מסכת גרים ד
הלכה א עריכה
- וגר לא תונה, ולא תלחצנו...
- לא תונה לו - בדברים
- ולא תלחצנו - בממון:
- אל תאמר לו:
- אמש היית עובד בל, קורס נבו, ועד עכשיו חזירך בין שיניך,
- אתה עומד ומדבר עמי?!
- ומנין להונאתו?
- שהוא יכול לומר: 'כי גרים הייתם'!
- מכאן היה רבי נתן אומר: מום שבך, אל תאמר לחברך.
הלכה ב עריכה
- רבי אלעזר בן יאיר אומר:
- לפי שסורו רע, הזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה:
- וגר לא תונה ולא תלחצנו
- וגר לא תלחץ
- ואתם ידעתם את נפש הגר
- הוא - שסורו רע, הזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה.
הלכה ג עריכה
- ונאמר אהבה בישראל - שנאמר: אהבתי אתכם - אמר ה'.
- ונאמר אהבה בגרים - שנאמר: ואוהב גר לתת לו לחם...
- נקראו ישראל עבדים -
- והגרים, שנאמר: ישעיה להיות לו לעבדים
- נאמר רצון לישראל - שנאמר: תצוה והיה על מצחו תמיד לרצון
- ונאמר רצון בגרים - שנאמר: ישעיהו שם עלתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי.
- נאמר שירות בישראל - שנאמר: ואתם - כהני ה' תקראו, משרתי אלהינו יאמר לכם
- ונאמר שירות בגרים - שנאמר: ובני נכר הנלוים על ה' לשרתו
- חביבין גרים - שלא מל אברהם אבינו - לא בן עשרים, ולא שלושים - אלא בן תשעים ותשע שנה.
- שאילו מל אברהם אבינו בן עשרים ובן שלושים - לא היה גר שנתגיר מן עשרים שנה ומעלה, או בן שלושים שנה ומעלה.
- אלא: הקדוש ברוך הוא היה עמו ובא - עד שהגיע לתשעים ותשע שנה - שלא לנעול דלת בפני הגרים.
- אברהם אבינו קרא עצמו גר - שנאמר: גר ותושב וגו'
- דוד מלך ישראל קרא עצמו גר - שנאמר: כי גר אנוכי עמך...
- וכן הוא אומר: כי גרים אנחנו לפניך... וגו'
- חביבה ארץ ישראל שמכשרת גרים:
- היה בארץ ישראל ואמר גר אני - מקבלים אותו מיד.
- ובחוצה לארץ - אין מקבלים אותו אלא אם כן היו עדיו עמו.
- וחביבה ארץ ישראל שהיא מכפרת עונות ופשעים:
- שנאמר: וכל יאמר שכן חליתי,
- וכן אתה מוצא בארבע כיתות העומדים לפני הקדוש ברוך הוא,
- שנאמר:
- זה יאמר - לה' אני! - זה: שכלו למקום ולא נתערב בו חטא.
- וזה יקרא בשם יעקב! - אלו גרי הצדק,
- וזה יכתוב ידו לה'! - אלו בעלי תשובה
- ובשם ישראל יכנה! - אלו יראי שמים.
סליק מסכת גרים