מצודות על יחזקאל מד
<< · מצודות על יחזקאל · מד · >>
פסוק א
מצודת דוד
"והוא סגור" - רבותינו ז"ל העמידו המקרא הזה בפשפש הדרומי (מדות פ"ד) כי שני פשפשין ר"ל שני פתחים קטנים היו לשער ההיכל מזה ומזה כאשר הוא בצורה
"וישב אותי" - המלאך הדובר בי השיב אותי אל דרך שער המקדש החיצון הוא ההיכל שהוא חיצון לבית קדש הקדשים ולתוספת ביאור אמר הפונה קדים ר"ל אל השער הפונה למזרח אל האולם לא אל השער הפונה אל המערב לבית קה"קפסוק ב
מצודת דוד
"בא בו" - דרך השער ההוא
"והיה סגור" - לכן יהיה סגור הואיל ואין מי בא בו בעבור שהמקום ב"ה בא בופסוק ג
מצודת דוד
"ומדרכו יצא" - מדרך השער שבא כן יצא דרך שם ואף שכשהוא הולך עם העם במועדים יוצא עמהם דרך נכח השער שבאו כמ"ש והנשיא בתוכם וגו' (לקמן מו) הנה בבואו לבדו חוזר הוא בדרך שבא
"את הנשיא" - ר"ל אבל את הנשיא הוא מלך המשיח הואיל והוא נשיא ואין כבודו לשבת במקום העם לאכול בקדשים עמהם לכן ישב בחלל השער ההוא לאכול בבשר הקדשים לפני היכל ה'
"מדרך אולם השער יבוא" - כאשר יבוא לאכול בחלל הפשפש ההוא יבוא אל החצר הפנימי מדרך אולם השער ר"ל שיבוא דרך אולם הנמשך מהשער ולחוץ אבל לא יבוא שמה דרך פתחי הלשכות התחתונות הפתוחות לחצר הפנימי שאין אולם לפניהם כ"א יבוא בפומבי דרך השער הגדול ומשם יבוא לחלל האולם לשבת בחלל הפשפש
מצודת ציון
"לחם" - כן יקרא גם הבשר כמו את קרבני לחמי (במדבר כ"ח)פסוק ד
מצודת דוד
"ויביאני וגו'" - כי מתחלה העמידו לפני פשפש הדרומי הסגור ועתה הסיעו משם והביאו בדרך שער הצפון שבמזרח הבית והוא הפשפש הצפוניפסוק ה
מצודת דוד
"ולכל תורותיו" - מקום עמידת הכהנים והעם
"ושמת לבך" - תשים לבך אל מבוא הבית להבין דרך ביאת הבית בכל הפתחים שיוצאין בהם מן המקדש והוא שלא לבוא בפשפש הדרומי אבל בפשפש הצפוני יכולין לבוא ודרך ביאה למלך המשיח וכן לכל העם כמ"ש ובבוא עם הארץ וגו' (לקמן מו)
"שים לבך" - להבין הדברים
"וראה בעיניך" - מדת כל דבר ודבר
"לכל חוקות" - מה שראוי להשתמש בכל חדר מחדריופסוק ו
מצודת דוד
"אל מרי" - אל עם המרי וחוזר ומפרש אל בית ישראל
"רב לכם" - זמן רב היה לכם מה שעשיתם כל תועבותיכם אתם בית ישראל
מצודת ציון
"מרי" - ענין מרד וסרובפסוק ז
מצודת דוד
"את לחמי" - הוא החלב והדם הנה בזה הפירו את בריתי להוסיף אל כל התועבות שיש בידכם הוא עבודת הכוכבים ור"ל לא די שעבדתם הכוכבים אלא שעוד תוסיפו לחלל עבודת מזבחי ע"י כהנים כאלה
"בהקריבכם" - במה שאתם מקריבים ע"י כהנים כאלה
"בהביאכם" - במה שבעוד הייתם בארצכם הבאתם כהנים בני נכר ר"ל שנתנכרו מעשיו וחוזר ומפרש שהיו ערלי לב ר"ל אטום מלדעת את ה' ומהם היו ערלי בשר אשר לא מלו על שמתו אחיו מחמת מילה ופסולים הם לעבודה והם הביאו אותם להיות במקדשי לעבוד עבודה לחללו וחוזר ומפרש את ביתי
מצודת ציון
"ערלי לב" - ענין חתימה וכן ערלה אזנם (ירמיהו ו')פסוק ח
מצודת דוד
"ותשימון לשומרי" - שמתם להיות שומרי משמרתי במקדשי אנשים שהיו לכם ר"ל שומרים לכם לפני עכו"ם
"ולא שמרתם" - להמנות כהנים כשרים לעשות קדשי
מצודת ציון
"ותשימון" - ענין עשיהפסוק ט
מצודת דוד
"לכל בן נכר" - בזה יפרש לומר מה שאסרתי בן נכר אין הכונה על איש מגויי הארצות כי הכונה היא על כל מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים אשר הוא בתוך בני ישראל ועשה עבודתם לעכו"ם
"בן נכר וגו'" - ר"ל בין שלבו אטום מלדעת את ה' ובין מי שלא נמול על כי מתו אחיו מחמת מילהפסוק י
מצודת דוד
"כי אם הלוים וגו'" - ר"ל כי אם בבוא אל המקדש הלוים אשר רחקו מעלי בדבר התעות של ישראל אשר תעו מעלי ללכת אחרי גלוליהם אז בעת בואם אל המקדש יסבלו גמול עוונם לבל עשות שמה עבודת המזבח
מצודת ציון
"הלוים" - ר"ל הכהנים בני לוי
"בתעות" - מלשון תועה והושאל מהתועה מדרך הישר ללכת דרך אחרפסוק יא
מצודת דוד
"לפניהם" - לפני מביאי הקרבנות יעמדו לשרתם בדבר הקרבנות
"המה ישחטו וגו'" - הואיל והשחיטה כשרה בזר יכולים גם המה לעשותה
"והיו במקדשי" - ורק יהיו במקדשי משרתים בדבר המינוי על שערי הבית וגם יהיו משרתים את הבית בדבר הצריך בו
מצודת ציון
"פקודות" - ענין מינוי וגזברות כמו להיות פקידים בית ה' (שם כ"ט)פסוק יב
מצודת דוד
"ונשאו עוונם" - את זה יסבלו בעבור עוונם
"יען" - בעבור שעשו עבודת העם לפני הגלולים והכשילו את ישראל בעון עכו"ם
"נשאתי ידי" - הוא ענין שבועה בהרמת הידים למעלה וכן אשר נשאתי את ידי (שמות ו)פסוק יג
מצודת דוד
"ונשאו" - יסבלו כלימה הראויה להם וגמול תועבותם אשר עשו
"ולגשת וגו'" - ר"ל לא יגשו אל כל הקדשים נוסף על קדשי הקדשים כלומר לא לבד אסורים הם בעבודת קדשי הקדשים כי אסורים המה אף בעבודת קדשים קלים
"לכהן לי" - לשרת לי בדבר עבודת המזבח
מצודת ציון
"לכהן" - ענין שירות ועבודהפסוק יד
מצודת דוד
"ונתתי אותם" - רק אתן אותם להיות שומרי משמרת הבית על כל העבודה הצריך אל הבית ועל כל הדבר הנעשה בו זולת עבודת המזבחפסוק טו
מצודת דוד
"אשר שמרו" - ולא זזו מעבודת המקום בזמן שתעו בני ישראל
"והכהנים הלוים" - אבל הכהנים מבני לוי מזרע צדוק ששימש בימי שלמהפסוק טז
מצודת דוד
"ושמרו וגו'" - בכל דבר העבודה
"אל שלחני לשרתני" - זהו סדור לחם הפנים שעל השלחןפסוק יז
מצודת דוד
"ובית" - ובפנים בחלל הבית בין בהיכל בין בבית ק"ק
"ולא יעלה עליהם צמר" - כי בפנים לא יעשו עבודה בשמנה בגדים שיש בהן צמר
"בגדי פשתים" - הם בגדי הלבן שכ"ג משתמש בהן ביוה"כ עבודת פנים
"והיה וגו'" - ר"ל ביוה"כ כשיבואו הכהנים הגדולים אל שערי חצר הפנימי והוא ההיכל ולעומת קה"ק נקרא חצר (לפי שהיה בהיכל שער גדול ושני פשפשין מזה ומזה כמ"ש למעלה לכן אמר שערי)פסוק יח
מצודת דוד
"לא יחגרו ביזע" - לא יחגרו אבנטיהם במקום שהבשר נכפל ושוכב קצתו על קצתו כי שם רב הזיעה ומתלכלכין בגדי הכהונה
"פארי פשתים" - מגבעות מפשתים יהיה על ראשם
מצודת ציון
"פארי" - כן יקראו המגבעות כמ"ש פארי המגבעות (שמות ל"ט) ויקראו כן ע"ש היופי וההדר שבהן
"ביזע" - מלשון זיעהפסוק כ
מצודת דוד
"כסום יכסמו" - על כהנים גדולים יאמר שהם יגלחו באופן שיגיע ראש שער זה בצד עקרו של זה ככוסמת הזו הסדורה בשבולת ראשו של זה בצד עקרו של זה כן ארז"ל (שם כב)
"ופרע לא ישלחו" - לא יניחו גדול השער להתפשט יותר מדאי וארז"ל שיגלחו אחד לשלשים יום (סנהדרין כב)
"וראשם לא יגלחו" - שער ראשם לא יגלחו בכל עת
מצודת ציון
"יגלחו" - ענין קציצת השער
"ופרע" - כן יקרא גדול השער כמו את ראשו לא יפרע (ויקרא כ"א)
"ישלחו" - ענין התפשטות כמו תשלח קציריה (תהלים פ')
"כסום יכסמו" - מלשון והחטה והכסמת (שמות ט') והוא מין זרעפסוק כא
מצודת דוד
"כל כהן" - בין כהן גדול בין כהן הדיוט
"אל החצר הפנימית" - הוא ההיכל ולמול בית קה"ק נקרא חצרפסוק כב
מצודת דוד
"אשר תהיה אלמנה" - ר"ל שלא תהיה רק אלמנה אבל לא נחלצה אז מכהן יקחו ר"ל מקצת כהנים מותרים בהם והם ההדיוטים אבל כשהיא גם חלוצה אסורה גם להדיוטים ואף שהיא מדרבנן רמזה יחזקאל
"ואלמנה וגו'" - זהו בכהנים גדולים שאסורים גם באלמנה ואינם נושאים כ"א בתולותפסוק כג
מצודת דוד
"ואת עמי יורו" - הכהנים ילמדו את העם להבדיל בין קדש לחולין גם יודיעום ההבדל בין טמא לטהור
מצודת ציון
"יורו" - מלשון הוראה ולמודפסוק כד
מצודת דוד
"ואת תורתי" - התורות והחוקים הנהוגים בכל ימי מועדי ה' בדבר הקרבנות ישמרו הם לעשותם וכן יקדשו את השבתות בדבר הקרבנות הבאות חובה ליום
"ועל ריב" - ועל דין ממון יעמדו העם לפניהם למשפט והם ישפטוהו במשפטי התורה לא לפי אומדן דעתםפסוק כה
מצודת דוד
"אשר לא היתה לאיש" - למשכב
"לטמאה" - לטמא את עצמופסוק כו
מצודת דוד
"ואחרי טהרתו" - ר"ל אחר פרישתו מן המת כן ארז"ל
"שבעת ימים וגו'" - ואח"ז הוא טהור
"יספרו" - ר"ל אחיו הכהנים יספרו לו שאם שכח הוא לא יניחוהו הם ליכנס למקדש עד אחר שבעת ימים ויטהרפסוק כז
מצודת דוד
"יקריב חטאתו" - זהו עשירית האיפה שהיו הכהנים מקריבים ביום החנוך וכמ"ש זה קרבן אהרן ובניו וגו' ביום המשח אותו עשירית האיפה סולת וגו' (ויקרא ה')
"וביום בואו וגו'" - ר"ל בתחלת ביאת הכהן להתחנך בעבודה
"אל החצר הפנימית" - היא עזרת כהנים אשר שם המזבחפסוק כח
מצודת דוד
"אני אחוזתם" - ר"ל מותר קרבני יהיה אחוזתם וכפל הדבר במ"ש
"ואחוזה" - אחוזת נחלת קרקע שדות וכרמים לא תתנו להם וזהו למען יהיו פנוים לעסוק בעבודת המקדש (ומה שלקחו תרומת הארץ כמ"ש תרומת הקודש לכהנים וגו' (לקמן מ"ח) זה היה לצורך בתים וחצרות)
"והיתה להם לנחלה" - הכהונה תהיה להם לנחלה כי לא ינחלו חלק בארץ
"אני נחלתם" - ר"ל מותר קרבני יהיה נחלתם
מצודת ציון
"ואחוזה" - ענין חלק ונחלהפסוק כט
מצודת דוד
"וכל חרם" - כל הקדשות
"המנחה" - ר"ל שירי המנחה
מצודת ציון
"חרם" - ר"ל הקדש וכן כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר י"ח)פסוק ל
מצודת דוד
"להניח ברכה" - כאומר אל ירע לבבכם בתת כל אלה לכהנים כי זה יהיה סיבה להשרות ברכה בביתך ולא יחסר העושר כי עוד יוסיף
"וראשית עריסותיכם" - חלק ראשון מעיסה עד שלא תאכלו ממנה ועל החלה יאמר
"וכל תרומת כל" - כל התרומות כולם בין דגן בין תירוש ויצהר
"מכל תרומותיכם" - מכל הדברים שאתם חייבים להפריש מהם תרומה
"וראשית" - הראשית מכל הדברים כולם שנתבכרו בבשול והם הבכורים
מצודת ציון
"בכורי" - בשול התבואה יקרא בלשון בכור וכן ראשית בכורי אדמתך (שמות כ"ג)
"עריסותיכם" - ענין בצק ועיסה כמו מראשית עריסותיכם (במדבר י"ט)
"להניח" - מלשון הנחהפסוק לא
מצודת דוד
"לא יאכלו הכהנים" - פירשו רז"ל לפי שהותרה להם מליקת חטאת העוף שהיא נבלה וטריפה הוצרך להזהירם על שאר נבלות וטרפות שלא נחשוב שה"ה הותר להם משל חולין
<< · מצודות על יחזקאל · מד · >>