פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואהוד מת" - רצה לומר מיום שמת אהוד ואף בימי שמגר עשו הרע ולזה לא היתה תשועתו גדולה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר מלך בחצור" - טרם לכד יהושוע את חצור ומה שכתוב (ביהושע יא י) הכה בחרב על חצור הוא חוזר ולא על מלכה כי אחר שלכדו שלחו לנפשו ומלך בחרושת הגוים והוא מקום מה נמצא בה כל מלאכת חרש ואומן

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא לחץ וגו' בחזקה" - דחק את ישראל בחוזק רב

"כי תשע וגו'" - ולזה לא ערבה לבם לגשת למלחמה וצעקו בתפלה לה'

מצודת ציון

"ברזל" - חזקים כברזל

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היא שפטה" - בעבור שהיתה נביאה וזריזה במעשיה בא לה המעלה הזאת להיות שופטת את ישראל

"אשת לפידות" - רצה לומר אשת חיל זריזה במעשיה כלפיד אש והוא ענין מליצה וכאשר יאמרו הבריות

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעלו אליה" - אל המקום ההוא

"דבורה בין הרמה וגו'" - רצה לומר ותמיד היתה דבורה בין הרמה וגו'

"תחת תמר" - לבל תתיחד עם האנשים הבאים אליה למשפט קבעה ישיבתה תחת אילן תמר שאין שם מקום ייחוד (מגילה יד א)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לך ומשכת" - משוך לבות בני ישראל לפתותם לבא עמך בהר תבור להלחם בסיסרא כי מאד פחדו מחילו הרב

"הלא צוה ה'" - באמת צוה ה' כי בנבואה נאמר לה ועם שלא נזכר

מצודת ציון

"מקדש נפתלי" - שם מקום בנחלת נפתלי

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשכתי וגו'" - רצה לומר אתן בלבו ללכת אל נחל קישון

מצודת ציון

"המונו" - הוא ענין עם רב על שם שקול המייתם רבה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם תלכי עמי" - אל המלחמה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אפס וגו'" - כי הנה הפאר הניתן לשר הצבא הוא בעבור אחד משני דרכים או בהראות אומץ לבבו ללכת למלחמה מבלי פחד או בהתגבר הוא או אחד מאנשיו להמית הגדול מאנשי בני מלחמתו ולזה אמרה הלא סיסרא יומת על ידי אשה והיא יעל אשת חבר הקיני כאשר יאמר בענין אם כן ידעו הכל שמיד ה' היתה זאת כי לא בכח תגבר אשה ואם כן אם גם תפחד ללכת למלחמה בלעדי אם כן שוב לא תהיה לך על הדרך שאתה הולך התפארות הראוי לך בהיותך שר הצבא כי לא יהיה במה לפארך

מצודת ציון

"אפס" - רק

"תפארתך" - שבחך

"ימכור" - ימסור

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעל" - העלה להר תבור עשרת וגו' עם הלוכו אחריו כמו לעם אשר ברגלי (לקמן ח ה)

מצודת ציון

"ויזעק" - ענינו אסיפה הבאה בזעקת המאסף וכן (לקמן יח כג) מה לך כי נזעקת

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויט אהלו" - ועל שבא לומר שנס סיסרא אל אהל יעל אשת חבר הקיני לכך הקדים לומר שחבר נפרד מקין ונטה אהלו פה

"מבני חבב" - על קין הוא חוזר

"נפרד מקין" - פירש את עצמו משאר בני קין שישבו במדבר יהודה כמו שנאמר בתחילת הספר (לעיל א טז)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עלה וגו'" - ובזה הבין שרוצה להלחם ולכך עלה להתגבר בהר

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא ה'" - לא תירא לרדת לעמק כי הלא ה' וגו'

"כי זה היום" - רצה לומר הגזרה גזורה שהיום תנצחי את סיסרא ולא תוכל עוד להתעכב בהר

"קום" - רצה לומר אל תתעכב לעמוד פה להתגבר בהר

מצודת ציון

"קום" - הוא ענין זרוז

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברגליו" - לבל יכיר אותו מי מבני ישראל ויתפשו אותו

"לפי חרב" - להיות נהרגים בחדוד החרב

מצודת ציון

"ויהם" - מלשון מהומה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד אחד" - אפילו אחד

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי שלום" - ולזה חשב להמלט שמה

"אל אהל" - לצד האהל

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"סורה" - ראתה שהיה כמסתפק אם לילך לאהלה אם לנוס עוד להלן ואמרה לו סור ממקום מהלכך ובוא אלי ואל תירא

מצודת ציון

"סורה" - ענין נטיה מן המקום

"בשמיכה" - היא כסות עב ויוצאים ממנה ציציות וכתרגום יונתן בגונכא וכן (מלכים ב ח טו)ויקח המכבר תרגם יונתן גונכא

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותכסהו" - כי בעת השקתו נגלה כסויו וחזרה לכסותו

"נאד החלב" - השקתו חלב כי מביא תרדמה

מצודת ציון

"צמתי" - מלשון צמאון

"נאד" - שם כלי מה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ושאלך" - מלשון שאלת מה

"פה" - בהאהל הזה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא נרדם" - רצה לומר על שהיה נרדם משתיית החלב ועיף על כי נס ברגליו ולזה מת מיד

"בלאט" - לבל יעור משנתו

"ותצנח בארץ" - הכתה במקבת על היתד עד שחלף רקתו ונתחב בארץ

"יתד האהל" - היתד העשוי לתקוע בארץ עם שפולי האהל

מצודת ציון

"יתד" - מסמר

"המקבת" - שם כלי ובו מכין ביתד לנעצו בארץ וכן (ישעיהו מד יב) ובמקבות יצרהו

"בלאט" - בהסתר ובחשאי כמו (רות ג ז)ותבא בלט ותגל מרגלותיו

"ותתקע" - נעצה ותחבה

"ברקתו" - הוא צד גובה הפנים וכן (שיר השירים ד ג)כפלח הרמון רקתך ונקראת כך למיעוט הבשר שבה כמו (בראשית מא יט)ורקות בשר

"ותצנח" - ענין נעיצה כמו (לעיל א יד) ותצנח מעל החמור

"נרדם" - מלשון תרדמה ושינה

"ויעף" - ענין יגיעה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רדף את סיסרא" - לפי מחשבת דעתו לבקשו באשר הוא שם

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותלך וגו'" - רצה לומר בכל פעם יותר

מצודת ציון

"וקשה" - רוצה לומר וחזקה