מפרשי רש"י על שמות לג טו
רש"י
"ויאמר אליו" - בזו אני חפץ כי ע"י מלאך אל תעלנו מזה
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיֹּאמֶר אֵלָיו – בְּזוֹ אֲנִי חָפֵץ; כִּי עַל יְדֵי מַלְאָךְ, "אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה".
מפרשי רש"י
[יב] בזו אני חפץ וכו'. והקשה הרמב"ן (פסוק יב) על זה, מה היה צריך לומר "אם אין פניך הולכים" אחר שאמר לו הקב"ה "פני ילכו והנחותי לך" (פסוק יד). ותימה על הרמב"ן, שהרי הוא בעצמו בפרשת משפטים (לעיל כד, א) הביא הגמרא דסנהדרין בפרק אחד דיני ממונות (לח ע"ב) אפילו בפרונקיה לא קבליניה, דכתיב "אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה". משמע דמזה למדו רז"ל דאפילו בפרוונקיה לא קבלניה, דמנא להו דלא קבליה בפרוונקיה, אלא מדהוצרך משה לומר עוד "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה", וכבר הבטיחו הקב"ה "פני ילכו וגומר" (פסוק יד), אלא אמר משה דכלל לא יקבל אותו, ואפילו בפרוונקיה. דהשם יתברך לא הבטיח את משה רק במקום שצריך שילך כבודו עמהם אז ילך הוא, אבל דבר שאפשר על ידי שליח יהיה נעשה עלי ידי מלאך. ועל זה משיב משה "אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה", שלא ירצה כלל במלאך, אף על גב דאפשר על ידי שליח - אינו חפץ בשליח, רק יהיה השם יתברך בעצמו עמהם, ודבר זה פשוט:
[יג] ועוד דבר אחר כו'. כלומר שהוא מילתא בפני עצמו, ואינו תולה בבקשה ראשונה "אם אין פניך הולכים וגו'" (פסוק טו):