מפרשי רש"י על שמות כ ו
רש"י
(שמות כ ו): "לשוא"-
- (השני לשון שקר כתרגומו) כמא דתימר (שבועות כט.): "אי זהו שבועת שוא, נשבע לשנות את הידוע, על עמוד של אבן שהוא של זהב".
- (הראשון לשון מגן כתרגומו) זה הנשבע לחנם ולהבל, על של עץ עץ ועל אבן אבן.
.
רש"י מנוקד ומעוצב
לַשָּׁוְא – חִנָּם, לַהֶבֶל. וְאֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב (ראו שבועות פ"ג מ"ח).
[כן הנוסח בכת"י ודפו"ר. ובדפוסים הנוסח: לַשָּׁוְא – הָרִאשׁוֹן [נ"א: הַשֵּׁנִי] לְשׁוֹן שֶׁקֶר, כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמָה דְּתֵימַר: אֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב. הַשֵּׁנִי [נ"א: הָרִאשׁוֹן] לְשׁוֹן מַגָּן, כְּתַרְגּוּמוֹ, זֶה הַנִּשְׁבָּע לְחִנָּם וְלַהֶבֶל, עַל שֶׁל עֵץ – עֵץ, וְעַל אֶבֶן – אֶבֶן]. (אונקלוס: "לָא תֵימֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמַגָּנָא אֲרֵי לָא יְזַכֵּי יְיָ יָת דְּיֵימֵי בִשְׁמֵיהּ לְשִׁקְרָא". וראו רא"ש בשם ירושלמי).
מפרשי רש"י
[יב] נמצא מדה טובה מרובה. יש מקשים וכי חושבנא אתא לאשמועינן, אמנם נראה מה שפירש כי מדה טובה מרובה ממדת הפורענות ת"ק פעמים, בא לומר כי ראוי שיהיה פוקד העון עד ד' דורות, כי ראוי להיות מדה טובה יותר ממדת הפרענות ת"ק פעמים, מפני שנאמר (ר' ישעיה נה, ט) "כגבוה שמים מעל ארץ כן גבוה דרכי מדרככם ומחשבותי ממחשבותיכם", ומפני שיש מהלך ת"ק [שנה] מן הארץ עד הרקיע, כנגד כל שנה ושנה ממהלך ת"ק - מדה טובה מרובה, כי באדם אין המדה טובה יותר מרובה ממדה פורענות, לפי שהאדם הוא על הארץ, והוא יתברך בשמים, ולפיכך "כגובה שמים מעל הארץ וגו'" כך מדותיו יותר ממדת האדם, שהמדה הטובה ומדה הרעה אצלו בשוה, והוא יתברך מדה הטובה מרובה אצלו ת"ק: