מלבי"ם על שמואל ב כב
<< · מלבי"ם · על שמואל ב · כב · >>
(א) "וידבר דוד". המזמור הזה כולו סידר נעים זמירות ישראל בספר תהלותיו (מזמור יח), ובפירושנו לספר תהלותיו בארנו דבריו כיד ה' הטובה עלינו. אך למה הוצג גם כאן, ולמה באו פה שנויים רבים וחלופים בתיבות ובאותיות, צריכים אנו לשמוע לדברי מהרי"א, חבר השירה הזאת בבחרותו בהיותו בתוך צרותיו, ועשאה כוללת לכל הצרות, כדי שבכל פעם ופעם שהיה ה' מצילו מצרה היה משורר השירה הזאת, וז"ש ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו ומכף שאול, בכל פעם שניצול שר לה' כדברים האלה. ובספר הזה לא נכתבו מזמירות דוד ותשבחותיו, רק השירה הזאת שהיא כוללת וששר אותה תמיד. ודוד המע"ה לעת זקנותו קבץ ואסף כל תהלותיו בספר מיוחד לצורך הנהגת המתבודד, שישפוך שיחה לפני אל על כל הפרטים (שיצרח) [שיצרך] איש איש בימי חלדו, ימצא מזמור או תפלה יתפלל בה, ויש בה סגולות נפלאות כי חברה ברוח הקדש ככתוב בס' שמוש תהלים, וגם המזמור הזה כתב שם שנית שיתפלל אדם אשר סבבוהו מצוקות רבות וניצול מהם כדוד, ואולם יען שנעשה לצרכי המתבודד תפלה לעני כי יעטוף, שינה ענינים רבים באופן שיתכנו לצרכי היחיד, וע"ד זה מצא השר מהרי"א טעמים נכונים לכל החלופים שבאו פה מבספר תהלות, עיין עליו כי אין להוסיף על דבריו. ופירוש המזמור היקר הלז כתוב אתי בספר תהלות כי שם מקומו, ולא אכפלהו פה שלא לצורך, לשכנו תדרשו ובאתם שמה אם יהיה אלהים עמדי: