מצודות על זכריה ג ט

<< | מצודות על זכריהפרק ג' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה ג', ט':

כִּ֣י ׀ הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל־אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת־עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ־הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃


 

מצודת ציון

"שבעה עינים" - ר"ל הרבה וכן שבע יפול צדיק (משלי כד)

"מפתח פתוחה" - ענין חקיקת הציור כמו ויודע לפתח פתוחים (דברי הימים ב ה')

"ומשתי" - ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות יג

מצודת דוד

"ומשתי וגו' ביום אחד" - ר"ל בפעם אחת אסיר עון הארץ ההיא כי אחדש בקרבם רוח נכון ולא יחטאו עוד ולא ימצא עוד עון

"הנני מפתח פתוחה וגו'" - המקום ב"ה בעצמו יחקוק צורות על האבנים ליפותם ר"ל הוא יתן כח ועזר על המלאכה

"על אבן אחת" - ועל כל אבן מאבני הבנין יהיה שבעה עינים ר"ל שמירות רבות יהיה מאת המקום ב"ה על הבנין ההוא

"כי הנה האבן וגו'" - ר"ל מוכן הוא האבן ההושם ביסוד בנין בית העתיד ע"י כ"ג מזרע יהושוע אשר יכהן אז ר"ל כבר הגזירה ההיא גזורה