מפרשי רש"י על במדבר ח כב


| מפרשי רש"י על במדברפרק ח' • פסוק כ"ב |
ב • ג • ד • ו • ח • ט • יז • כ • כב • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ח', כ"ב:

וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן בָּ֣אוּ הַלְוִיִּ֗ם לַעֲבֹ֤ד אֶת־עֲבֹֽדָתָם֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם כֵּ֖ן עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃


רש"י

"כאשר צוה ה' וגו' כן עשו" - להגיד שבח העושין והנעשה בהם שאחד מהן לא עכב


רש"י מנוקד ומעוצב

כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וְגוֹמֵר כֵּן עָשׂוּ – לְהַגִּיד שְׁבַח הָעוֹשִׂין וְהַנַּעֲשֶׂה בָּהֶם, שֶׁאֶחָד מֵהֶם לֹא עִכֵּב.

מפרשי רש"י

[כ] שאחד מהן לא עיכב. דאם לא כן, "כן עשו" למה לי. ואם תאמר, פשיטא שאחד מהן לא עיכב, יש לומר, שלא היו מעכבים ישראל מלעשות, מפני שלקח הלוים לעבודתו, ובישראל לא בחר. והלוים לא היו מעכבין, אף על גב שהיו צריכין להיות נזהרים בקדושה, שמא יענשו. ומשה ואהרן לא היו מעכבין, ולא היו מקנאין בגדולה שלהם, שמתחלה היו הם לבד, ועכשיו גם הלוים עמהם. ואין להקשות, פשיטא, לא לכתוב "כן עשו" וממילא ידעינן שלא עיכב, שהרי בפירוש כתב (פסוק כ) "ויעש משה ואהרן", דודאי צריך לכתוב "כן עשו" לומר שהכתוב מדבר בשבחן, ומשבחן הכתוב על כך. ואם תאמר, לא לכתוב "כן עשו", ושבחם נילף מקרא קמא (שם), מן "ויעש משה ואהרן וגו'", דאם לא כן, פשיטא שעשו מצות ה', ויש לתרץ, דקרא (שם) לגופיה אתא, לומר שמיד שעשו באו לעבודה, כדכתיב (ר' פסוק כב) "ואחר כך באו הלוים לעבודה". אף על גב דצריך חמשה שנים ללמוד קודם שבא לעבוד, כמו שפירש רש"י אחר כך (פסוק כד), מכל מקום אותם שכבר היו בני שלשים באו לעבודה מיד, לכך כתב אחריו "ויתחטאו ואחר כך באו לעבוד וכו'":