מסכת מזוזה א

פרק ראשון

הלכה א

אין כותבין מזוזות - לא על גבי עורות בהמה טמאה, ולא על גבי עורות חיה טמאה, אבל כותבין על עורות נבלות, ועל עורות טרפות, ואין חוששין שמא עורות לבובין הם:

הלכה ב

צריך להניח שיטה אחת לכל צד כדברי רשב״א:

הלכה ג

נקבה במקום [הכתב פסולה במקום] הריוח כשרה עש(א)[ה] הווין זיינין, זיינין ווין, כפופים פשוטים, פשוטים כפופים, פתוחים סתומים, סתומים פתותים, או ששנה אותיותיה או שנכתבה עברית, הרי זו פסולה:

הלכה ד

בית התבן, בית העצים, בית האוצר, הרי אלו פטורים. רפת הבקר - פטור, אם היו הנשים נאותות בו - חייב. הצריפים והבורגנין והלקטיות והבורסקיות, הרי אלו פטורים מן המזוזה:

הלכה ה

בית המרחץ פטורה. אם יש לה בית דירה, פתח החיצון חייב:

הלכה ו

פתח שבזוית - אין בו אלא מזוזה אחת, פתח שהוא עשוי בנסרים - אין בו אלא מזוזה אחת, חייב. ר׳ אליעזר בן יעקב פוטר:

הלכה ז

הכיפין פטורות. ר׳ מאיר ור׳ יהודה מחייבין. אבל הכל שוין, שאם היה הבנין מלמטה, והכיפין מלמעלה, הרי אלו חייבות במזוזה:

הלכה ח

שערי העיר שערי הרחובות שערי העזרות הרי אלו פטורים. ושל הלשכות שהיו במקדש היו פטורות מן המזוזה. והלשכה של בית הפרוה, שהיתה בית דירה לכהן גדול שבעה ימים בשנה, וסוכות היוצרים, הרי אלו חייבות במזוזה, ורבי יוסי פוטר: