מלבי"ם על תהלים נו


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"יונת אלם". פי' שהיה כיונה אלמית ובארץ רחוקה, וי"ל שהוא שם כלי זמר:
 

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חנני אלהים כי שאפני אנוש", ששאול רוצה לבלוע אותי, ועי"כ "כל היום לוחם ילחצני" עד שהוצרכתי לברוח, אבל.

ביאור המילות

"שאפני". תאבים לבלעני:
 

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שאפו שוררי כל היום", הם שואפים ומצפים לאמר, "כי רבים לוחמים לי ממרום", הם חושבים שמן השמים מסכימים להרגני ושמשם לוחמים לי, וזה שקר, כי רק אנוש שאפני לא ממרום, כי בהפך.

ביאור המילות

"מרום". ממרום:
 

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יום אירא אני אליך אבטח", שידעתי שממרום יבא עזרי, וזה משני טעמים,
  • א) כי.
 

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באלהים" (אבטח), יען "אהלל דברו", שהבטיח לי את המלוכה ולא איש אל ויכזב,
  • ב) ע"י כי "באלהים בטחתי", ומצד בטחוני בו ראוי שיושיע כי הוא מושיע לכל החוסים בו, וע"כ "לא אירא" כי "מה יעשה בשר לי" נגד ה':

ביאור המילות

"באלהים". נמשך למלת אבטח:
 

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל היום", עתה שב לענין הפלשתים ששינה את טעמו בעיניהם, והם "דברי יעצבו", שהם לא האמינו כי משוגע הוא, והשתדלו שיתעצב המלך מדבריו וענינו ויחשוב שבא לרגל את הארץ, "ועלי כל מחשבותם לרע", שאף אחר שפטרו אכיש חשבו להרע לו:  

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יגורו", שפחדו ממנו שמשנה את טעמו בכונה, וע"כ "יצפנו", הטמינו א"ע בצאתו מפלשתים לראות באיזה דרך הולך, "והמה עקבי ישמרו", לראות אם הולך כאיש משוגע או לא, וזה עשו מדעת עצמם "כאשר קוו נפשי" להרגני:

ביאור המילות

"יגורו". מענין פחד, או מענין אסיפה:
 

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על און", הטעם שקוו נפשי היה "על" ובעבור "און פלט למו", הפליטה שנפלטתי מידם היה נחשב למו כאון, שחשבו שמן היושר להרגני, והפליטה הוא און, וע"כ "עמים באף הורד אלהים":  

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נודי, אתה ספרתה מספר הנדודים" שלי, כמה ימים אהיה נודד ובכמה מקומות. ואני מבקש "שימה דמעתי בנאדך" וגם הם "הלא יהיו בספרתך", ר"ל בחשבון המספר שלך, למשל אם גזרת עלי עשרה נדודים במספר ובנדוד אחד היה לי צער ובכיתי דמעות כמספר עשרה נדודים, תצרף חשבון מספר הדמעות אל חשבון מספר הנדודים, ובזה ימעט זמן הנדוד לפי משקל הצער והדמעות שגם הם מן החשבון:

ביאור המילות

"ספרתה". מענין מספר, וכן בספרתך, שתחשוב הדמעות אל המספר של הנדודים:
 

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אז", אחר שראיתי שביום אקרא אז תיכף "ישובו אויבי אחור", שאחר שהתפלל לה' התפלה הזאת שבו הפלשתים ההולכים אחריו ולא צדו עוד לקחת את נפשי, "בזה ידעתי כי אלהים לי" שמשגיח עלי ביחוד:  

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באלהים", ואני "בוטח באלהים ואהלל את הדבר" שדבר עלי למשחני למלך, וכן אח"ז דבר אליו ע"י גד הנביא שילך אל ארץ יהודה והיה לו הבטחה שנית, ועז"א שזאת "בטחתי שנית בה'" שהוא מדת הרחמים, ששלח לו דבריו ע"י נביא "ואהלל דבר", וחוץ מזה.  

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באלהים בטחתי", וא"כ "לא אירא" גם עתה מרודפי כי "מה יעשה בשר לי":  

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עלי אלהים נדריך", אומר נדריך הם עלי, אתה נדרת נדר עבורי כי הבטחת ה' ע"י נביא הוא כנדר שמחויב לקיימו, והיו בזה שני נדרים, הנדר של הבטחת המלוכה ע"י שמואל, והנדר שישוב לא"י ולא יירא, ע"י גד, ואני מקבל עלי כי "אשלם תודות לך", כמו שנדרת לי כך אשלם לך, ומפרש.  

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי הצלת נפשי ממות" מה שנמלטתי מיד פלשתים שזה ע"י הבטחת שמואל, "הלא רגלי" הצלת "מדחי", לבל אהיה נדחה חוץ לארץ וזה ע"י הבטחת גד, כי "אתהלך לפני אלהים" הוא הפך של רגלי מדחי, "באור החיים" הוא הפך של נפשי ממות: