מצודות על ירמיהו כה
<< · מצודות על ירמיהו · כה · >>
פסוק א
מצודת דוד
"על ירמיהוו" - אל ירמיהוו
"ליהוקים" - למלכות יהויקיםפסוק ב
מצודת דוד
"על כל עם" - אל כל עםפסוק ג
מצודת דוד
"היה דבר ה' אלי" - דבר בי הנבואה
"ואדבר" - ואני דברתי אליכם הנבואה והייתי משכים ומדבר ר"ל אני הייתי זריז לומר הנבואה אבל אתם לא שמעתם
"ליאשיהו" - למלכות יאשיהו
"זה שלש ועשרים שנה" - י"ט שנה בימי יאשיהו כי מלך ל"א שנים וד' בימי יהויקים בנו הרי כ"ג
מצודת ציון
"אשכים" - מלשון השכמה והוא ענין זרוזפסוק ד
מצודת דוד
"ולא וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ושלח ה'" - ועוד שלח ה' שאר נביאים והיה משכים ומשלח בזריזות רב ואתם לא שמעתםפסוק ו
מצודת דוד
"ולא ארע לכם" - לא אעשה עמכם רעה
"במעשה ידיכם" - באלילים העשוים במעשה ידיכם
מצודת ציון
"ארע" - מלשון רעהפסוק ז
מצודת דוד
"למען הכעיסני" - לא היה זה אלא למען הכעיסני וגו' וההכעסה תהיה באמת לרע לכם
"ולא שמעתם" - עם כי הדבר היה לטובתכם לא שמעתם כו'פסוק ח
מצודת ציון
"יען" - בעבורפסוק ט
מצודת דוד
"סביב" - היושבים סביבות א"י
"והחרמתים" - את כולם אחרים ואשימם לתמהון ולהיות שורקין עליהם ועד זמן רב יהיו חרבים
"הנני שולח" - ר"ל אעיר לבות עכו"ם שונות מפאת צפון
"עבדי" - ר"ל עושה שליחותי בדבר זה
מצודת ציון
"והחרמתים" - ענין הרג ואבדון כמו כי החרם תחרימם (דברים כ)
"לשמה" - ענין תמהון
"לשרקה" - ענין השמעת קול בקבוץ שפתים ונעשה על דבר חשוב שנחרב
"ולחרבות" - מלשון חורבןפסוק י
מצודת דוד
"ואור הנר" - מחסרון השמן ישבו באפלה
"קול רחים" - מגודל הרעה לא ימצאו תבואה לטחון ברחים
"קול חתן" - קול שמחת חתן
"והאבדתי וגו'" - ר"ל לא ישמע עוד קול ששון וגו'פסוק יא
מצודת דוד
"הגוים האלה" - היושבים סביבות א"יפסוק יב
מצודת דוד
"ועל הגוי ההוא" - זה בבל
"אפקוד" - אזכור עליהם עוונם
"כמלאות" - כאשר יהיה נשלם שבעים שנה
מצודת ציון
"כמלאות" - ענין השלמה כמו ובמלאות ימי טהרה (ויקרא יב)
"אפקוד" - ענין זכרוןפסוק יג
מצודת דוד
"על כל הגוים" - שהם יבואו ויחריבו את בבל עד היסוד בה
"בספר הזה" - בסוף הספרפסוק יד
מצודת דוד
"להם" - לבני בבל
"גם המה" - רצה לומר כמו שעבד בבבל אחרים כן גם המה יעבדו בם וחוזר ומפרש גוים רבים וגו' הם יעבדו בבבל
"כי עבדו" - עבר במקום עתיד רצה לומר יעבדו בבבלפסוק טו
מצודת דוד
"והשקיתה" - רצה לומר התנבא עליהם
"את כוס היין החמה" - המשיל חמת ה' וגזרת הפורעניות ליין המבלבל את המוחפסוק טז
מצודת דוד
"והתגועשו והתהוללו" - יניעו בתנועה חזקה וישתטו מאימת החרב אשר אשלח ביניהם
מצודת ציון
"והתגועשו" - ענין תנועה חזקה כמו ותגעש ותרעש הארץ (תהלים יח)
"והתהוללו" - מלשון הוללות ושטות כמו והתהוללו הרכב (נחום ב)
"בינותם" - ביניהםפסוק יז
מצודת דוד
"ואקח וגו'" - ר"ל קבלתי הנבואה ונבאתי להםפסוק יח
מצודת דוד
"כיום הזה" - כי ירמיהו כתב ספרו אחר החורבן לזה אמר כיום הזה שהמה חרבים
"את ירושלים" - חוזר למעלה שאמר והשקיתה וגו' את ירושלים וגו'
"ואת מלכיה" - עם כי לא היה אלא מלך אחד אמר מלכיה כי גם בני המלך נקראו בשם מלכיםפסוק כ
מצודת דוד
"ואת אשקלון וגו'" - הם ערי פלשתים
"שארית אשדוד" - יתכן שנחרבה עד לא בא נ"נ ונשאר בה שארית
"כל הערב" - עם המקובץ מעמים רבים כמו וגם ערב רב (שמות יב)פסוק כב
מצודת דוד
"האי" - קבוצת האיים אשר בשפת היםפסוק כג
מצודת דוד
"קצוצי פאה" - השוכנים בקצוות פאת עולם
מצודת ציון
"קצוצי" - מלשון קצה
"פאה" - ענין עבר וצדפסוק כד
מצודת דוד
"מלכי ערב" - שם אומה מה
"מלכי הערב" - הם הערבייםפסוק כו
מצודת דוד
"ישתה אחריהם" - ר"ל הוא ילקה אחר כולם בסוף
"ומלך ששך" - הוא בבל בא"ת ב"ש וכן נקרא בסוף הספר
"איש אל אחיו" - כוס החמה ישתו זה אחר זה בסמוך לו ר"ל כולם ילקו זה אחר זה
מצודת ציון
"איש אל אחיו" - זה אחר זה בסמוך לו וכן ונפצתים איש אל אחיו (לעיל יג)פסוק כז
מצודת דוד
"שתו ושכרו" - שתו יין החמה ותהיו שכורים ותקיאו ותפלו לארץ ולא תקומו כדרך השותה יין הרבה ור"ל קבלו עליכם עול השעבוד והצער מפני חרב האויב
מצודת ציון
"וקיו" - מלשון הקאה והוא החזרת המאכל מן הגוף דרך הפהפסוק כח
מצודת דוד
"כי ימאנו וגו'" - ר"ל אם יתעצמו להנצל מן הפורעניות
"שתו תשתו" - ר"ל בע"כ תהיו משעובדים
מצודת ציון
"ימאנו" - מלשון מיאוןפסוק כט
מצודת דוד
"אנכי מחל" - אני מתחיל להביא הרעה ואתם תהיו נקיים מהרעה בתמיה הנה לא תנקו
"אשר נקרא שמי עליה" - להיות נקראה עיר ה'
מצודת ציון
"מחל" - מלשון התחלהפסוק ל
מצודת דוד
"ממרום ישאג" - וכפל הדבר ואמר וממעון קדשו וגו' וחזר ופירש שהוא ישאג על נוהו ור"ל הוא קרא גזירת חורבן על ירושלים
"הידד" - כדרך דורכי היין המרימים קול הידד לזרז זא"ז כן ירים קול על כל יושבי הארץ לגזור עליהם חורבן ואבדון
מצודת ציון
"ממרום" - מהשמים הרמים
"ישאג" - ענין צעקה
"וממעון" - ענין מדור כמו השקיפה ממעון קדשך (דברים כו)
"נוהו" - מדורו כמו ואת נוהו השמו (תהלים עט)
"הידד" - המלה ההיא מיוחדת לקריאת דורכי היין לזרז עצמם וכן הידד השבתי (ישעיהו טז)
"כדורכים" - הם הצועדים ופוסעים על הענבים להוציא היין
"יענה" - ענין הרמת קול וכן וענו הלוים וכו' קול רם (דברים כז)פסוק לא
מצודת דוד
"נשפט הוא" - הוא יתווכח עם כל בשר והויכוח יהיה אשר יתן את הרשעים לחרב כי בזה מודיע להם פשעם ותחשב לויכוח וכן כי באש ה' נשפט (ישעיהו סו)
"בא שאון" - קול שאון המקום בא עד קצה הארץ ר"ל הגזירה היא על כולם
מצודת ציון
"שאון" - ענין המיה
"נשפט" - ענין ויכוח
"לכל בשר" - לכל אדםפסוק לב
מצודת דוד
"הנה רעה יוצאת" - הרג ואבדון תצא מעם בבל אל כל עם ועם
"וסער גדול" - המיית מלחמה יתעורר מסוף הארץ והוא בבל
מצודת ציון
"וסער" - רוח סערה
"יעור" - מלשון התעוררות
"מירכתי" - מסוף וכן ולירכתי המשכן (שמות כו)פסוק לג
מצודת דוד
"לא יספדו" - על כי יהיו רבים לא יספיקו להספידם ולהכניסם במקום מיוחד או לקברם אבל יהיו מונחים על פני האדמה כמו הזבל
"חללי ה'" - הנהרגים בגזירת המקום
מצודת ציון
"יאספו" - ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט)
"לדומן" - ענין זבלפסוק לד
מצודת דוד
"ונפלתם ככלי חמדה" - ר"ל לא תהיה נפילתכם ככלי בזוי הנופל בארץ שאין היזק בנפילתו אלא היזק רב וקלון מתמיד יהיה לכם בהנפילה ההיא ככלי חמדה הנופל לארץ שההיזק רב במה שנפחת בנפילה
"הילילו הרועים" - למלכי יהודה ושריו יאמר הילילו וזעקו אתם מנהיגי העם ואתם אדירי הצאן ר"ל אתם הגבורים שבעם התפלשו בעפר דרך צער ואבלות כי מלאו ימיכם להביא מקצתכם לטביחה ובא זמן תפוצותיכם להיות מקצתכם נפוצים בגולה
מצודת ציון
"הילילו" - מלשון יללה
"והתפלשו" - ענין הגלגול בעפר כמו עפר התפלשי (מיכה א)
"אדירי" - ענין חוזק
"מלאו" - נשלמו וכן במלאת ימי טהרה (ויקרא יב)
"ותפוצותיכם" - ענין פזור וכן כי נפץ העם (שמואל א יג)פסוק לה
מצודת דוד
"ואבד מנוס" - לא יוכלו לברוח מיד האויב
"ופליטה" - מלת ואבד משמשת בשתים לומר שיאבד פליטה ושארית מה מאדירי הצאן המה הגבורים
מצודת ציון
"מנוס" - ענין בריחה
"ופליטה" - שארית וכן אל יהיה לה פליטה (לקמן נ)פסוק לו
מצודת דוד
"קול צעקת" - ר"ל הנה נשמע קול צעקת וגו'
"כי שודד ה'" - ר"ל מה' באה השדידה בגזירה
"מרעיתם" - מקום שהרועים רעו את הצאן והוא למשל על ירושלים
מצודת ציון
"ויללת" - מלשון יללה
"שודד" - ענין עושק וגזל
"מרעיתם" - מלשון מרעהפסוק לז
מצודת דוד
"ונדמו" - המדורות[1] היושבות בשלום יהיו חרבים מפני חרון אף ה' שיחרה בהם
מצודת ציון
"ונדמו" - ענין חורבן וכריתה כמו גם מדמן תדומי (לקמן מח)
"נאות" - מדור כמו בנאות דשא (תהלים כג)פסוק לח
מצודת דוד
"חרון היונה" - חרון האויב המאנה ואונס אותם לקחת ההון וזה בא מפני חרון אף ה' שחרה בם ולא במקרה
"עזב ככפיר סוכו" - כל מדור יהיה נעזב מבעליו ולא יזכר בו כמו כפיר אריות שאינו זוכר בסוכתו אחר שעזבה
מצודת ציון
"ככפיר" - כן יקרא ארי בחור
"היונה" - מלשון אונאה וענינו קחת ההון וכן העיר היונה (צפניה ג)
<< · מצודות על ירמיהו · כה · >>
- ^ מלשון מדור ודירה