מלבי"ם על ישעיהו נח יג



"אם תשיב", בשבת יש שני צווים.

  • א) השביתה ממלאכה.
  • ב) העונג, אומר אם תעשה שני אלה לא בעבור הנאת גופך (כי המנוחה והעונג ירצהו הגוף ג"כ), רק בעבור מצות ה' לבד, על השביתה אמר "אם תשיב משבת רגלך", אם השבה זו שתשיב רגליך ממלאכה יהיה מסבת השבת לא מחפץ לבך והנאתך. והנה במצות השבת יש שני ענינים.
  • א) השביתה שהוא מצוה.
  • ב) קדושת היום שקדשו ה' שיפנה בו מכל הבלי העולם, על הא' אומר אם תשיב משבת רגליך מסבת השבת, על הב' אם תשיב "מעשות חפצך" ביום ההוא יען שהוא יום קדשי, שמיוחד לקדושה ועבודת ה' ולא תעשה ביום הזה חפציך רק חפצים קדושים חפצי ה'. ונגד העונג אומר, "וקראת לשבת עונג".
  • א) שיהיה העונג מסבת השבת יען שהוא יום שבת.
  • ב) "לקדוש ה' מכבד", הכבוד יהיה בעבור הקדושה שקדש ה' יום הזה לקדושתו, וע"י שתשמור אותו לשם ה' יהיה הכיבוד גדול "מעשות דרכך" שבענין המלאכה תזהר אף מהכין הדרך על יום מחר, ובענין העונג "ממצוא חפצך", לא יהיה עונג הגוף רק נפשי, וגם תזהר בו אף מלדבר דבר של חול, רק תעסוק בו בעבודת ה':


 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.