מצודות על יחזקאל מא
<< · מצודות על יחזקאל · מא · >>
פסוק א
מצודת דוד
"רחב האהל" - ר"ל וכן היה רוחב האהל הוא המשקוף המאהיל על המזוזות ויתכן שהיה בתבנית אהל
"שש אמות רחב מפו" - שש אמות היה רוחב המזוזה מהעבר מזה וגו' ר"ל עובי המזוזות בחלל הפתח (ויתכן שעובי הכותל היתה כמדת המזוזות וכמו כתלי החצירות)
"את האילים" - הם המזוזות (ועם כי שם אילים הונח על המזוזות בעבור שהיו עגולים כאילן אלה ובענין נאמר ההיכל מזוזות רבעה עכ"ז קראם אילים כשם שאר המזוזות)פסוק ב
מצודת ציון
"וכתפות" - ענין עבר וצד
מצודת דוד
"ורחב" - מצפון לדרום
"ארכו" - ממזרח למערב
"וכתפות הפתח" - הכותל שבצדו הפתח היה חמש אמות מהעבר מזה וגו' וזה היה עם עובי המזוזותפסוק ג
מצודת דוד
"והפתח" - ר"ל גובה הפתח
"איל הפתח" - ר"ל כל איל היה שתים אמות (ויתכן שעובי הכותל היתה כמדת המזוזות וכמו כתלי החצירות)
"ובא לפנימה" - המלאך הדובר בי בא לפנים מן ההיכל לבית קה"ק ולא הביאו עמו כי אין לבוא שם כ"א הכהן הגדול ביה"כ (ואף כי היה במראה הנבואה מ"מ הראהו באופן הראוי במוחש)פסוק ד
מצודת דוד
"אל פני ההיכל" - ר"ל במדת רוחב ההיכל
"ויאמר אלי" - המלאך הדובר ביפסוק ה
מצודת ציון
"קיר" - כותל
"הצלע" - הוא חדר מה ובבנין שלמה נקרא גם יציע ויקרא צלע לפי שהוא בצלע הבית ויציע שהוא מקום צנוע
מצודת דוד
"סביב וגו'" - בנין הצלעות היו מסבבים את הבית ר"ל ההיכל ובית קה"ק מכל שלשת הרוחות ממערב ומצפון ומדרום וכולם היו נשענים אל הכותל והיה להם לכותל מאחוריהם
"ורוחב הצלע" - רוחב הצלע המערבי והוא היה נשען לכותל בית קה"ק והוא היה לו לכותל מאחוריו
"קיר הבית" - זה כותל מערבי של בית קה"קפסוק ו
מצודת דוד
"ולא יהיו אחוזים בקיר הבית" - ר"ל לבל יהיו אחוזים בקיר הבית כדרך האחיזה שרגילים הבונים לעשות בבנין כזה והוא שעושים חורים ונקבים בקיר ובהם מכניסים ראשי קורות התקרה שאין בזה חזוק רב כי בקל ימוטו
"לצלעות סביב סביב" - ר"ל כן היה לכל קורות תקרות הצלעות אשר היו מסביב להיות אחוזים אל הקיר באופן זה כי היה נפחת מעובי הקיר בכלות גובה צלע התחתונה ועל הבליטה שמתחת היו מונחים קורות תקרת התחתונה שהיא רצפת התיכונה ובכלות גובה התיכונה היה נפחת עוד מעובי הקיר ועל הבליטה שמתחת היו מונחים קורות תקרת התיכונה שהיא רצפת העליונה וכן בכלות גובה העליונה וגו' וכמו שעשה שלמה כמ"ש כי מגרעות נתן לבית וגו' (מלכים א ו) ועי"ז היה להם חוזק רב ולא ימוטו
"ובאות בקיר אשר לבית" - ראשי הקורות שתחת תקרות הצלעות היו באות ונכנסות בקיר אשר אל הבית ר"ל בכותלי ההיכל ובית קה"ק
"שלוש ושלשים פעמים" - ר"ל מספר הצלעות נתכפלו ל"ג פעמים כי במספר הזה היו כי במערב היה אחת ע"ג אחת ושלישי ע"ג ומלאו כל הרוחב ובצפון ובדרום היו חמשה ע"ג חמשה וחמשה ע"ג אורך כ"א י"א אמות הרי לחמשה נ"ה אמות מששת הכתלים כ"א חמשה אמות הרי בין הכל פ"ה אמות ומיסוד כותל תא המערבי עד בית החליפות היה תשעים אמות כמ"ש בקונ' בנין הבית ונשאר א"כ חמשה אמות מקום פנוי והוא הנקרא בענין מקום המונח ויתר הדברים יבוארו בקונ' בנין הבית
"והצלעות וגו'" - בנין הצלעות היו צלע עם צלע ר"ל זה אצל זה וזה ע"ג זהפסוק ז
מצודת ציון
"ונסבה" - מלשון סבוב ויאמר על בנין המדרגות שהיתה בתמונת עמוד והעולה בה מסבב את העמוד בדרך הלוכו או יאמר על בנין המסיבה והוא שם חדר מה שהיה מסבב כל הצלעות מצפון ומדרום
"על העליונה" - אל העליונה
"לתיכונה" - לאמצעית כמו והבריח התיכון (שמות כו)ובאה הלמ"ד במקום בי"ת כמו ישבת לכסא (תהלים ט)ור"ל בדרך התיכונה
מצודת דוד
"וכן התחתונה" - מוסב על ונסבה לומר וכן בהמסיבה ההיא עלה העולה מהתחתונה אל העליונה בדרך התיכונה ולא היה לה מסיבה אחרת כן ת"י או ונסבה יאמר על המסיבה הנתבאר למטה בחשבון רחב שבעים אמה ור"ל המסיבה גבהה למעלה ללכת דרך בה למעלה לצלעות ר"ל לצלעות העומדות ממעל כי הגיע גבהם עד גובה הצלעות העליונות ועל זה אמר וכן התחתונה וגו' ור"ל וכן עלה העולה אל העליונה מן התחתונה בדרך התיכונה ר"ל מלבד הדרך שהיה אל העליונה מן המסיבה היה עוד דרך מן התחתונה אל העליונה דרך התיכונה לעלות שמה דרך מעלות ובצלעות המערב לא היה אלא דרך עליה ההיא כי שם לא היה מסיבה
"כי מוסב" - חוזר הוא על ראשית המקרא שאמר ורחבה ויפרש בזה לומר בעבור שהיה כותל הבית מסובב למעלה למעלה בגרעון עובי הקיר להניח שמה קורות התקרה כמ"ש למעלה ולתוספת ביאור אמר סביב סביב לבית מכל ג' הרוחות ועל כן נתרחב צלעות הבית למעלה האמצעית מהתחתונות והעליונות מהאמצעית
"ונסבה" - בנין מעלות היה עד למעלה למעלה לבוא אל הצלעות שהיו ממעל
"ורחבה" - ר"ל בנין הצלעות היו הולכות ומתרחבות כי האמצעית נתרחבה מהתחתונות כשעור מה שנפחת בעובי קיר הבית וכן העליונות מהאמצעיתפסוק ח
מצודת ציון
"מוסדות" - מלשון יסוד
"מלו" - באה הוי"ו במקום אל"ף ור"ל קנה שלם
"אצילה" - ר"ל גדולה והוא מענין ואל אצילי בני ישראל (שמות כד)
מצודת דוד
"מוסדות הצלעות" - יסוד כתלי הצלעות הנבנה בתוך הקרקע היה מלא הקנה ולתוספת ביאור אמר שש אמות אצילה ר"ל אמות אצילה ר"ל אמות גדולות בנויות ו' טפחים כי כן היה מדת הקנה כמ"ש למעלה
"וראיתי לבית" - ראיתי שהיה לבית גובה לעלות ממעל להצלעות כן היה מסביב בכל רוחותיהפסוק ט
מצודת ציון
"ואשר" - תרגם יונתן ואתר והוא תרגומו של מקום
"מונח" - מלשון הנחה ועזיבה
"בית צלעות" - כמו לבית צלעות ר"ל לבנין צלעות
מצודת דוד
"ואשר מונח" - היה מונח מקום פנוי לבנין הצלעות אשר היו אל הבית והם היו במקצוע דרומית מזרחית וצפונית מזרחית בין בית החליפות ובין הצלעות כמ"ש בקונטרס בנין הבית וכאשר נראה בצורה
"רחב" - עובי כותל הצלע הפונה לחוץ היתה בת חמש אמות והיסוד מתחת בלטה להלן אמה אחתפסוק י
מצודת דוד
"סביב וגו'" - ר"ל בפאת הצפון והדרום
"ובין הלשכות" - לשכות היו בנויות בחלל עזרת נשים מול המסיבות כמ"ש ויביאני אל הלשכה וגו' (לקמן מב) ולכן אמר החלל שבין הלשכות ר"ל הלשכות הבנויות מול בין המסיבה ובין יסוד כותל המסיבה הנקראת ג"כ בשם לשכה (כי שם לשכה הוא שם כולל לכל החדרים) והחלל הזה היה רחב עשרים אמה והיה מול בית החליפות וחמשה אמות להלן מול עובי כותל חצר הפנימי וכמ"ש בקונטרס בנין הבית וכאשר נראה בצורהפסוק יא
מצודת דוד
"סביב סביב" - ר"ל בפאת הצפון ובפאת הדרום
"ורחב" - ממערב למזרח
"דרך הצפון" - ר"ל אל הצלע העומדת במקצוע הצפון
"ופתח הצלע למונח" - פתח הצלע שבמקצוע דרומית מזרחית וצפונית מזרחית היו פתוחים אל מקום הפנוי שהיה במקצעות ההם ושאר הצלעות היו פתוחות זו לזופסוק יב
מצודת ציון
"והבנין" - הוא שם כולל על הצלעות והמסיבות
"אל פני" - לפני
"הגזרה" - תרגם יונתן בצורתא ועל הבית יאמר שהוא גבוה למעלה מהצלעות ומהמסיבות כי בצר הוא ענין גבהות וכמ"ש גדולות ובצורות בשמים (דברים א)כי בנין גבוה הוא מבצר ומשגב
"פאת" - עבר ורוח
מצודת דוד
"וארכו" - אורך הבית מיסוד כותל צלע המערבי עד בית החליפות היה צ' אמה והא לך החשבון כותל הצלע במקום היסוד ז' הצלע ד' כותל בית קה"ק ו' חלל בית קה"ק כ' המחיצה המפסקת בין ההיכל לבית קה"ק בית חלל ההיכל מ' כותל ההיכל ו' ומשם עד כותל בית החליפות ו' הרי תשעים אמה ועיין בקונטרס בנין הבית בסי' האחרון
"סביב סביב" - ר"ל מדה אחת לכל כותלי המסיבות והצלעות שסביב והם הכתלים הפונות על החוץ ובין צלע לצלע
"וקיר הבנין" - עובי כתלי הצלעות והמסיבות
"פאת דרך הים" - ר"ל רחב הבית עם המסיבות והצלעות מזה ומזה היה בפאת המערב ע' אמה והא לך החשבון רוחב הבית כ' ושני הכתלים י"ב צלע מזה וצלע מזה כ"א ד' כתליהם י"ב במקום היסודות מסיבה מזה ומסיבה מזה כ"א ג' להלן מיסוד כותל הצלע כתליהם י"ב במקום היסודות הרי ע' אמה ויותר יבואר בקונטרס בנין הבית בסי' האחרון
"והבנין" - המסיבות והצלעות אשר עמדו לפני הבית מהעבר מזה ומהעבר מזה לצפון ולדרוםפסוק יג
מצודת ציון
"והבניה" - הוא הצלע
"וקירותיה" - כתליה
מצודת דוד
"והגזרה וגו'" - בזה יפרש ראש המקרא לומר הגזרה הוא הבית והאולם והבניה הוא הצלע המערבי והכותל בין כולם היה אורך ק' אמה
"ומדד" - עתה מדד עד כלות בית החליפות והאולם והיה מאה אמה כי כותל המערבי מבית החליפות עם החלל היו ה' אמות וכותל המזרחי היתה ה' אמות כמדת כותל האולם הרי מאה ועיין בקונטרס בנין הביתפסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"ואתיקיהא" - תרגם יונתן זויתהא ועל בית החליפות יאמר שעמדו בזויות הבית מזה ומזה נשען לבנין האולם
מצודת דוד
"וההיכל וגו'" - מחובר הוא למקרא שלאחריו לומר בנין ההיכל וכן בנין הפנימי הוא בית קה"ק וכן אולמי החצר הפנימי כמ"ש ואלמות סביב סביב (לעיל מ) לכל אלה היו הספים וגו'
"ואתיקיהא מפו ומפו" - ר"ל מדד את הצלעות עם רוחב בית החליפות העומד בזויות מזה ומזה ובין שניהם ר"ל הצלעות ובית החליפות היו ק' אמה
"אשר על אחריה" - ר"ל אשר חזר על עקבו ללכת לאחור כלפי מערב כי מתחילה מדד פאת המערב ואח"ז הלך ממערב למזרח למדוד פאת הצפון ואח"ז מדד פאת המזרח ועתה חזר ללכת לאחור כלפי המערב ומדד פאת הדרום
"ומדד אורך הבנין" - עתה מדד אורך הצלעות שלפני הבית ברוח דרומיפסוק טז
מצודת ציון
"הסיפים" - מזוזות הפתחים
"האטומות" - הסתומות במחיצה בהירה וזכה
"והאתיקים" - הם כעין עמודים מרובעים בולטים מחוץ לכותל רחבים מלמטה והולכים וכלים כלפי מעלה ועשויות לחוזק וכן אתיק אל פני אתיק (לקמן מב)
"שחיף" - ענין לוח וכן תרגם יונתן נסרין דארזא
מצודת דוד
"והארץ" - וכן מקרקע הבית עד החלונות וגם ממעל להחלונות היו מכוסות בלוחי ארז
"סביב סבי" - בכל סביבות המזוזה
"נגד הסף" - על המזוזה היה מחופה לוח עץ ארז למען יהיה נוח לצפותו זהב כי על האבן קשה לצפות זהב
"סביב לשלשתם" - לכל שלשת הבניינים הנזכרים במקרא שלפניו היו מזוזות וחלונות אטומות ואתיקים ר"ל לכולם היה דמות וצורה אחת (ואתיקי ההיכל ובית קה"ק היו בחללי הצלעות והחלונות היו בגובה ממעל להצלעות)פסוק יז
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת ציון
"כרובים" - פרצוף תינוק כי תרגום של תינוק הוא רביא
"ותמורים" - צורת אילן תמר
מצודת דוד
"ותמורה בין כרוב לכרוב" - היה חקוק כרוב מזה וכרוב מזה וביניהם תמורה
"ושנים פנים לכרוב" - לכל כרוב היה שני פנים האחד פני אדם והשני פני כפיר והוא ארי בחור ועל כי תמונת גופם היה כשל אדם קראם כרובים עם כי היה להם גם פני כפיר
"ועשוי כרובים" - על הלוחות ההם היה חקוק צורת כרובים ותמרים וצפוי הזהב היה בולט במקום בליטות הצורות ושוקע במקום שקיעתן והיה א"כ נראה הצורות על צפוי הזהבפסוק יט
מצודת דוד
"עשוי" - בתמונה הזאת היה עשוי בכל הבית מסביב
"ופני אדם" - הכרוב מזה היה פונה פני האדם אל התמורה והכרוב מזה היה פונה פני הכפיר אל התמורה מזה ופני האדם היה פונה אל התמורה מזה וכן היה סובב והולךפסוק כ
מצודת דוד
"וקיר ההיכל" - וכן היה בכל קיר ההיכל וכפל הדבר לומר שלא היה מקום פנוי מבלי ציורים
"מהארץ" - מקרקע הבית עד הכותל אשר מעל הפתח היו עשוי צורות הכרובים והתמוריםפסוק כא
מצודת ציון
"רבועה" - מרובעת ור"ל לא עגולה אבל לא היתה שוה הצלעות
מצודת דוד
"המראה" - הוא המנורה המחלקת אורה לכל הבית היתה כמראה ר"ל כמנורת המאור של כל אדם שעומדת סמוכה אל השלחן כי כן עמדה המנורה ההיא סמוכה אל השלחן ועיין בקונטרס בנין הבית
"ההיכל מזוזת רבעה" - מזוזת ההיכל לא היתה עגולה כ"א בתמונת רבוע והעובי היה ששה אמות ולא היה כן הרוחב כי המזוזה עם הכותל שבצד הפתח לא היה כ"א חמשה אמות כמ"ש למעלה
"ופני הקדש" - ר"ל פתח קה"ק ראה המראה שלה כמראה אשר ראה בפתח ההיכל וזה בתמונת המזוזות שלא היו עגולים כ"א בתמונת רבוע או ר"ל בפנים בחלל ההיכל הנקרא קדשפסוק כב
מצודת ציון
"ומקצעותיו" - ענין זויות כמו ולמקצעות המשכן (שמות כו)
מצודת דוד
"זה השלחן אשר לפני ה'" - ר"ל מה שראית עומד לפני בית ה' הוא קדש הקדשים הנה זהו השלחן
"וידבר אלי" - המלאך הדובר בי
"ומקצועותיו לו" - ר"ל הרגלים שבארבע המקצועות היו נמשכין ממנו ולא שנעשו בפ"ע ונתחברו אל השלחן או ר"ל הרגלים שבארבע המקצעות אשר לו וגם ארכו זהו גגו שהוא שטחית השלחן וגם קירותיו הם הכתלים הקבועים מרגל לרגל מתחת גג השלחן הכל היה מעץ ועל העץ היה צפוי זהב
"המזבח" - ר"ל השלחן העומד מול המזבח כן ת"י ור"ל השלחן היה עשוי מלוחות עץ ועליו היה צפוי הזהבפסוק כג
מצודת דוד
"ולקדש" - זה קה"ק
"ושתים דלתות" - במשך עובי המזוזות היו קבועות שתי דלתות האחת משוכה כלפי פנים והאחת כלפי החוץפסוק כד
מצודת ציון
"מוסבות" - מלשון סבוב
מצודת דוד
"שתים מוסבות דלתות" - ר"ל אלו השתים היו הדלתות מוסבות החצי את החצי והוסיף לפרש ולומר שתים לדלת אחת וגו' ר"ל כל חלק מכל דלת היתה חלוקה עוד לשתים ע"י חוליות והיתה נקפלת לאחוריה וסובב חציה את חציה והיה א"כ בכל חלק רביעית הדלת וכשהן נפשטות ונסגרות היו סותמות כל חלל הפתח ועיין בקונטרס בנין הבית
"ושתים דלתות לדלתות" - ר"ל כל דלת היתה חלוקה לשתים והיו קבועות זו לעומת זו חלק האחת במזוזת צפונית ואחת לעומתה במזוזת דרומית וכשהן נסגרות היו סותמות כל חלל הפתחפסוק כה
מצודת ציון
"ועב עץ" - כמו ועץ עב
מצודת דוד
"ועב עץ" - קורה עבה ביותר מעץ היה קבוע בבנין כותל ההיכל ונמשך אל פני כותל האולם מהחוץ כלפי החצר הפנימי וזה היה לחזוק הבנין שלא יבעט ולא ימוט לפי רוב הגובה
"אליהן" - כמו עליהן וחוזר ומפרש על דלתות ההיכל וכן על דלתות קה"ק היה חקוק צורת כרובים ותמורים כמו שהיה חקוק על הקירותפסוק כו
מצודת ציון
"כתפות" - עבר וצד
"וצלעות" - הם הקורות השוכבות על ראשי הכתלים ועליהם מניחין ראשי קורות התקרה והוא מלשון צלע וצד כי המה בצדדי הבית
"והעובים" - הם קורות התקרה שהמה עבים קצת
מצודת דוד
"וצלעות הבית" - ר"ל גם הראני צלעות הבית הם קורות המושכבות על הכתלים והעובים הם קורות התקרה שהמה עבים קצת
"ותמורים" - כותרות בצורות אילני תמר היו בכתפות האולם מזה ומזה על המזוזות ממעל כדרך שהיו בכל המזוזות
"וחלונים אטומות" - באולם היו חלונות סתומות במחיצה בהירה וזכה
<< · מצודות על יחזקאל · מא · >>