פרק ב

עריכה

הלכה א

עריכה
גר נימול לעולם לשמונה בדפוסים: לח'
הא - כיצד?
עד שלא טבלה אמו - נולד בן? נימול בן יומו.
משטבלה אמו - נולד? נמול לשמונה בדפוסים: לח'

הלכה ב

עריכה
גר שנתגיר מהול, או ספק שנולד מהול,
צריך להטיף ממנו דם ברית - כדברי בית שמאי.
ובית הלל אומרים: אינו צריך.

הלכה ג

עריכה
אמר רבי מתיא בן חרש
משום רבי שמעון:
לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על גר שנתגיר מהול, ועל תינוק שנולד מהול.
על מה נחלקו?
על תינוק שנולד מהול ביום השבת:
- שבית שמאי: דוחין עליו את השבת להטיף ממנו דם ברית,
ובית הלל אומרים: אינו צריך.

הלכה ד

עריכה
עבד שטבל לפני רבו - הרי הוא בן חורין.
מעשה בבלוריא[1] המלכה,
שטבלו מקצת עבדיה לפניה, ומקצת עבדיה לאחריה.
ובא מעשה לפני חכמים ואמרו:
אלו שטבלו לפניה - בני חורין, ולאחריה - משועבדין.

הלכה ה

עריכה
כשם שישראל נכנסים לברית בשלוש בדפוסים: בְּ-ג' מִצְּוֹת,
כך גרים נכנסין: למילה, ולטבילה ולקרבן.
שנים בדפוסים: ב' מעכבין, ואחד בדפוסים: וְ-א' אינו מעכב.
רבי אליעזר אומר: גר שנתגיר צריך להפריש רביעית לקִנוֹ.
רבי שמעון אומר: אינו צריך.

הלכה ו

עריכה
נפרעים מן הגרים - כדברי רבי יוסי.
רבי יהודה אומר - אין נפרעין ממנו, אלא הרי הוא כבן יומו.

הלכה ז

עריכה
אמר רבי חנינה בר גמליאל:
מפני מה גרים מעונין?
- מפני שהם מחשיבים קודם לשנה וקודם לשתים 'שאגבה את חובי, ואעשה כל צרכי'.
אלו? ממון הן?!
כדבריך. אלא: שהם קוברים בנים ובני בנים.
וחלאים רעים ויסורין באין עליהם.
מפני מה מעונים?
מפני שבע מצות שנצטוו עליהם בני נח.
  1. ^ ברוריה - לפי המודפס בש"ס וילנה בעקבות החיד"א