מפרשי רש"י על ויקרא יב ח
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ב • פסוק ח' |
• ב • ד • ז • ח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלֶ֛יהָ הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽרָה׃
רש"י
"אחד לעולה ואחד לחטאת" - לא הקדימה הכתוב אלא למקראה אבל להקרבה חטאת קודם לעולה כך שנינו בזבחים בפ' כל התדיר (זבחים פט)
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת – לֹא הִקְדִּימָהּ הַכָּתוּב אֶלָּא לְמִקְרָאָהּ; אֲבָל לְהַקְרָבָה, חַטָּאת קוֹדֵם לְעוֹלָה. כָּךְ שָׁנִינוּ בִּזְבָחִים בְּפֶרֶק 'כָּל הַתָּדִיר' (דף צ' ע"א).
מפרשי רש"י
[יב] לא הקדימה אלא למקראה וכו'. פירוש - למקרא שלה, דהיינו הכתוב מקדים כתיבתה קודם, ולפיכך קאמר 'למקראה'. אבל לענין הקרבה - החטאת קודם, וכמו שהביא למעלה בפרשת ויקרא (רש"י ה, ח). אבל אין פירוש 'למקראה' שיקרא שם לעולה קודם, דבפרק כל התדיר (זבחים דף פט.) קאמר בפירוש כמו שעולה קודם לחטאת בהקרבה, הכי נמי בהקדשו. ועוד, דהוי למימר 'לקריאתה', 'למקראה' משמע למקרא שלה, דהיינו הכתוב מקדים עולה מפני שהיא כולה כליל, וחשובה יותר:
בד"ה אחד לעולה כו' בעלמא שנקראת כו' נ"ב ואין הלשון משמ' כן ועוד לאיזה תועלת הקדימה הכתוב אלא נרא' לפרש שלכך הקדימה לקריאה שלפעמים קדמה העולה לקריאת השם כגון שהפריש שנים וקרא להן שמות אחד לחטאת ואחד לעולה ונאבד החטאת אז יפריש אחר במקומו ויקרא לו שם חטאת ונמצא שהעולה קדמה לקריאה ולתועלת זו הקדימה שלא תאמר שצריך שנים אחרים כדי שיקדים בקריאה חטא' לעולה ודוק מהרש"ל: