פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על ירמיהוו" - אל ירמיהוו

"ליהוקים" - למלכות יהויקים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על כל עם" - אל כל עם

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היה דבר ה' אלי" - דבר בי הנבואה

"ואדבר" - ואני דברתי אליכם הנבואה והייתי משכים ומדבר ר"ל אני הייתי זריז לומר הנבואה אבל אתם לא שמעתם

"ליאשיהו" - למלכות יאשיהו

"זה שלש ועשרים שנה" - י"ט שנה בימי יאשיהו כי מלך ל"א שנים וד' בימי יהויקים בנו הרי כ"ג

מצודת ציון

"אשכים" - מלשון השכמה והוא ענין זרוז

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"ושלח ה'" - ועוד שלח ה' שאר נביאים והיה משכים ומשלח בזריזות רב ואתם לא שמעתם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא ארע לכם" - לא אעשה עמכם רעה

"במעשה ידיכם" - באלילים העשוים במעשה ידיכם

מצודת ציון

"ארע" - מלשון רעה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען הכעיסני" - לא היה זה אלא למען הכעיסני וגו' וההכעסה תהיה באמת לרע לכם

"ולא שמעתם" - עם כי הדבר היה לטובתכם לא שמעתם כו'

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"יען" - בעבור

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"סביב" - היושבים סביבות א"י

"והחרמתים" - את כולם אחרים ואשימם לתמהון ולהיות שורקין עליהם ועד זמן רב יהיו חרבים

"הנני שולח" - ר"ל אעיר לבות עכו"ם שונות מפאת צפון

"עבדי" - ר"ל עושה שליחותי בדבר זה

מצודת ציון

"והחרמתים" - ענין הרג ואבדון כמו כי החרם תחרימם (דברים כ)

"לשמה" - ענין תמהון

"לשרקה" - ענין השמעת קול בקבוץ שפתים ונעשה על דבר חשוב שנחרב

"ולחרבות" - מלשון חורבן

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואור הנר" - מחסרון השמן ישבו באפלה

"קול רחים" - מגודל הרעה לא ימצאו תבואה לטחון ברחים

"קול חתן" - קול שמחת חתן

"והאבדתי וגו'" - ר"ל לא ישמע עוד קול ששון וגו'

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הגוים האלה" - היושבים סביבות א"י

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועל הגוי ההוא" - זה בבל

"אפקוד" - אזכור עליהם עוונם

"כמלאות" - כאשר יהיה נשלם שבעים שנה

מצודת ציון

"כמלאות" - ענין השלמה כמו ובמלאות ימי טהרה (ויקרא יב)

"אפקוד" - ענין זכרון

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על כל הגוים" - שהם יבואו ויחריבו את בבל עד היסוד בה

"בספר הזה" - בסוף הספר

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להם" - לבני בבל

"גם המה" - רצה לומר כמו שעבד בבבל אחרים כן גם המה יעבדו בם וחוזר ומפרש גוים רבים וגו' הם יעבדו בבבל

"כי עבדו" - עבר במקום עתיד רצה לומר יעבדו בבבל

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשקיתה" - רצה לומר התנבא עליהם

"את כוס היין החמה" - המשיל חמת ה' וגזרת הפורעניות ליין המבלבל את המוח

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והתגועשו והתהוללו" - יניעו בתנועה חזקה וישתטו מאימת החרב אשר אשלח ביניהם

מצודת ציון

"והתגועשו" - ענין תנועה חזקה כמו ותגעש ותרעש הארץ (תהלים יח)

"והתהוללו" - מלשון הוללות ושטות כמו והתהוללו הרכב (נחום ב)

"בינותם" - ביניהם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואקח וגו'" - ר"ל קבלתי הנבואה ונבאתי להם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כיום הזה" - כי ירמיהו כתב ספרו אחר החורבן לזה אמר כיום הזה שהמה חרבים

"את ירושלים" - חוזר למעלה שאמר והשקיתה וגו' את ירושלים וגו'

"ואת מלכיה" - עם כי לא היה אלא מלך אחד אמר מלכיה כי גם בני המלך נקראו בשם מלכים

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת אשקלון וגו'" - הם ערי פלשתים

"שארית אשדוד" - יתכן שנחרבה עד לא בא נ"נ ונשאר בה שארית

"כל הערב" - עם המקובץ מעמים רבים כמו וגם ערב רב (שמות יב)

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"האי" - קבוצת האיים אשר בשפת הים

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קצוצי פאה" - השוכנים בקצוות פאת עולם

מצודת ציון

"קצוצי" - מלשון קצה

"פאה" - ענין עבר וצד

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלכי ערב" - שם אומה מה

"מלכי הערב" - הם הערביים

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישתה אחריהם" - ר"ל הוא ילקה אחר כולם בסוף

"ומלך ששך" - הוא בבל בא"ת ב"ש וכן נקרא בסוף הספר

"איש אל אחיו" - כוס החמה ישתו זה אחר זה בסמוך לו ר"ל כולם ילקו זה אחר זה

מצודת ציון

"איש אל אחיו" - זה אחר זה בסמוך לו וכן ונפצתים איש אל אחיו (לעיל יג)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שתו ושכרו" - שתו יין החמה ותהיו שכורים ותקיאו ותפלו לארץ ולא תקומו כדרך השותה יין הרבה ור"ל קבלו עליכם עול השעבוד והצער מפני חרב האויב

מצודת ציון

"וקיו" - מלשון הקאה והוא החזרת המאכל מן הגוף דרך הפה

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי ימאנו וגו'" - ר"ל אם יתעצמו להנצל מן הפורעניות

"שתו תשתו" - ר"ל בע"כ תהיו משעובדים

מצודת ציון

"ימאנו" - מלשון מיאון

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אנכי מחל" - אני מתחיל להביא הרעה ואתם תהיו נקיים מהרעה בתמיה הנה לא תנקו

"אשר נקרא שמי עליה" - להיות נקראה עיר ה'

מצודת ציון

"מחל" - מלשון התחלה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ממרום ישאג" - וכפל הדבר ואמר וממעון קדשו וגו' וחזר ופירש שהוא ישאג על נוהו ור"ל הוא קרא גזירת חורבן על ירושלים

"הידד" - כדרך דורכי היין המרימים קול הידד לזרז זא"ז כן ירים קול על כל יושבי הארץ לגזור עליהם חורבן ואבדון

מצודת ציון

"ממרום" - מהשמים הרמים

"ישאג" - ענין צעקה

"וממעון" - ענין מדור כמו השקיפה ממעון קדשך (דברים כו)

"נוהו" - מדורו כמו ואת נוהו השמו (תהלים עט)

"הידד" - המלה ההיא מיוחדת לקריאת דורכי היין לזרז עצמם וכן הידד השבתי (ישעיהו טז)

"כדורכים" - הם הצועדים ופוסעים על הענבים להוציא היין

"יענה" - ענין הרמת קול וכן וענו הלוים וכו' קול רם (דברים כז)

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נשפט הוא" - הוא יתווכח עם כל בשר והויכוח יהיה אשר יתן את הרשעים לחרב כי בזה מודיע להם פשעם ותחשב לויכוח וכן כי באש ה' נשפט (ישעיהו סו)

"בא שאון" - קול שאון המקום בא עד קצה הארץ ר"ל הגזירה היא על כולם

מצודת ציון

"שאון" - ענין המיה

"נשפט" - ענין ויכוח

"לכל בשר" - לכל אדם

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה רעה יוצאת" - הרג ואבדון תצא מעם בבל אל כל עם ועם

"וסער גדול" - המיית מלחמה יתעורר מסוף הארץ והוא בבל

מצודת ציון

"וסער" - רוח סערה

"יעור" - מלשון התעוררות

"מירכתי" - מסוף וכן ולירכתי המשכן (שמות כו)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יספדו" - על כי יהיו רבים לא יספיקו להספידם ולהכניסם במקום מיוחד או לקברם אבל יהיו מונחים על פני האדמה כמו הזבל

"חללי ה'" - הנהרגים בגזירת המקום

מצודת ציון

"יאספו" - ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט)

"לדומן" - ענין זבל

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונפלתם ככלי חמדה" - ר"ל לא תהיה נפילתכם ככלי בזוי הנופל בארץ שאין היזק בנפילתו אלא היזק רב וקלון מתמיד יהיה לכם בהנפילה ההיא ככלי חמדה הנופל לארץ שההיזק רב במה שנפחת בנפילה

"הילילו הרועים" - למלכי יהודה ושריו יאמר הילילו וזעקו אתם מנהיגי העם ואתם אדירי הצאן ר"ל אתם הגבורים שבעם התפלשו בעפר דרך צער ואבלות כי מלאו ימיכם להביא מקצתכם לטביחה ובא זמן תפוצותיכם להיות מקצתכם נפוצים בגולה

מצודת ציון

"הילילו" - מלשון יללה

"והתפלשו" - ענין הגלגול בעפר כמו עפר התפלשי (מיכה א)

"אדירי" - ענין חוזק

"מלאו" - נשלמו וכן במלאת ימי טהרה (ויקרא יב)

"ותפוצותיכם" - ענין פזור וכן כי נפץ העם (שמואל א יג)

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואבד מנוס" - לא יוכלו לברוח מיד האויב

"ופליטה" - מלת ואבד משמשת בשתים לומר שיאבד פליטה ושארית מה מאדירי הצאן המה הגבורים

מצודת ציון

"מנוס" - ענין בריחה

"ופליטה" - שארית וכן אל יהיה לה פליטה (לקמן נ)

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קול צעקת" - ר"ל הנה נשמע קול צעקת וגו'

"כי שודד ה'" - ר"ל מה' באה השדידה בגזירה

"מרעיתם" - מקום שהרועים רעו את הצאן והוא למשל על ירושלים

מצודת ציון

"ויללת" - מלשון יללה

"שודד" - ענין עושק וגזל

"מרעיתם" - מלשון מרעה

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונדמו" - המדורות[1] היושבות בשלום יהיו חרבים מפני חרון אף ה' שיחרה בהם

מצודת ציון

"ונדמו" - ענין חורבן וכריתה כמו גם מדמן תדומי (לקמן מח)

"נאות" - מדור כמו בנאות דשא (תהלים כג)

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חרון היונה" - חרון האויב המאנה ואונס אותם לקחת ההון וזה בא מפני חרון אף ה' שחרה בם ולא במקרה

"עזב ככפיר סוכו" - כל מדור יהיה נעזב מבעליו ולא יזכר בו כמו כפיר אריות שאינו זוכר בסוכתו אחר שעזבה

מצודת ציון

"ככפיר" - כן יקרא ארי בחור

"היונה" - מלשון אונאה וענינו קחת ההון וכן העיר היונה (צפניה ג)

  1. ^ מלשון מדור ודירה