מלבי"ם על תהלים פה ב
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק פ"ה • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
רָצִ֣יתָ יְהֹוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ
שַׁ֝֗בְתָּ שבות שְׁבִ֣ית יַעֲקֹֽב׃
(ב-ג) "רצית ה'", התרצה אל עמו בג' דברים,
- א) שהתרצה אל ארצו החרבה, שעז"א "רצית ה' ארצך",
- ב) אל עמו הגולים ששב שביתם, "שבת שבית יעקב",
- ג) מה שמחל עונותיהם "נשאת עון עמך, סלה" סיום הענין, והנה המשורר הזכיר בכל א' מג' דברים אלה תנאי שנחשב בעיניו למגרעת, אשר לפיהו ראה שגאולה זו לא תהיה נצחיית, ומתפלל על כל א' שישנהו ה' לטוב, כי בדבר הא' שרצה את ארצו הזכיר שם הויה, ר"ל שרואה שמה שהתרצה לארצו לא היה בהסכמת מדת הדין רק מצד הרחמים לבד, שרחם על שוממתה וחורבנה. ומבואר שיש הבדל גדול בין התשועה שהיא רק לפי שעה מצד שלא יכול לראות בצרת הנדכא, ואחר סור הרחמים יצוייר שיקצוף שנית, משא"כ אם היתה התשועה במה"ד שהדין מחייב זה, שאז תהיה תשועה עולמית,
- ב) במה שהשיב שבית עמו ראה ג"כ חסרון, במ"ש "שבית יעקב", דהיינו שהם עדיין בשביה, כי היו עדיין תחת רשות מלכי פרס, והגאולה האמתיית ראוי שתהיה גאולה שלימה, והקרי הוא שבות[1] יעקב בו', וכיון גם בזה חסרון שהיתה הגאולה ע"י השתדלותם וברשיון כורש. ששבת השבות שהם הכינו לעצמם ומיוחס אליהם, וזה לאות שאינה הגאולה המובטחת, שהיא תהיה ע"י ה' (לא ע"י השתדלות אדם) ובאותות ובמופתים,
- ג) בענין מחילת העונות ראה ג"כ חסרון, שאמר שה' "נשא עונם וכסה חטאתם", שנשיאת עון מורה שהעון ישנו עדיין במציאות רק ה' סובל אותו, וכן החטא שהוא השוגג י"ל מציאות רק שה' כסהו לפי שעה, ובגאולה האחרונה יעביר ה' את העונות לגמרי שלא יהיו עוד במציאות כלל, וזה סימן שאינה הגאולה האמתיית, שעליה הבטחנו,
- א) שיהיה הקיבוץ כללי וגאולה שלמה ובלי השתדלות אדם,
- ב) שלא יהיה רק מהתפעלות הרחמים לפי שעה, אבל יהיה לעולם כמ"ש ובחסד עולם רחמתיך,
- ג) שיבוטל מדת כעסו לגמרי ולא יהיה עון במציאות כלל, כמ"ש כי בושת עלומיך תשכחי כמו שפרשתי שם, וז"ש אחר כי.
ביאור המילות
"שבות". בחירי"ק מענין שביה, ובכ"מ כתוב שבות בוי"ו והוא מענין השבה כמ"ש בירמיה, והכתיב פה שבות בוי"ו:
<< · מלבי"ם על תהלים · פה ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
- ^ נראה שהוא ט"ס וצ"ל שבית, (או שצ"ל 'והכתיב' במקום 'והקרי') כמו שכתב המלבי"ם עצמו בביאור המילים על פסוק זה.