק שאין לברך מציב גבול אלמנה על בתי רשעים, אלא שיש לומר על בתיהם הפסוק "בית גאים יסח ה'". אך לא מצאתי גרסה זו באף אחד מהראשונים, מלבד באגודה. ואולי זהו מ"תיקוני" הצנזורה, שלא הרשו לכתוב כן על בתי גויים .
וכן משמע שאין לברך על בתי רשעים מספר 'שלמה משנתו' (ורשה תרנ"ה) לגאון ר' עזריאל ראקובסקי זצ"ל. הוא כותב (ברכות נח, ב): "ברוך מציב גבול אלמנה - ר"ל דבחורבן בית ראשון כתיב היתה כאלמנה, לפיכך נקרא בית שני מציב גבול אלמנה, כמ"ש המהרש"א ז"ל. אבל עתה בעוונותינו הרבים שנחרב גם הוא, הא אמרינן לקמן בשמעתין שנגזר על בתיהם של צדיקים שיחרבו, וכ"כ הרמב"ן ז"ל באגרתו, שכל מקום שהיתה הקדושה ביותר, שם הוא עתה החורבן והטומאה ביותר, וא"כ כל בית שעומד בגדולה ובתפארת ביותר, סימן רע הוא לבעל הבית שאינו בכלל הצדיקים , ואין מברכים על ישובו. ואדרבה יש להתאונן על זה, תחת עבד כי ימלוך וישתרר עליו יתברך גם השתרר, שרבו יתברך ביתו חרב ושועלים הלכו בו והוא יושב בטירת מלכים, כמו שאמר דוד המלך ע"ה אנכי יושב בבית ארזים וגו'. ועל זה אסרו חז"ל לסייד ולכייר בזמן הזה". משמע שיש לברך רק על בתי צדיקים.
וכן נראה בספר 'אשכול הסופר' (ירושלים תשל"ה) לגאון ר' חיים סופר זצ"ל בעל שו"ת מחנה חיים שכתב בביאור ברכה זו (עמוד י): "או הכוונה, על רוב [=בדרך כלל] אם ישראל ישבו בשלום ובשלוה המה מתנכרים להיות ככל הגוים שלא להכירם כי המה זרע קודש, ובבתיהם לא ניכר שהמה בתי קודש אשר ה' שוכן בקרבם, כאשר פירשתי הפסוק 'נחלתינו נהפכה לזרים בתינו לנכרים', שלא ניכר בנחלה ולא נראה בבתים שהוא בתינו ונחלתינו. אבל הרואה בתי ישראל שניכר שהמה בתי ישראל ביישובן הוא אומר ברוך מציב גבול אלמנה, הגם שאנחנו בין האומות כאלמנה בלי בעל, בכל זאת מציב גבולינו, והבן זה". משמע שהברכה לא תוקנה על בתי ישראל ש"לא ניכר שהמה בתי קודש אשר ה' שוכן בקרבם" .
ג. יתכן שדין זה - האם ניתן לברך ברכת מציב גבול אלמנה על בתי רשעים - תלוי במחלוקת האם ברכה זו תוקנה רק בארץ ישראל או גם בחו"ל. רוב הראשונים העתיקו את הברייתא כלשונה, ולא ציינו האם הברכה נוהגת רק בארץ ישראל. אולם רבנו יהודה ב"ר יקר כתב בפירוש התפילות והברכות שלו (ירושלים תשל"ט, עמ' נה): "הרואה בתי ישראל ביישובן בארץ ישראל אומר ברוך מציב גבול אלמנה". וכן כתב ר' אברהם בן הרמב"ם (המספיק לעובדי ה' על הל' תפילה וברכות, עמ' 252-251), וכ"כ רבנו מנוח (על הרמב"ם שם), הב"י (שם) והבאר היטב (ס"ק ז).
לעומת זאת האבודרהם כתב (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הרואה אשתו): "הרואה בתי ישראל ביישובן אפילו בארץ ישראל מברך בא"י מציב גבול אלמנה", משמע שבחו"ל בודאי יש לברך . וכן דעת הרבה פוסקים, ביניהם: מהרש"ל, ב"ח גר"ז, שולחן הטהור וליקוטי מהרי"ח (דבריהם הובאו לעיל סימן א אות ו). והאליהו רבה כתב (סימן רכד ס"ק ז) שכן משמע מסתימת הפוסקים.
לפי השיטות שהברכה נוהגת רק בא"י, משמע שהברכה היא על ישובה המחודש של ארץ ישראל , ולפי זה יש לברך גם על בתי רשעים, כי יישוב הארץ מתקיים גם בבתי רשעים, כמו שאמרו בגמרא (סנהדרין קב, ב): "מפני מה זכה עמרי למלכות, מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל. שנאמר ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא [את] שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון". וכתב על כך בספר אם הבנים שמחה (הוצאת מכון פרי הארץ, ירושלים תשמ"ג, עמוד נז): וראיתי בספר אוצרות יוסף להגאון המובהק ר' יוסף ענגיל ז"ל שהביא בשם המקובלים: דלכאורה קשה, למה נתן לו הקב"ה שכר זה - דוקא מלכות - עבור מעשה הנ"ל, ולא שכר אחר? וכתבו המקובלים, דידוע דארץ ישראל הוי בספירת מלכות דלמעלה, ויען דהוא תיקן בחינת מלכות בהוספה דהוסיף עיר אחת בארץ ישראל, על כן זכה למלכות דוקא, עכ"ד הקדושים. הרי דאף דעמרי היה ממלכי הרשעים, ומקרא מלא דיבר הכותב "ויקן את ההר שומרון ויבן את ההר, ויקרא את שם העיר אשר בנה שומרון, ויעש עמרי הרע בעיני ה' וירע מכל אשר לפניו וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאתו אשר החטיא את ישראל". וגם כרך זה שהעמיד לא היתה כוונתו לשם שמים אלא לכבודו, כמו שהבאתי לעיל, שאמר כשם שירושלים למלכי יהודה כך תהא שומרון למלכי ישראל. ועל כרחך, אף דנבנה בעבירות גדולות ורבות כאלו, קיים בזה מצות עשה דישוב ארץ ישראל, דאל"כ - דליכא מצוה - ליכא שכר. וגם כיון דקיבל שכר מלכות דוקא, על כרחך דתיקן בזה ספירת מלכות עליונה, ועל כן הגיע למלכות כל כך במידה גדולה, שזכה למלכות שלשה דורות כדלעיל [וכו']. אם כן יש לך ראיה ברורה שאין עליה תשובה, שאף אם בעל עבירה היותר גדול וכופר בכל התורה כולה ר"ל, כעמרי שהיה מעובדי עבודה זרה, אעפ"כ זכה ותיקן בבנין העיר בארץ ישראל לכל התיקונים שיש במצוה זו בעולמות עליונים" .
ובמשנה סנהדרין (ב, א) אמרינן: "אין עושין עיר הנדחת בספר, ולא שלוש". וביארו שם בגמרא (טז, ב): "משום קרחה" ("שלא תעשה קרחה בארץ ישראל", יד רמה שם). וכן מפורש בתוספתא (נגעים פרק א הלכה יג): "ואין עושין שלש עיירות הנדחות בארץ ישראל, שלא להחריב את ערי ישראל". מבואר, שעדיף להשאיר עיר שרובה עובדי עבודה זרה ולא לעשות קרחה בארץ ישראל! משמע שיישוב הארץ מתקיים גם בבתי רשעים .
ועיין שו"ע חו"מ (סימן קסח סעיף א): "שטף הנהר זיתיו ושתלן בתוך שדה חבירו, ואמר הלה: זיתי אני נוטל, אין שומעין לו בארץ ישראל, משום ישוב הארץ, אלא יעמדו במקומם". ופרש הסמ"ע (ס"ק א): "משום דעמדו חכמים על דעתן, ואמרו שהראשון ודאי יטע אחרים בשדהו כמו שנטעם מתחילה, מה שאין כן זה שלא נטע מתחילה זיתים בשדהו, ואם יטלם הראשון שוב לא יטע אחרים כמו שלא נטעם מתחילה". ואין שם שום חילוק בין צדיק לרשע, וכשם שהארץ מיושבת ע"י נטיעותיו, כך גם היא מיושבת ע"י בתיו.
אולם לפי השיטות שהברכה נוהגת גם בחו"ל, זו ברכה על הטובה המסוימת, שהקב"ה זיכה את יושבי אותו מקום לשבת בתוקף וגבורה בלא שטן ובלא פגע (ב"י) בשלוה והשקט ועושר (מג"א ס"ק ט), ומסתבר שאין להודות על בתי רשעים, ש"שקט לרשעים רע להן ורע לעולם, ומיתתם של רשעים הנאה להם והנאה לעולם" (סנהדרין עב, א) , ויש לשמוח במפלתם , ובודאי שלא תקנו ברכת הודאה על שלוותם.
ואכן הרב מרדכי גימפל יפה, שברך מציב גבול אלמנה על בתי רשעים, נהג כן בארץ ישראל, שברך על המושבה ראשון לציון. וכן הסיפור על מרן הרב קוק זצ"ל מיירי בארץ ישראל. לעומת זאת בעל ספר 'אשכול הסופר', שכתב שאין לברך על בתי רשעים, מיירי בחו"ל, וכמו שמוכח מדבריו שם .
אולם קשה לתלות דין זה במחלוקת האם הברכה נוהגת רק בארץ ישראל. כי לדעת הב"י הברכה היא רק בארץ ישראל, ולמרות זאת הוא כותב שהברכה היא רק על בתי בעלי צדקות, וכתב ערוך השולחן בדעתו שהברכה היא רק על ביתם של יראי השם. ונראה שהב"י מסכים שהארץ מתיישבת ונגאלת משממונה גם על ידי בתי רשעים, אך לדעתו הברכה תוקנה רק על יישוב חשוב ובעל ערך. וכשם שאין מברכים על כל בתי ישראל, אלא רק על "בתי עשירים", שהם בתים מיוחדים שמבטאים יישוב והרחבה גשמית, כך גם בעינן שהיישוב יהיה בעל ערך מבחינה רוחנית.
לפיכך צריך לומר שדין זה תלוי במחלוקת הנ"ל, אך לא באופן מוחלט. לסוברים שהברכה נאמרת גם בחו"ל, ברור שאין לברך ברכה זו על בתי רשעים, כי לא תקנו ברכה על שלוות הרשעים. אך לסוברים שהברכה תוקנה רק בארץ ישראל, יש מקום לומר שהברכה תוקנה גם על בתי רשעים כי גם על ידם מתיישבת הארץ. אך ערוך השולחן כתב בדעת הב"י שהברכה תוקנה רק על בתים של יראי השם.