מפרשי רש"י על בראשית כו יב
רש"י
"בארץ ההיא" - אע"פ שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה כארץ שבעת הגוים (ב"ר)
"בשנה ההיא" - אע"פ שאינה כתקנה שהיתה שנת רעבון (ב"ר)
"בארץ ההיא בשנה ההיא" - שניהם למה לומר שהארץ קשה והשנה קשה
"מאה שערים" - שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה
רש"י מנוקד ומעוצב
בָּאָרֶץ הַהִוא – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַצְמָהּ, כְּאֶרֶץ שִׁבְעָה גוֹיִם.
בַּשָּׁנָה הַהִוא – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כְּתִקְּנָהּ, שֶׁהָיְתָה שְׁנַת רְעָבוֹן.
בָּאָרֶץ הַהִוא, בַּשָּׁנָה הַהִוא – שְׁנֵיהֶם לָמָּה? לוֹמַר שֶׁהָאָרֶץ קָשָׁה וְהַשָּׁנָה קָשָׁה.
מֵאָה שְׁעָרִים – שֶׁאֲמָדוּהָ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת, וְעָשְׂתָה עַל אַחַת שֶׁאֲמָדוּהָ מֵאָה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אֹמֶד זֶה לְמַעַשְׂרוֹת הָיָה (בראשית רבה סד,ו).
מפרשי רש"י
[ט] כארץ ישראל עצמה. אף על גב דודאי ארץ ישראל הוא, שהרי אסר לו הקדוש ברוך הוא לצאת חוץ לארץ (רש"י פסוק ב), אפילו הכי לא היתה עיקר ארץ ישראל עצמה: [י] אומד זה למעשרות. אף על גב שאין חילוק בין פירוש זה לפירוש הראשון, שאם שערו לעשות תבואה מאה ועשתה [י'] אלף, או ששערו לעשות מעשר מאה ועשתה מעשר [י'] אלף, לעולם הברכה מאה פעמים כמו שהיתה דרכה לעשות, אלא פירושו רבותינו (ב"ר סד, ו) נתנו טעם למה שיער את השדה, והלא אין הברכה שורה לא בדבר המנוי ולא בדבר המדוד אלא בסמוי מן העין (תענית דף ח:), ולפיכך פירשו שאומד זה למעשרות, רוצה לומר בשביל המעשר היה צריך אומד, וכך איתא בב"ר (סד, ו) בפירוש:
בד"ה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה נ"ב ואני קבלתי דה"פ דרבותינו אמרו הא דכתיב בקרא וימצא בשנה ההיא מאה שערים אותן מאה שערים היו מעשר והיינו שעשתה על אחד מאה דמה שאמדוהו שהיתה ראוי' לעשות אחד היתה עושה אלף וממילא היה המעשר מהם מאה שערים מהרש"ל אמנם בב"ר משמע כפשוטו כמו שפירש הרא"ם ז"ל ע"ש כנ"ל: