מצודות על שופטים ד
<< · מצודות על שופטים · ד · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ואהוד מת" - רצה לומר מיום שמת אהוד ואף בימי שמגר עשו הרע ולזה לא היתה תשועתו גדולהפסוק ב
מצודת דוד
"אשר מלך בחצור" - טרם לכד יהושוע את חצור ומה שכתוב (ביהושע יא י) הכה בחרב על חצור הוא חוזר ולא על מלכה כי אחר שלכדו שלחו לנפשו ומלך בחרושת הגוים והוא מקום מה נמצא בה כל מלאכת חרש ואומןפסוק ג
מצודת דוד
"והוא לחץ וגו' בחזקה" - דחק את ישראל בחוזק רב
"כי תשע וגו'" - ולזה לא ערבה לבם לגשת למלחמה וצעקו בתפלה לה'
מצודת ציון
"ברזל" - חזקים כברזלפסוק ד
מצודת דוד
"היא שפטה" - בעבור שהיתה נביאה וזריזה במעשיה בא לה המעלה הזאת להיות שופטת את ישראל
"אשת לפידות" - רצה לומר אשת חיל זריזה במעשיה כלפיד אש והוא ענין מליצה וכאשר יאמרו הבריותפסוק ה
מצודת דוד
"ויעלו אליה" - אל המקום ההוא
"דבורה בין הרמה וגו'" - רצה לומר ותמיד היתה דבורה בין הרמה וגו'
"תחת תמר" - לבל תתיחד עם האנשים הבאים אליה למשפט קבעה ישיבתה תחת אילן תמר שאין שם מקום ייחוד (מגילה יד א)פסוק ו
מצודת דוד
"לך ומשכת" - משוך לבות בני ישראל לפתותם לבא עמך בהר תבור להלחם בסיסרא כי מאד פחדו מחילו הרב
"הלא צוה ה'" - באמת צוה ה' כי בנבואה נאמר לה ועם שלא נזכר
מצודת ציון
"מקדש נפתלי" - שם מקום בנחלת נפתליפסוק ז
מצודת דוד
"ומשכתי וגו'" - רצה לומר אתן בלבו ללכת אל נחל קישון
מצודת ציון
"המונו" - הוא ענין עם רב על שם שקול המייתם רבהפסוק ח
מצודת דוד
"אם תלכי עמי" - אל המלחמהפסוק ט
מצודת דוד
"אפס וגו'" - כי הנה הפאר הניתן לשר הצבא הוא בעבור אחד משני דרכים או בהראות אומץ לבבו ללכת למלחמה מבלי פחד או בהתגבר הוא או אחד מאנשיו להמית הגדול מאנשי בני מלחמתו ולזה אמרה הלא סיסרא יומת על ידי אשה והיא יעל אשת חבר הקיני כאשר יאמר בענין אם כן ידעו הכל שמיד ה' היתה זאת כי לא בכח תגבר אשה ואם כן אם גם תפחד ללכת למלחמה בלעדי אם כן שוב לא תהיה לך על הדרך שאתה הולך התפארות הראוי לך בהיותך שר הצבא כי לא יהיה במה לפארך
מצודת ציון
"אפס" - רק
"תפארתך" - שבחך
"ימכור" - ימסורפסוק י
מצודת דוד
"ויעל" - העלה להר תבור עשרת וגו' עם הלוכו אחריו כמו לעם אשר ברגלי (לקמן ח ה)
מצודת ציון
"ויזעק" - ענינו אסיפה הבאה בזעקת המאסף וכן (לקמן יח כג) מה לך כי נזעקתפסוק יא
מצודת דוד
"ויט אהלו" - ועל שבא לומר שנס סיסרא אל אהל יעל אשת חבר הקיני לכך הקדים לומר שחבר נפרד מקין ונטה אהלו פה
"מבני חבב" - על קין הוא חוזר
"נפרד מקין" - פירש את עצמו משאר בני קין שישבו במדבר יהודה כמו שנאמר בתחילת הספר (לעיל א טז)פסוק יב
מצודת דוד
"כי עלה וגו'" - ובזה הבין שרוצה להלחם ולכך עלה להתגבר בהרפסוק יד
מצודת דוד
"הלא ה'" - לא תירא לרדת לעמק כי הלא ה' וגו'
"כי זה היום" - רצה לומר הגזרה גזורה שהיום תנצחי את סיסרא ולא תוכל עוד להתעכב בהר
"קום" - רצה לומר אל תתעכב לעמוד פה להתגבר בהר
מצודת ציון
"קום" - הוא ענין זרוזפסוק טו
מצודת דוד
"ברגליו" - לבל יכיר אותו מי מבני ישראל ויתפשו אותו
"לפי חרב" - להיות נהרגים בחדוד החרב
מצודת ציון
"ויהם" - מלשון מהומהפסוק טז
מצודת דוד
"עד אחד" - אפילו אחדפסוק יז
מצודת דוד
"כי שלום" - ולזה חשב להמלט שמה
"אל אהל" - לצד האהלפסוק יח
מצודת דוד
"סורה" - ראתה שהיה כמסתפק אם לילך לאהלה אם לנוס עוד להלן ואמרה לו סור ממקום מהלכך ובוא אלי ואל תירא
מצודת ציון
"סורה" - ענין נטיה מן המקום
"בשמיכה" - היא כסות עב ויוצאים ממנה ציציות וכתרגום יונתן בגונכא וכן (מלכים ב ח טו)ויקח המכבר תרגם יונתן גונכאפסוק יט
מצודת דוד
"ותכסהו" - כי בעת השקתו נגלה כסויו וחזרה לכסותו
"נאד החלב" - השקתו חלב כי מביא תרדמה
מצודת ציון
"צמתי" - מלשון צמאון
"נאד" - שם כלי מהפסוק כ
מצודת ציון
"ושאלך" - מלשון שאלת מה
"פה" - בהאהל הזהפסוק כא
מצודת דוד
"והוא נרדם" - רצה לומר על שהיה נרדם משתיית החלב ועיף על כי נס ברגליו ולזה מת מיד
"בלאט" - לבל יעור משנתו
"ותצנח בארץ" - הכתה במקבת על היתד עד שחלף רקתו ונתחב בארץ
"יתד האהל" - היתד העשוי לתקוע בארץ עם שפולי האהל
מצודת ציון
"יתד" - מסמר
"המקבת" - שם כלי ובו מכין ביתד לנעצו בארץ וכן (ישעיהו מד יב) ובמקבות יצרהו
"בלאט" - בהסתר ובחשאי כמו (רות ג ז)ותבא בלט ותגל מרגלותיו
"ותתקע" - נעצה ותחבה
"ברקתו" - הוא צד גובה הפנים וכן (שיר השירים ד ג)כפלח הרמון רקתך ונקראת כך למיעוט הבשר שבה כמו (בראשית מא יט)ורקות בשר
"ותצנח" - ענין נעיצה כמו (לעיל א יד) ותצנח מעל החמור
"נרדם" - מלשון תרדמה ושינה
"ויעף" - ענין יגיעהפסוק כב
מצודת דוד
"רדף את סיסרא" - לפי מחשבת דעתו לבקשו באשר הוא שםפסוק כד
מצודת דוד
"ותלך וגו'" - רצה לומר בכל פעם יותר
מצודת ציון
"וקשה" - רוצה לומר וחזקה
<< · מצודות על שופטים · ד · >>