מלבי"ם על ישעיהו מב טז

<< | מלבי"ם על ישעיהופרק מ"ב • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו מ"ב, ט"ז:

וְהוֹלַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֙רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיב֥וֹת לֹא־יָדְע֖וּ אַדְרִיכֵ֑ם אָשִׂים֩ מַחְשָׁ֨ךְ לִפְנֵיהֶ֜ם לָא֗וֹר וּמַֽעֲקַשִּׁים֙ לְמִישׁ֔וֹר אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים עֲשִׂיתִ֖ם וְלֹ֥א עֲזַבְתִּֽים׃



"והולכתי", ע"י שאסלק ההרים המעכבים בפני יושר הדרך, כמליצת כל גיא ינשא (למעלה מ"ם), והנה העור יוכל לכוין גם מעצמו אל הדרך שהוא רגיל בו, אבל אני "אוליכם בדרך אשר לא ידעו", וגם "בנתיבות" קטנות אשר "לא ידעו אדריכם" וכ"ש בדרך הגדול, וגם הוסיף שלא לבד כי אוליך העורים בידי, אבל גם "אדריכם" שיוכלו ללכת מעצמם בלא מוליך ומנהל. ויען ששלשה סבות יוכלו לעכב שלא ימצא הדרך הנכון.

  • א) אם הוא עור ועז"א והולכתי עורים.
  • ב) אם הוא חשך עז"א כי "אשים מחשך לאור לפניהם", (וגם אמר שהמחשך עצמו שהיא הסבה המחשכת יהיה לפניהם ועל ידם סבה לאור כמו שהיה במצרים, שהחשך היה סבה כי היה אור במושבותם).
  • ג) אם הדרך עקש ופתלתול, אמר כי ישים לפניהם "מעקשים למישור, אלה הדברים עשיתם", זה מוסב עמ"ש החשיתי מעולם, שאומר "וכי החשיתי מעולם אשר אחריש גם עתה? הלא אלה הדברים עשיתים" מימות עולם, "ולכן לא עזבתים" גם עתה, ועל ידי כן.

ביאור המילות

"בדרך בנתיבות", הדרך הוא דרך הרבים, והנתיב הוא של היחיד, כמ"ש בכ"מ:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.