המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֗אמֶר לַֽאֲשֶׁר֙ עַל־הַמֶּלְתָּחָ֔ה הוֹצֵ֣א לְב֔וּשׁ לְכֹ֖ל עֹבְדֵ֣י הַבָּ֑עַל וַיֹּצֵ֥א לָהֶ֖ם הַמַּלְבּֽוּשׁ׃
"הוצא לבוש" - הכוונה היה שיהיו נכרים במלבושיהם לשלא ימלט מי מהם
מצודת ציון
"המלתחה" - הוא מקום גניזת כריכי מלבושי כהני הבעל והוא הפוך מן (איוב לח ט)וערפל חתולתו וכן תרגם יונתן קומטריא ובמשנה (כלים פרק טז משנה ז) כסוי קמטרא טהור
"ויאמר". רצה לברר מי החייב מיתה, כי חשש פן יתערבו עמהם הבאים רק לראות, ולכן צוה שילבשו לבוש המיוחד לעבודתם, וכ"א מעובדי הבעל היה לו לבוש מיוחד שמור באוצר שמה, ועפ"ז ידע שבאו בכוון, ולז"א ויוצא להם המלבוש היינו כל המלבוש שנמצא במלתחה. וגם היה זה תחבולה שלא יוכלו לברוח כי ניכרו ע"י מלבושיהם:
