מלבי"ם על נחמיה ה יז


(יז - יח) "והיהודים", וההוצאה היתה מרובה ע"י אוכלי שולחני עד שהיה נעשה ליום שור אחד וכו' "ובין עשרת הימים" שנחמיה היה מעשר את ימיו, שכל יום עשירי היה מתענה ולא היה שותה יין, רק בין עשרת הימים שלא היה מתענה "להרבה בכל יין", ר"ל כל מיני יינות וכולם בריבוי, ובכ"ז הגם שהיה לו הוצאה רבה בלא הכנסה "לא בקשתי לחם הפחה:"