מצודות על מלכים ב כה
<< · מצודות על מלכים ב · כה
פסוק א
מצודת דוד
"דיק" - הוא מגדל הנבנה מול העיר ללכדה
"למלכו" - למלכות צדקיה
מצודת ציון
"ויחן" - מלשון חניהפסוק ב
מצודת דוד
"ותבוא העיר במצור" - עמדה העיר והמצור סביבה עד וגו'פסוק ג
מצודת דוד
"בתשעה לחודש" - (בירמיהוו נב ו) נאמר בחודש הרביעיפסוק ד
מצודת דוד
"דרך הערבה" - בדרך ההולך אל ערבות יריחו
"וילך" - המלך וכל אשר עמו
"דרך שער וגו'" - בדרך השער העומד בין שתי החומות אשר אצל גן המלך
"הלילה" - רצה לומר ברחו בלילה (ובירמיהוו שם פסוק ז) נאמר יברחו ויצאו מן העיר לילה
"ותבקע העיר" - חיל נבוכדנצאר בקעו חומתה וכאלו נעשית מעצמה כי אנשי ירושלים היו חלושים ברעב ולא עמדו למולם לעכב על ידםפסוק ה
מצודת דוד
"וירדפו" - אמרו רבותינו ז"ל שברח דרך מערה ההולכת עד ערבות יריחו ונזדמן צבי הולך ממעל על המערה ורדפו הכשדים אחר הצבי ובבואם לפתח המערה מצאו את המלך יוצא ותפשוהו
מצודת ציון
"נפצו" - נתפזרופסוק ו
מצודת דוד
"משפט" - התווכח עמו על מה שמרד בו ועבר על שבועתו כמו שנאמר בדברי הימים (ב לו יג)
"רבלתה" - כי בהאריך ימי המצור הלך נבוכדנצאר לרבלה
מצודת ציון
"ויתפשו" - אחזו בחזקהפסוק ז
מצודת ציון
"בנחשתים" - בשלשלאות נחושתפסוק ח
מצודת דוד
"רב טבחים" - שר על ההורגים במצות המלך
"תשע עשרה" - כי בעת שכבש את יהויכין היה ח' למלכו וצדקיהו מלך י"א שנה הרי י"ט ובסוף ירמיהוו נאמר י"ח ורצה לומר לכבוש יהויקים בראשונה שהיתה בשניה למלכות נבוכדנצארפסוק ט
מצודת דוד
"בית גדול" - הוא פירוש על מה שאמר כל בתי ירושלים לומר שהם כל בית אדם גדול אשר בירושלים ואותם לבד שרף ולא זולתםפסוק י
מצודת דוד
"אשר רב טבחים" - אשר עם רב טבחים
מצודת ציון
"נתצו" - שברו וכתתופסוק יא
מצודת דוד
"ואת יתר ההמון" - הנשארים בכל ערי יהודה
"הנשארים" - אשר לא נהרגו
מצודת ציון
"הנופלים" - הם היוצאים מעצמן למסור עצמן ולשכון בינותם וכן (ירמיהו לז יג)אל הכשדים אתה נופל
"ההמון" - העם הרבפסוק יב
מצודת ציון
"לכורמים" - לעבוד הכרמים
"וליוגבים" - ענין בורות כמו (לעיל ג טז) עשה הנחל הזה גבים גבים ורוצה לומר לעבוד השדות בחפירות ובורות או הוא כמו ליוקבים מלשון יקב היין כי גיכ"ק מתחלף ורוצה לומר לדרוך ולהמשיך היין אל היקבפסוק יג
מצודת ציון
"בית ה" - בבית ה'
"המכונות" - הם כני ובסיסי הכיורות
"ים" - כעין גיגית גדולה עשויה לרחוץ בהפסוק יד
מצודת דוד
"אשר ישרתו בם" - העשוים לעבוד ולשרת בהם בבית המקדש
מצודת ציון
"הסירות" - הקדרות
"היעים" - המכבדות והמגרפות עשויים לגרוף בהם הדשן
"המזמרות" - כלי זמר
"הכפות" - הבזיכיםפסוק טו
מצודת דוד
"אשר זהב זהב וגו'" - רצה לומר בין של זהב בין כסף הכל לקח
מצודת ציון
"המחתות" - כלים לחתות בהן האש
"המזרקות" - הספליםפסוק יז
מצודת דוד
"וכאלה" - מספר הרמונים שהיו באחד היו בהשני
"שמנה עשרה אמה וגו'" - כבר נתבאר ענינם במלכים א' בספור מלאכתו ואין צורך אם כן בהשנות הנה
מצודת ציון
"ושבכה" - עשויה היא כרשת
"ורמונים" - עשויים מנחושתפסוק יח
מצודת ציון
"כהן הראש" - זה כהן גדול
"משנה" - שני לו זה הסגן
"שומרי הסף" - הם השוערים כי מזוזת השער יקרא סף כמו (יחזקאל מ ז)וסף השערפסוק יט
מצודת דוד
"מעם הארץ" - מהמכובדים שבהם אשר נמצאו בעיר ולא ברחו
"המצבא" - על פיו מוציאה כל עיר אנשיה לצאת במלחמה
"הספר שר הצבא" - סופר של שר הצבא
"אשר נמצאו בעיר" - ולא ברחו ממנה כיתר השרים
"מרואי פני המלך" - רצה לומר היושבים תמיד עם המלך (ובירמיהוו שם כה) נאמר שבעה אנשים וזהו לפי ששנים מהם לא היו חשובים כמו החמשה ולא כללם כאן עמהם
מצודת ציון
"סריס" - שר
"פקיד" - ממונה
"המצבא" - מלשון צבאפסוק כ
מצודת ציון
"על מלך" - אל מלךפסוק כב
מצודת ציון
"ויפקד" - מענין מנוי וגזברותפסוק כג
מצודת דוד
"וישמעאל וגו'" - גם ישמעאל וגו' באו אליו עם אנשיהם
"אל גדליהו המצפה" - מקום מושב גדליהו
"והאנשים" - אשר היו עמהם
מצודת ציון
"החילים" - צבאות עםפסוק כד
מצודת דוד
"ועבדו" - במס
"וישבע להם" - גדליהו נשבע להשרים ההם שאין להם לפחוד מן הכשדים כי לא יקחם בשביפסוק כה
מצודת דוד
"ואת היהודים" - גם היהודים והכשדים שהיו עם גדליה הרג ישמעאל ואנשיו
"מזרע המלוכה" - כאומר בעבור זה הרג לגדליהו בחשבו שאליו ראוי הממשלה כי הוא מזרע המלוכה ולא לגדליהפסוק כו
מצודת דוד
"כי יראו" - פן יאמרו הכשדים אשר בעצתם נהרג גדליה פקיד המלך והכשדים אשר עמופסוק כז
מצודת דוד
"מבית כלא" - רצה לומר מיד כשהוציאו מבית הכלא נשאו וגדלו
"בעשרים ושבעה" - (ובירמיהוו שם לא) נאמר בעשרים וחמשה כי בכ"ה מת נבוכדנצאר שטנו ובכ"ו נקבר והוציאהו אויל מרודך בנו מקברו וגררו בחוצות להודיע לכל שמת ובכ"ז מלך ונשא את ראש יהויכין
מצודת ציון
"נשא" - הגביה והרים
"מבית כלא" - מבית המאסר כמו (ישעיהו מב כב)ובבתי כלאים החבאופסוק כח
מצודת דוד
"מעל" - עליון לכסאי שאר המלכים אשר היו עמו
"טובות" - דברים טובים ונחומים
מצודת ציון
"מעל" - ממעלפסוק כט
מצודת דוד
"כל ימי חייו" - של יהויכין
"לפניו" - רצה לומר עמו יחד
"לחם" - כל הסעודה קרויה על שם הלחם
"ושנא" - היה משנה את בגדיו אשר ישב בהן בבית הכלא להחליפם באחרות
מצודת ציון
"ושנא" - כמו ושנה בה"א והוא מענין חלוף ותמורה
"כלאו" - מאסרופסוק ל
מצודת דוד
"דבר יום ביומו" - דבר הצריך לו בכל יום נתנו לו ביומו ולא העבירו המועד
"וארחתו ארחת תמיד" - פרס הנתונה לו היתה פרס הנתונה תמיד מבלי הפסק והיה למאכל לאנשי ביתו כי הוא בעצמו אכל לחם לפני המלך תמיד
מצודת ציון
"וארחתו" - הוא ענין פרס קבוע וכן (ירמיהו מ ה)ארחה ומשאת
<< · מצודות על מלכים ב · כה