מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/ט

הלכה א

בית דבראשית צריך ארבע תגין ופשוטין אותיותיו של תיבה מן כל האותיות שהיא תקים עולם:

הלכה ב

וי"ו הגחון צריך להיות זקוף שהיא חצי אותיות של תורה דרש דרש חצי תיבות של תורה דרש בסוף שיטה דרש בראש שיטה:

הלכה ג

וישח' צריך פשוט שהוא חצי הפסוקים של תורה:

הלכה ד

שמע ישראל צריך לכתבו בראש השיטה וכל אותיותיו פשוטין ואחד צריך שיהא בסוף השיטה:

הלכה ה

למד דוישליכם צריך שיהא ארוך:

הלכה ו

ה"א דהלה' צריך להיות פשוט מכל ה"י שיה' תיבה בפני עצמה:

הלכה ז

יוד של תשי צריך להיות קטן מכל יוד שבמקרא ישראל שבסוף תורה צריך להיות פשוט ולמד שלו צריך להיות זקוף מכל הלמד:

הלכה ח

אלו דברים כתובים ולא נקראים כתוב בעפלים וקרינן בטחורים כתיב תשגלנה וקרי תשכבנ' כתיב רובע דביוני' וקרי רובע קב דביוני' כתיב שיניה'? וקרי' מימי רגליה' כתיב את חוריהם וקרי את צואתם כתיב וישימו למחריה' וקרי למוצאות מנין שאין מכנים לעריות המכנה לעריות משתקין אותו א"ר יונה המכנה בעריות בעריות דאבוה ובעריו' דאימי' האומ' מזרעך לא תתן למעברה בארמיתא משתקין אותו בנזיפה:

הלכה ט

מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם מעשה עגל הראשון נקרא ומתרג' והשני נקר' ולא מתרגם:

הלכה י

מהיכא הוא מתחיל מאנא חטא העם הזה ברכ' כהני' מעש' דוד ואמנו' לא נקרין ולא מתרגמין:

הלכה יא

אין מפטירין במרכבה ר' מתיר ר"א אומר אין מפטירי' בהודע את ירושלי' ומעש' באח' שהפטי' בהודע את ירושל' א"ל ר"א ילך האיש ההו' ויודע בתועבותיה' של אמו בדקו אחריו ונמצ' ממז':