מלבי"ם על נחמיה ה ב

(ב) "יש אשר אומרים בנינו ובנותינו אנחנו רבים," היינו שנהיה מוכרחים למשכן בנינו ובנותינו ולהלוות עליהם ברבית כדי "שנקח דגן ונחיה," והם אלה שלא היו להם שדות ולא היה להם במה להחיות את נפשם. ["רבים" פעל משם נשך ותרבית וכן הוי המרבה לא לו [חבקוק ב'] ולא רבית במחיריהם [תהלות מ"ד] לפי פירושי]:  

<< · מלבי"ם על נחמיה · ה ב · >>