מלבי"ם על משלי כ כט

<< | מלבי"ם על משליפרק כ' • פסוק כ"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ', כ"ט:

תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כֹּחָ֑ם
  וַהֲדַ֖ר זְקֵנִ֣ים שֵׂיבָֽה׃



(כט-ל) "תפארת בחורים כחם" וכו' "חברות פצע" וכו' יאמר הנה הש"ז הוא כח הגוף, ומי ששומר הכח הזה ולא יבעול רק בעת הראוי ועם הראוי כפי הראוי, ישמור לו הכח בבחרותו, ולא תקפוץ עליו זקנה קודם הזמן, אבל הלהוט אחר העריות יאבד כחו בבחרותו, וזקנה קופצת עליו, ואם ימרק עצמו לדבר עבירה יותר מדאי באים עליו פצעים חיצונים ומכאובים פנימים, וז"ש הנה "הבחורים יתפארו בכחם" השמור בם, וגם "הדר זקנים" הוא "השיבה" שזקנה הבאה לפני הזמן אינה מהודרת, רק אם יש עמה שיבה שהיא הזקנה הבאה מסבת השיבה ואורך ימים, אבל בהפך "תמרוק ברע", הממרק ומהתך כחות גופו ע"י רע, שהוא הזנות ושפיכת הזרע, שזה נקרא רע, כמ"ש ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', באים עליו מבחוץ "חבורת פצע", שהחבורות ופצע ביחד הוא מסוכן, כמ"ש ישעיה א', וגם באים עליו "מכות חדרי בטן", שיתקלקלו האיצטומכא ובני מעים ותאות המאכל וכלי העיכול:

ביאור המילות

"שיבה". הוא אחר הזקנה, ומציין אורך הימים:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.