מלבי"ם על נחום א יד

<< מלבי"ם על נחום • פרק א
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 



"וצוה עליך ה'", מסב פניו אל סרדנאפל, ה' צוה וגזר עליך אשר "לא יזרע משמך עוד", שלא יעמוד מבניך מלך שיקרא על שמך, כי נמחה הוא וזרעו ושמו לא יזכר עוד, "מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה" שהיה מנהג המלכים להעמיד פסילי צלמם בבית אלהיהם, והיו מכבדים את פסלו ומיחסים לו אלהות, ואז הסירו כל פסל שהיה אות ציון לכבודו, בהפך העמידו על קברו פסל של גנאי להורות על קלותו ובזיונו, כמו שזכרו ספורי דברי הימים, ועז"א פסל ומסכה אשים (ציון) "קברך" שיהיה לציון "כי קלות" ונבזית מאד:

ביאור המילות

"וצוה עליך". צוה שאחריו על, הוא, או אזהרה, כמו ויצו ה' על האדם, או שיצוה בעבורו, כמו ויצו עליו פרעה אנשים, ופה ר"ל בעבורך:

"לא יזרע משמך". לא יקום זרע שיקרא על שמך, והמליצה תצייר התרבות הדבר בזריעה, כי בני המלך יקראו בשמו, ושמו כזריעה המצמחת פרי ותנובה:

"כי קלות". מענין בזיון, ויל"פ קלות, נשרפת באש, מענין אשר קלם מלך בבל באש, וכבר בארתי בחבורי בתו"ה (ויקרא כ' ק"נ), שלדעת חז"ל נחשת קלל הוא מענין שרפה, וקלוי משתתף לדעתם עם קלל מפעלי הכפל:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.