מלבי"ם על עמוס ב ד
<< | מלבי"ם על עמוס • פרק ב' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־מׇאֳסָ֞ם אֶת־תּוֹרַ֣ת יְהֹוָ֗ה וְחֻקָּיו֙ לֹ֣א שָׁמָ֔רוּ וַיַּתְעוּם֙ כִּזְבֵיהֶ֔ם אֲשֶׁר־הָלְכ֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃
(ד-ה) "כה אמר ה'", הגם שהענשתי את כל האומות שהרעו לישראל אעניש גם את יהודה "על שלשה פשעי יהודה" שהם ע"ז ג"ע וש"ד שהיה ביניהם, "ועל ארבעה וכו' על מאסם את תורת ה'", ועי"כ "את חקיו לא שמרו", שמה שלא שמרו את חקיו לא היה מצד היצה"ר ולתיאבון רק מצד הכפירה ומאסם בתורה, והסבה לזה היה כי "ויתעום כזביהם" שהם דעות כוזבות שהיה להם באמונה, שהגם שהם כזבים החזיקו בם מצד "שהלכו אבותם אחריהם", ונקבעו ביניהם בירושת נחלה מאבות לבנים ולכן יקבלו ג"כ ענשם ושלחתי אש בירושלים:
<< · מלבי"ם על עמוס · ב ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.