מצודות על דברי הימים ב לו
פסוק ג
מצודת דוד
"בירושלם" - ר"ל ממלוך בירושלים
"ויענש" - על שהמליכו את יהואחז לפני יהויקים אחיו הגדול ממנו אשר לו משפט המלוכהפסוק ו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
"בן שמונה שנים" - ובמלכים ב' נאמר בן שמנה עשרה שנה ואלו יהויקים אביו המליכו בחייו עשר שנים על כי ראה אשר עם הארץ המליכו לפניו את אחיו הקטן ממנו וחשש פן לאחר מותו ימליכו הקטן לפני הגדול לזה המליכו בחייו ואמר כאן עת מלכו בחיי אביו ובמלכים ב' עת מלכו לאחר מות אביו
"ושלשה חדשים וגו'" - ר"ל משמלך לאחר מיתת אביו ובמלכים ב' לא חש לכתוב עוד עשרה ימיםפסוק י
מצודת דוד
"ולתשובת השנה" - ר"ל לעת שבא השמש אל הנקודה ההיא בעצמה שהיתה עומדת כאשר שלח גדודיו על יהויקים אז שלח על יהויכין בנו (אולם כבוש יהויקים והמלכת יהויכין וכבושו והמלכת צדקיה היה הכל בשנה אחת)
"ויביאהו בבלה" - במלכים ב' נאמר שיצא אליו מעצמו להמסר בידו
"כלי חמדת" - כלים החמודים של בית ה'
"צדקיהו אחיו" - לפי שנאמר למעלה שאחר יהויקים מלך יהויכין בנו אמר כאן שחזר והמליך את צדקיהו אחיו של יהויקיםפסוק יב
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"ויאמץ" - חיזק
מצודת דוד
"אשר השביעו" - להיות לו לעבד
"ויקש את ערפו" - הוא ענין מליצה כאלו נתקשה ערפו עד שהיה לו מהאי אפשר לסבב פניו אל ה'פסוק טו
מצודת ציון
"מעונו" - מדורו כמו השקיפה ממעון קדשך (דברים כו)
מצודת דוד
"וישלח" - שלח דבריו עליהם
"השכם ושלוח" - שלח בהשכמה ר"ל בזריזות
"כי חמל" - וחשב אולי ישובו ולא יאבדו הם והבית לא יחרבפסוק טז
מצודת ציון
"מלעיבים" - ענין לעג כי והייתי בעיניו כמתעתע (בראשית כז)תרגם אונקלוס כמתלעב
"במלאכי" - בשלוחי
מצודת דוד
"ומתעתעים בנביאיו" - ר"ל אמרו שעוד הנביאים המה תועים מדרך הישר או הוא ענין לעג כמו והייתי בעיניו כמתעתע (בראשית כ"ו) ור"ל כמלעיג ומתעה
"עד לאין מרפא" - עד שלא רצה לכפר עוד ועל שהחטא הוא חולי הנפש אמר לשון רפואה על הכפרה וכן ושב ורפא לו (ישעיהו ו)פסוק יז
מצודת ציון
"וישש" - כמו וישיש והוא רב הימים מאד כמו גם שב גם ישיש בנו (איוב טו)והוא מלשון יש ר"ל עמד בו הישות ימים רבים
מצודת דוד
"ויעל" - העיר לב מלך כשדים לעלות עליהם
"הכל נתן בידו" - ה' מסר בידו את הכלפסוק יט
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת דוד
"השארית" - מה שנשארו מן החרב הגלה לבבל
"עד מלוך וגו'" - עד שכבש מלך פרס את בבל ומלך בהפסוק כא
מצודת ציון
"למלאות" - ענין השלמה
"רצתה" - מלשון רצוי ופיוס
"שבתותיה" - ענין בטול עבודה כמו שבת נוגש (ישעיהו יד)
"שבתה" - בטלה ונחה מן עבודה
מצודת דוד
"למלאות דבר ה'" - ר"ל מה שהיו בגולה כפי מספר הימים ההם היה בכדי להשלים דבר ה' אשר היה בפי ירמיהו שיהיו בגולה עד שתתרצה הארץ להתפייס על שלא שבתה מעבודה בשנות השמטות ויובלות כי בעודם עליה לא קיימו השמטות והיובלות כתקנן
"כל ימי השמה שבתה" - ר"ל בזה התפייסה כי תמורות השמטות והיובלות שבתה מעבודה כל הימים שהיתה שממה מאנשיה ואין עובר בה
"למלאות שבעים שנה" - להשלים שבעים שנה של שממון מול שבעים שנה של שמטות ויובלות שבטלו וכמ"ש רז"ל בספר עזראפסוק כב
מצודת ציון
"העיר" - מלשון התעוררות
"רוח" - רצון כמו הנני נותן בו רוח (מלכים ב יט)
"ויעבר קול" - ענין הכרזה כמו ויעבירו קול (שמות לז)
מצודת דוד
"ובשנה אחת" - בשנה הראשונה
"לכלות" - לעת כלה הזמן אשר דבר ה' בפי ירמיהוו והוא בכלות שבעים שנה מעת שכבש נבוכדנצר את יהויקים בראשונה וכאשר פרשנו בדניאל
"ויעבר קול" - צוה להכריז
"בכל מלכותו" - בכל מדינות מלכותו
"וגם במכתב" - שלח הדברים האלה במכתב
"לאמר" - וכה אמרפסוק כג
מצודת דוד
"נתן לי" - ר"ל הואיל וה' מסר בידי כל הממלכות א"כ מהראוי לי לעשות מצותו
"פקד עלי" - צוה עלי לבנות וגו' כמ"ש האומר לכורש וגו' והיכל תוסד (ישעיהו מד)
"אשר ביהודה" - אשר בארץ יהודה
"מי בכם" - כי הדברים האלה צוה להכריז ושלח בין האומות ולזה אמר מי הנמצא בכם מעם ה' יהיה ה' עמו ובעזרתו
"ויעל" - אל ארצם ר"ל הרשות נתון ממני לעלות