מסכת ספר תורה א

פרק ראשון עריכה

הלכה א עריכה

אין כותבין ספר תורה לא על עורות בהמה טמאה ולא על עורות חיה טמאה ולא תופרין אותן בגידין ולא כורכין בשערן. הלכה למשה מסיני (אלא) שיהא כותבין על עורות בהמה טהורה ועל עורות חיה טהורה ותופרין בגידין טהורים וכורכין בשערות טהורים וכותבין בדיו שהרי יש לו סמך מן המקרא ואני כותב על הספר בדיו (ירמיהו ל״ו:י״ח):

הלכה ב עריכה

כותבין על עורות נבלות ועל עורות טרפות ואין חוששין שמא עורות לבובות הן:

הלכה ג עריכה

לוקחין עורות מכל מקום לספרים ולתפילין ומזוזות ואין חוששין שמא עורות לבובין הן:

הלכה ד עריכה

כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שער ואם שינה בזה ובזה אל יקרא בו:

הלכה ה עריכה

אין כותבין לא על גבי דיפתרא ולא על גבי פינקס ולא על גבי נייר מחוק לא בשחור ולא בשיחור ולא בקומוס ולא בקנקנתום ולא נותנים קנקנתום בדיו:

הלכה ו עריכה

אמר רבי יעקב משום רבי מאיר נותנין קנקנתום בדיו אמר רבי יהודה היה רבי מאיר אומר הוא מן התורה בקנקנתום חוץ מפרשת סוטה אמר רבי יעקב לא היה אומר חוץ מפרשת סוטה אלא שבמקדש מפני שהיא נמחקת:

הלכה ז עריכה

אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי מאיר משום ר׳ ישמעאל שנותנים קנקנתום בדיו:

הלכה ח עריכה

אין כותבין עברית ולא מדית ולא עילמת ולא יונית שבעים זקנים כתבו התורה לתלמי המלך כתיבה יונית והיה אותו היום קשה לישראל כיום שעשו את העגל שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה:

הלכה ט עריכה

י״ג דברים שינו בה אלהים ברא בראשית. אעשה אדם בצלם ודמות ויכל בששי וישבות בשביעי. זכר ונקבה בראו (בראשית ה׳:ב׳) הבה ארדה (שם יא) ותצחק שרה בקרוביה לאמר (שם יח). כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס (שם מט) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם (שמות ד׳:כ׳). ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה ות׳ שנה (שם יב). לא חמד אחד מהם נשאתי (במדבר ט״ז:ט״ו). ואת צעירת הרגלים (ויקרא י״א:כ״ב). אשר חלק ה׳ אלהיך אתם לכל העמים להאיר בהם תחת כל השמים (דברים ד׳:י״ט). ומעלין (רשות) לשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי לעבדם (שם יז):

הלכה י עריכה

אין כותבין בזהב מעשה בתורתן של אלכסנדרים שהיו כל אזכרותיה כתובים בזהב ובא מעשה לפני חכמים ואמרו תיגנז:

הלכה יא עריכה

עברית שכתבו תרגום תרגום שכתבו עברית האזינו שעשו רצוף או שעשו את המסורג שלא כהלכתו אל יקרא בו:

הלכה יב עריכה

גמר כל הספר ושייר בו פחות מדף מסרגו ועושה אותו דף קטן ואינו נמנע:

הלכה יג עריכה

פתוחה שעשאה סתומה וסתומה שעשאה פתוחה הרי זו תיגנז איזו היא פתוחה כל שהתחיל מראש השיטה כמה יהא בסוף השיטה ויתחיל מראש השיטה והיא נקראת פתוחה כדי לכתוב שם של שלש אותיות:

הלכה יד עריכה

גמר כל הפרשה בסוף הדף אם שייר שיטה אחת ופרשה סתומה היא מתחיל באמצע השיטה ואם פתוחה היא מתחיל מלמעלה ומניח את השיטה ההיא: