מפרשי רש"י על במדבר י ז


| מפרשי רש"י על במדברפרק י' • פסוק ז' | >>
ב • ג • ד • ה • ז • ח • י • יב • יז • כא • כה • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


פסוק

(ז) וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ.

רש"י

"ובהקהיל את הקהל וגו'" - לפי שהוא אומר והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות מה מקרא העדה תוקע בשני כהנים ובשתיהן שנא' ותקעו בהן וגו' אף מסע המחנות בשתיהן יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע אף מקרא העדה תוקע ומריע ותוקע ומעתה אין חילוק בין מקרא העדה למסע את המחנות ת"ל ובהקהיל את הקהל וגו' לומר שאין תרועה למקרא העדה והוא הדין לנשיאים הרי סימן לשלשתם מקרא העדה בשתים ושל נשיאים באחת וזו וזו אין בהם תרועה ומסע המחנות בשתים ע"י תרועה ותקיעה


רש"י מנוקד ומעוצב

וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת" (לעיל פסוק ב), מַה מִּקְרָא הָעֵדָה – תּוֹקֵעַ בִּשְׁנֵי כֹּהֲנִים וּבִשְׁתֵּיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתָקְעוּ בָּהֵן" וְגוֹמֵר (לעיל פסוק ג), אַף מַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתֵּיהֶם. יָכוֹל מַה מַּסַּע הַמַּחֲנוֹת – תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ, אַף מִקְרָא הָעֵדָה – תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ, וּמֵעַתָּה אֵין חִלּוּק בֵּין מִקְרָא הָעֵדָה לְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל וְגוֹמֵר, לוֹמַר שֶׁאֵין תְּרוּעָה לְמִקְרָא הָעֵדָה (ספרי עד); וְהוּא הַדִּין לַנְּשִׂיאִים. הֲרֵי סִימָן לִשְׁלָשְׁתָּם: מִקְרָא הָעֵדָה בִּשְׁתַּיִם, וְשֶׁל נְשִֹיאִים בְּאַחַת, וְזוֹ וָזוֹ אֵין בָּהֶם תְּרוּעָה; וּמַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתַּיִם, עַל יְדֵי תְּרוּעָה וּתְקִיעָה.

מפרשי רש"י

[ה] מעתה אין חילוק וכו'. ואם תאמר, אם כן אין חילוק וסימן כלל, והכתוב נתן לסימן במסע המחנות, ואיך לא יהיה חילוק. ויש לתרץ, דבחצוצרות לחוד לא היה סימן, רק בהסתלקות הענן וחצוצרות היה סימן למסע העם. ולפיכך כתב "ובהקהיל את הקהל וכו'", דבחצוצרות לחודא היה סימן (מסע המחנות) להקהיל את העם:

[ו] ובהקהיל את הקהל וכו'. דאם לא כן, למה לי "תתקעו ולא תריעו", דמהיכי תיתי תרועה בהקהיל את העם, ולא הוי ליה למכתב "ולא תריעו":