פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי תשיתהו", אח"כ רצה לבנות הבית ובאהו הבטחה ע"י נתן הנביא שלא תסור המלכות מביתו עד עולם, כמ"ש והקימותי את זרעך וגו' וחסדי לא אסיר
[1] מעמו וגו' ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם, ואז בא המלך דוד וישב לפני ה' וגו' ויאמר אתה ה' אלהים ודבריך יהיו אמת וגו' ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם
(ש"ב ז'). וז"ש "
בעת שתשיתהו" שיהיה "
ברכות לעד", אז "
תחדהו בשמחה" בעת שיהיה "
את פניך" היינו בעת שישב לפני ה', כי אז אמר בשמחתו לאמר.
ביאור המילות
"
תחדהו". חדוה נבדל מלשונות גיל ושמחה ודומיה, שמורה על חדוה רוחניית, כי חדות ה' היא מעוזכם, לכן אמר את פניך:
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי המלך בוטח בה'", כמ"ש ודבריך יהיו אמת, ושהוא בוטח "
בחסד עליון" אשר החסד הזה "
בל ימוט", כמו שבארתי
(שם ולקמן פ"ט) שכסא דוד ע"י שהוכנה על החסד של ה', החסד הוא דבר שאינו פוסק לעולם, עיי"ש:
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
תמצא", אחר החזיון הזה לחם דוד מלחמות גדולות עם פלשתים ומואב וארם ובני עמון, וימדד את מואב שני חבלים להמית
(שם), ע"ז אומר בעת שידך השמאלית "
תמצא את אויבך, וימינך תמצא את שונאיך", אז בעת ההיא.
ביאור המילות
"
ידך, ימינך". כשבאו נרדפים יציין בשם יד את השמאל, ותמצאם נרדפים
(שופטים ה' כ"ו, ישעיה מ"ח י"ג, תהלות כ"ו י', ע"ד י"א, פ"ט י"ד כ"ו, קל"ט י') וההבדל בין אויב ובין שונא, למעלה
(י"ח י"ח):
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
תשיתמו" שיהיו בידך כאלו הם "
בתנור אש" המוכן "
לעת פניך" וכעסך, שכמו שהתנור יחמו אותו להיות מוכן על עת האפיה
(הושע ז') כן התנור שבו תשיתם הוא מוכן לעת פניך, שאז "
יבלעם באפו והאש תאכלם". ולא לבד שתכלה אותם כי גם.
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
פרימו" שהם מעשיהם וקנינם "
תאבד מארץ, וזרעם תאבד מבני אדם", וזה יען.
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי נטו עליך רעה", ר"ל שרצו לעשות נגדך רע בפועל, ועכ"פ "
חשבו מזמה בל יוכלו", הגם שלא יכלו לעשות רע בפועל, חשבו ע"ז מזמה ועצה עמוקה לעשות רע נגדך והיו מוכנים לזה:
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי תשיתמו שכם", לכן מדד את מואב שני חבלים להמית, כאלו זה נעשה ע"י ה' ששם אותם לחלקים שכם אחד להחיות ושנים להמית, "
ובמיתריך" שהם החבלים שמדד אותם, בהם "
תכונן על פניהם", שהעביר חבלי המדידה על פניהם וכן מדדם:
ביאור המילות
"
שכם". חלק כמו ואני נתתי לך שכם אחד
(בראשית מ"ח כ"ב), וה"
מיתרים" הם החבלים שמדד בם את מואב:
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
רומה", יען פתח ה' בעזך ישמח מלך בקש "
שירים ה' בעזו", לעשות נקמה בגוים ובזה "
נשירה ונזמרה גבורתך":
- ^ טעות הדומות. צ"ל 'וחסדי לא יסור ממנו', שכן הוא בש"ב. ובתהלים פט-לד 'וחסדי לא אפיר מעמו', ובדהי"א יז-יג 'וחסדי לא אסיר מעמו'.
