מצודות על יחזקאל ו ט
<< | מצודות על יחזקאל • פרק ו' • פסוק ט' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְזָכְר֨וּ פְלִיטֵיכֶ֜ם אוֹתִ֗י בַּגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־שָׁם֒ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֜רְתִּי אֶת־לִבָּ֣ם הַזּוֹנֶ֗ה אֲשֶׁר־סָר֙ מֵֽעָלַ֔י וְאֵת֙ עֵֽינֵיהֶ֔ם הַזֹּנ֕וֹת אַחֲרֵ֖י גִּלּוּלֵיהֶ֑ם וְנָקֹ֙טּוּ֙ בִּפְנֵיהֶ֔ם אֶל־הָֽרָעוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ לְכֹ֖ל תּוֹעֲבֹתֵיהֶֽם׃
מצודת ציון
"נשבו" - מלשון שבי
"נשברתי" - ענינו שברון רוח ועצבון
"את לבם" - מלבם וכן ואת עיניהם כמו כצאתי את העיר (שמות ט)ופירושו מהעיר
"הזונה" - הוא ענין הסרה ולכן נקראת מנאפת בשם זונה על כי סרתה מדרכי הצניעות
"ונקוטו" - ענין כריתה כמו ונקטתם בפניכם (לקמן כ)
"אל הרעות" - על הרעות ר"ל בעבור הרעות
מצודת דוד
"ונקוטו בפניהם" - יכרתו בעיני עצמם ר"ל הם ישפטו הכריתה על עצמם על הרעות אשר עשו להוסיף על כל תועבותיהם שעשו מאז
"ואת עיניהם" - ר"ל ומעיניהם הזונות אחרי העבודת כוכבים ר"ל אז יזכרו העצבון שהיו לפני מלבם הזונה ומעיניהם הזונות
"וזכרו פליטיכם" - הפליטים מהם יזכרו בי בהיותכם בין הגוים אשר נשבו שם וחוזר ומפרש שיזכרו את אשר נשברתי ונעצבתי מלבם הזונה ולתוספת ביאור אמר אשר סר מעלי