מלבי"ם על תהלים קלט טז
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק קל"ט • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
גׇּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ
וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֢ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ
יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ
ולא וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃
(טז) "גלמי", מוסיף לאמר כי האדם כפי מה שהורכב מגוף ונפש, הוא העולם הקטן, שכל כחות מעשי בראשית הנמצאים בעולם הגדול כולם התקבצו ובאו באדם, עד שהוא דמות העולם הגדול וצורתו, וכמ"ש הרמב"ם (פע"ג ח"א מס' מו"נ), ובזה ישגיב המשורר הציור הגדול הזה כאלו האדם היה האנדרטא והציור של כל העולם כולו. שכמו שהבונה פלטין יהיה לפניו ציור הפלטין חדריו ואלמיו מחוקה על הגליון, שבו יביט ויעשה את הפלטין, כן הביט ה' על גולם האדם שהוא צורת העולם הגדול כולו, ועשה לפיהו את העולם הגדול, ויאמר במליצתו שהיה לפני הבונה הגדול יתברך ספר אחד שבו כתב כל מה שברא בששת ימי בראשית והוא היה פתוח אז, וגולם האדם הי' מונח לנגדו, וה' הביט בשניהם בגולם האדם שבו חקוק תבנית העולם כולו ופרטיו, ובספר שבו נכתב כל אשר פעל בששת ימי המעשה, וראה ששניהם התדמו יחד, שכל הכתוב בספר הבריאה הכל כתוב וחרות בגולם של האדם, וז"ש שבצד אחד גלמי ראו עיניך, ראית בגולם שלי שבו ציירת צורת העולם, ובצד השני ראו עיניך על ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו על הספר שבו נכתבו כל הפרטים אשר נעשו בימים יוצרו, היינו בששת ימי הבריאה, ואז ראית כי לו אחד בהם, שלו, היינו להגולם, יש לו אחדות והתדמות בהם, היינו עם הימים יוצרו, שכלול בתוכו כל אשר נוצר בימי הבריאה וכל כחות מעשה בראשית:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על תהלים · קלט טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.