מפרשי רש"י על בראשית ח כב
רש"י
"עוד כל ימי הארץ וגו' לא ישבתו" - ו' עתים הללו שני חדשים לכל אחד ואחד כמו ששנינו חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו זרע חצי כסליו וטבת וחצי שבט קור וכו' (בב"מ דף קג) (ס"א עוד כל ימי כלומר תמיד כמו עוד טומאתו בו)
"קור" - קשה מחורף
"חורף" - עת זרע שעורים וקטנית החריפין להתבשל מהר קור הוא חצי שבט ואדר וחצי ניסן (מהרש"ל קציר חצי ניסן ואייר וחצי סיון)
"קיץ" - הוא זמן לקיטת תאנים וזמן שמייבשים אותן בשדות ושמו קיץ כמו (שמואל ב טז) והלחם והקיץ לאכול הנערים
"חום" - הוא סוף ימות החמה חצי אב ואלול וחצי תשרי שהעולם חם ביותר כמו ששנינו במסכת יומא שלהי קייטא קשי' מקייטא
"ויום ולילה לא ישבתו" - מכלל ששבתו כל ימות המבול שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה (ב"ר פכ"ה ופ' לד)
"לא ישבתו" - לא יפסקו כל אלה מלהתנהג כסדרן
רש"י מנוקד ומעוצב
עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ... לֹא יִשְׁבֹּתוּ – שֵׁשׁ עִתִּים הַלָּלוּ, שְׁנֵי חֳדָשִׁים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: חֲצִי תִשְׁרֵי וּמַרְחֶשְׁוָן וַחֲצִי כִסְלֵו זֶרַע, חֲצִי כִסְלֵו וְטֵבֵת וַחֲצִי שְׁבָט קוֹר וְכוּ' (בבא מציעא ק"ו ע"ב).[1]
קוֹר – קָשֶׁה מֵחֹרֶף.
וָחֹרֶף – עֵת זֶרַע שְׂעוֹרִים וְקִטְנִית הַחֲרִיפִין לְהִתְבַּשֵּׁל מַהֵר, וְהוּא חֲצִי שְׁבָט וַאֲדָר וַחֲצִי נִיסָן.
קָצִיר – חֲצִי נִיסָן וְאִיָּר וַחֲצִי סִיוָן.
קַיִץ – חֲצִי סִיוָן תָּמוּז וַחֲצִי אָב. הוּא זְמַן לְקִיטַת תְּאֵנִים וּזְמַן שֶׁמְּיַבְּשִׁים אוֹתָן בַּשָּׂדוֹת, וּשְׁמוֹ קַיִץ כְּמוֹ: "וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים" (שמ"ב טז,ב).
חוֹם – הוּא סוֹף יְמוֹת הַחַמָּה, חֲצִי אָב וֶאֱלוּל וַחֲצִי תִּשְׁרֵי, שֶׁהָעוֹלָם חַם בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (דף כ"ט ע"א): שִׁלְהֵי קַיְיטָא קָשֵׁי מִקַּיְיטָא.
וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ – מִכְּלָל שֶׁשָּׁבְתוּ כָל יְמוֹת הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ הַמַּזָּלוֹת, וְלֹא נִכַּר בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה (בראשית רבה לד,יא).
לֹא יִשְׁבֹּתוּ – לֹא יִפְסְקוּ כָּל אֵלֶּה מִלְּהִתְנַהֵג כְּסִדְרָן.
מפרשי רש"י
[כו] ששה עתים הללו וכו'. פירוש הא דכתיב "זרע וקציר וגו'" ששה עתים הם, ולא שמונה, אף על גב שכתב ח' זמנים "זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה" אין כאן יותר מששה זמנים, שהרי ה'יום והלילה' שייך עם "זרע וקציר" ועם כל הששה זמנים. וגם אין לפרש פחות מששה זמנים, ולומר כי ה'זרע והקציר' שייך נמי ב'קור וחום' או ב'קיץ ובחורף' כאשר האדם זורע או קוצר, ובאדם תליא, ואינו זמן בפני עצמו, דהא על כרחך אין רוצה לומר "זרע וקציר" מה שהאדם זורע וקוצר, דזה לא שייך לומר "לא ישבותו" על מילתא דאיתא באדם, אלא רוצה לומר "זרע וקציר" עת זרע ועת קציר, ואם כן עת זרע ועת קציר לחוד, וכן עת קור ועת חום, וכאילו כתוב עת זרע ועת קציר ועת קור ועת חום, וכן כל חדא בפני עצמו:
[כז] כך צריך להיות הגרסא חצי כסליו וטבת וחצי שבט חורף חצי שבט ואדר וחצי ניסן קור. ובספרים שלנו בבא שלימה חסירה, שהרי החום הוא בסוף ימי החמה (רש"י כאן), וכן ימי הקור סוף ימי הקור, וכן איתא בברייתא (בבא מציעא דף קו:):
[כח] ולא ניכר בין יום ובין לילה. ואם תאמר הא כתיב (לעיל ו, טז) "צוהר תעשה לתיבה", ומאן דאמר שהוא חלון עשוי לאורה (רש"י שם), אם כן היה ניכר בין יום ובין לילה, ויראה לפרש שהיה אור, ולא היה האור בקביעות, ומה שאמר (ר' לעיל ח, י) "ויחל נח שבעת ימים", ומוכח שידע נח שיעור היום, היינו שידע זה כדאיתא במדרש ב"ר (לא, יא) שאבן טוב היה לנח, בשעה שהיה מאיר ידע שהוא יום, ובשעה שהוא מכהה ידע שהוא לילה:
[כט] מלהתנהג כסדרן. פירוש שהרי היום אינו תמיד, אלא פירושו שלא יפסקו מלהתנהג כסדרן; היום ואחר כך הלילה, וחוזר היום ואחר כך הלילה:
בד"ה כל ימות כו' שאמרו בב"ר נ"ב ונראה מה שאמר בב"ר כל י"ב חדש היינו שמשו בכח זריחת' וניהוג סידרן והא ראייה שפירש רש"י אח"כ לא ישבותו לא יפסקו כל אלה מלהתנהג כסדרן אבל מה שפירש לא היה ניכר בין יום ולילה היינו בהיות המבול דהיינו ארבעים יום כדכתיב ויהי המבול וגומר ואין להקשות מנא ליה לרש"י שבאותן המ' ימים לא שמשו כלל משום דכתיב עוד כל ימי הארץ כו' עד יום ילילה כו' מכלל דבתחילה לא היה יום ולילה כל עיקר ודוק מהרש"ל:
בד"ה לא ישבותו כו' מפני שהשביתה כו' נ"ב ולי נראה מדכתיב עוד כל ימי הארץ דהיינו גזירה נצחית שיהיה כך לעולם א"כ לא ישבותו ל"ל ודוק מהרש"ל:
- ^ לשון הגמרא במסכת בבא מציעא: רבן שמעון בן גמליאל משום רבי מאיר אומר, וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו: חצי תשרי, מרחשון, וחצי כסליו – "זרע". חצי כסליו, טבת, וחצי שבט – "חורף". חצי שבט, אדר, וחצי ניסן – "קור". חצי ניסן, אייר, וחצי סיון – "קציר". חצי סיון, תמוז, וחצי אב – "קיץ". חצי אב, אלול, וחצי תשרי – "חום".