מלבי"ם על נחמיה ד ו

השאלות

(ד) השאלות (ד - ו) הפסוקים האלה מוקשים מאד?:

"ויאמר יהודה", אנשי יהודה אמרו שצריכים להשבית כעת בנין החומה מפני שני דברים א] "שכשל כח הסבל", [ר"ל איש סבל כמו שבעים אלף איש סבל דה"ב ב'], "והעפר הרבה", וכ"ז שהסבלים לא פנו את העפר "לא נוכל לבנות בחומה:"  


(ו) "ויהי," גם זאת ספור אנשי יהודה שספרו מאין נודע להם זאת, כי "כאשר בא" לירושלים, "היהודים היושבים אצלם" הגרים בערי צרי יהודה, "ויאמרו לנו עשר פעמים", אמרו לנו דבר זה לא פעם אחד (שנאמר שהוא דבר בדוי) כי אמרו זה פעמים הרבה, ולא ממקום אחד (שנאמר שרק מקצת מהצרים חושבים עלינו רעה), "רק מכל המקומות", בענין שזה מוסכם מכל שכני יהודה הרעים בכלל, "אשר תשובו עלינו" זה דבור יהודה איש לאחיו, ור"ל א"א שתפוצו איש מעל אחיו לבנות בחומה רק צריכים אתם כולכם לשוב ולנוח מבנין החומה ולהתחבר אלינו, שנעמוד במקום אחד ערוכים למלחמה נגד הצר אחר שידענו בודאי שיפול עלינו, וגם שהיהודים שבאו לשם גלו להם המקום המיוחד שמשם יפול האויב עליהם, וע"כ צריכים הם לעמוד במקום הזה מוכן למלחמה: